בקצרה - 13: בין כל החידושים המשמימים, יש את "כריסטופר רובין"
"מה קרה לנו?",
זועקת דמותו של אריה דרעי. ובכן, זו בהחלט שאלה טובה.
הכל התחיל ב-2011,
כש-Disney הוציאה מחדש לאקרנים את "מלך
האריות" בגרסת תלת-ממד. זו הייתה הצלחה אדירה, עם הכנסות של כ-$150,000,000.
ניחוחות הנוסטלגיה הכו בחוזקה, ודי במהרה גם קלסיקות כמו "היפה והחיה" ו"מוצאים את נמו" זכו לגרסאות דומות. וכאילו לא די בכך,
ב-2010 יצא לאקרנים "אליס בארץ הפלאות". ועם הכנסות של כמיליארד דולרים,
קשה להתווכח עם אותה הצלחה חסרת תקדים. אז Disney, כמו Disney, החליטה לרכוב על הגל, וזה המשיך עם "מליפיסנט" ו"סינדרלה"
ו"ספר הג'ונגל" ו"חברי הדרקון אליוט" ו"היפה והחיה". ובין לבין, כמובן, היו גם
"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" ו"עולם היורה". יש איזשהו רגש,
בלתי מוסבר, ששוכן עמוק בתוך ליבנו ומוציא אותנו בכל פעם מחדש לבתי הקולנוע בעקבות
חידושי הלייב אקשן של Disney. אני, באופן אישי, מעולם
לא התחברתי אליהם. זה הרגיש לי כמו מחזור זול של תוצרי עבר מוצלחים יותר, והתרחקתי
מהם כמו מאש. אלא שאז, הגיע הטריילר של "כריסטופר רובין".
אוקיי, מה זה?! זמן
רב כל כך לא התרגשתי מטריילר כמו שאני מתרגש מהטריילר הזה. אני... וואו, אין לי
מילים. ואני אחד שלא סותם את הפה בדרך כלל. הטריילר הזה, לעניות דעתי, נוגע
בשלמות.
כמו שאר ילדי סוף
שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, גם אני גדלתי על פו וחבריו. בצורה כזו או אחרת, כל
אחד היה יכול למצוא את עצמו בחברתם ולהתחבר אליהם. זה לא רק פו החביב, אלה גם איה, רו, חזרזיר, טיגר... מעבר לתמימות הטהורה שהייתה נטועה בתוך הסיפורים והדמויות ולימדה אותנו
במסריה להיות בני אדם טובים יותר והרשתה לנו להתפרע עם גבולות הדמיון, הייתה
הזדהות. החיבור יוצא הדופן לדמויות השונות ומציאתן כחברי אמת... הדמיון השתולל
בחברתן, ואף רגע לא היה דל מהנאה צרופה.
והטריילר הזה, כצפייה
בו, מחזיר אותי לילדות. אי אפשר להישאר אדיש לנוכח המתרחש בו, אם זו הראליסטיות
שבעיצוב דמויותיהן של פו וחבריו, ואם זו הצלילה העצובה אל תוך קשיי העולם האמיתי.
ובתוך זאת, שפע הדמיון. הסיפור שובה את הלב והדמויות לוכדות את העין, בליווי
מוזיקה נהדרת ועריכה מעולה. וואו.
"כריסטופר
רובין" ייצא לאקרנים ב-3 באוגוסט, ועד אז – אתם מוזמנים לעקוב אחרינו
בפייסבוק.
