ביקורת: "עולם היורה - נפילת הממלכה"
הדינוזאורים של שפילברג חוזרים אלינו הקיץ לסיבוב נוסף בבתי הקולנוע (זאת כאשר סרט נוסף בסדרת "עולם היורה" כבר בדרכו אל בתי הקולנוע אי שם ב-2021), ולא היינו מפספסים את ההזדמנות לצפות ולחוות דעה כדי שאתם תדעו אם כדאי לשים דלק באוטו (או למלא את הרב-קו) ולנסוע לראות את הסרט.
קודם כל, מעט רקע עלילתי, מעט ספוילרים - הסרט, כצפוי, ממשיך בדיוק איפה שעצר קודמו שהיה לסרט הרביעי בסדרה וזה שמחדש אותה לאחר יותר מעשור, עם פורמט חדש-ישן שנשמר גם כאן. לצערי הרב, אני חייב להודות בנקודה הזו שחוסר המקוריות מבחינה סיפורית מורגש מאוד בסרט הזה ואם תסתכלו על הסיפור או אפילו על התסריט בצורה מעט גסה, תוכלו לראות הרבה מאוד קווי דמיון לסרט הקודם ובכלל, יותר מידי קווי דמיון שמדגישים עד כמה הסיפור הוא כלל לא העניין כאן. הוא מצליח לעניין כך או אחרת לרגעים, שכן איכשהו אנו אמורים להישאר מול המסך עם עניין כלשהו לגבי השתלשלות האירועים שעתידה להגיע, אך זה לא מגיע לרמה גבוהה מזו.
אציין בנוסף, מבלי להיכנס לפרטים או אפילו לדבר על מה מדובר, כי חלק מסוים בסרט נתפס בעיני כאידיוטי לחלוטין, כזה שהוא פשוט נוגד כל היגיון אפילו במובן של סרטים שכאלו. הרגעים הללו גרמו לי ממש לזוז באי נוחות בכיסא, ולצערי הרב מדובר בחלק משמעותי מאוד בסרט שיש לו השפעה על מה שעתיד להגיע, ולכן היה חבל לי מאוד לחזות במתרחש. אז אם הסיפור לא העניין, מה כן? אומר לכם מה כן - האפקטים והוויזואליה. בימינו, עם הטכנולוגיות המודרניות, נראה כי הוויזואליות לעיתים מובנת מאליה וכבר קשה להבדיל בין הסרטים מבחינת הרמה הוויזואלית, או להבין מי מהם באמת מציין את שיא הטכנולוגיה בתחום. כך היה הדבר גם עם הסרטים הקודמים בסדרה, במיוחד הראשון שהיווה ציון דרך משמעותי ביותר בקולנוע של שנות ה-90. המקרה לא שונה כאן - הגרפיקה של הסרט הייתה פשוט מהממת ומהפנטת. אם הסיפור לא מעניין, הדינוזאורים כן, והיה קשה מאוד להוריד את העיניים מהמסך נוכח כמה מראות עזים במיוחד שבעיניי מציינים שיא טכנולוגי בפן הוויזואלי. בין אם זה בים, ביבשה או באוויר, דבר אחד בטוח - הדינוזאורים תמיד מספקים את הסחורה ומספקים את המבט הטוב ביותר על מה שקרה כאן על פני כדור הארץ לפני עשרות מיליוני שנים (יסלחו לי חבריי הדתיים שפחות מאמינים בכך, אבל אלה העובדות בשטח). אני מוכרח לציין שלמרות שהדינוזאורים הגדולים הם המרשימים ביותר מתוקף היותם גדולים (מאוד), הרבה מאוד תשומת לב הושקעה גם בדינוזאורים הקטנים יותר שכביכול פחות תופסים את העין הממוצעת, אך גם הם מרהיבים ובעלי מראה שובה שנותן מבט די אותנטי על המינים השונים (אלה שעדיין לא נכחדו ביקום הקולנועי של "עולם היורה"). ההשקעה מתחילה במבנה הגוף, ממש מכפות הרגליים ועד לראש, ממשיכה בטקסטורת העור ולמען האמת, קשה להגיד איפה היא מסתיימת מפאת כבירותה. ההשקעה כאן מרגישה עצומה והתוצר נאה ממש ביחס ישיר להשקעה הכספית והתקציבית בנושא הזה בסרט. את האפקטים הוויזואליים מלווים בגאון גם אפקטים קוליים נהדרים, פרי כמה מן היוצרים היותר מוכשרים בקולנוע של ימינו בתחום המוזיקה וההפקה המוזיקלית. הם תפורים באופן אישי לסרט, מידותיו והסצנות שבו, ומצליחים לתת נפח נוסף לסרט, בדרך כלל כזה שהוא דרמתי או קודר, אך לפרקים גם כזה שהוא מרגש או שובה, במטרה להעצים את המראות האדירים על המסך הגדול. המוזיקה בסרט היא נהדרת ולא הייתי ממליץ לכם להפחית מחשיבותה, על אף שלא תמיד שמים לב למה שמושמע ברקע או שלא נותנים מספיק יחס לכך. על הדמויות (האנושיות כמובן) אציין ואומר כי יש להן את הרגעים היפים יותר, אלו שמצליחים קצת לרגש או לתפוס את הצופים, אך יש להן גם את הרגעים היותר משמימים שלהן ובסך הכל אם ננתח את ההופעה הממוצעת של דמות בסרט נבחין בכך שהיא בסך הכל בסדר, לא יותר ולא פחות. אני לא חושב שנכון לקשור את המסקנה הזו ליכולות המשחק של צוות השחקנים, אלא יותר לכותבים ולתסריט שסופק לסרט, אבל אחרי הכל לא נשכח שמדובר בסרט קיץ מהנה שמעבר לשיאים ויזואליים אמור למשוך אליו צופים שוחרי אקשן והנאה. ואם כבר אקשן, כמה מילים על הבימוי - הבימוי בסרט הוא כזה שדווקא לא סיפק הרבה רגעים מקוריים ואכזב אותי במיוחד באופן הצגת הדינוזאורים, אבל למרות שהוא עושה את העבודה בצורה קצת שטחית ולא מקורית, הוא עדיין עושה את העבודה במקום מסוים. זאת בעיקר מכיוון שסצנות האקשן בהחלט מהנות לצפייה ומכילות כמה רגעים מותחים, כשלצדם כמה רגעים הרפתקניים שאתה פשוט נשאב לתוכם ומנסה להתחבר אליהם גם אם לרגע קצר. אבל אל תטעו לחשוב שאני כאן לשחוט לחלוטין את בימוי וצילום הסרט, מפני שמספיק להביט על אחד מסרטוני "מאחורי הקלעים" של הסרט הזה בכדי להבין את גודל ההישג של צוות ההפקה בכל הנוגע לאותנטיות הסרט (בחלקים שבהם הוא מכוון לכך, שכן יש מעט התעסקות בדינוזאורים שמעולם לא היו קיימים והם פרי שיבוטים של מדעני הפארק. העבודה הסיזיפית, הן סביב הדינוזאורים והן סביב הפארק (הפעם בגרסה ההרוסה שלו בעקבות אירועי הסרט הקודם משנת 2015), שהושקעה פה, כך בעיניי, תגרום לכל איש מקצוע מהתחום באשר הוא להביט בפליאה ביצירה הגרפית הזו, זו שעושה כבוד בענק לדינוזאורים הנפלאים והעוצמתיים שהילכו לפני כמה עשרות מיליוני שנים כאן על כדור הארץ, וכן, אפילו במדינת ישראל שלנו. אין לי שום ספק בנוגע לכך שמאחורי הקלעים נעזרו היוצרים בכלי עזר רבים, תחילה כדי להעניק בסיס גרפי ו-ויזואלי מרשים בתור התחלה, ולאחר מכן על מנת לשפרו ולערוך גימורים גרפיים, אפילו ברמת העור של הדינוזאורים, פרט ויזואלי שאני לא מאוד בטוח לגבי כמות האנשים ששמים לב לדבר שכזה ואם מדובר בכמות גדולה של אנשים. בשורה התחתונה, מגדול ועד קטן, היוצרים דאגו לכל הפרטים, מכל המינים והסוגים, והצליחו להאפיל בכך על הסיפור הדי גנרי והדמויות המשעממות והבינוניות שמספק הסרט (דבר שכבר נהיה סמל סטטוס כשמדובר בסרט קיץ מהנה שלא בא להעביר איזה מסר מאוד משמעותי או אג'נדה כלשהי.
עקבו אחרינו בפייסבוק.
קודם כל, מעט רקע עלילתי, מעט ספוילרים - הסרט, כצפוי, ממשיך בדיוק איפה שעצר קודמו שהיה לסרט הרביעי בסדרה וזה שמחדש אותה לאחר יותר מעשור, עם פורמט חדש-ישן שנשמר גם כאן. לצערי הרב, אני חייב להודות בנקודה הזו שחוסר המקוריות מבחינה סיפורית מורגש מאוד בסרט הזה ואם תסתכלו על הסיפור או אפילו על התסריט בצורה מעט גסה, תוכלו לראות הרבה מאוד קווי דמיון לסרט הקודם ובכלל, יותר מידי קווי דמיון שמדגישים עד כמה הסיפור הוא כלל לא העניין כאן. הוא מצליח לעניין כך או אחרת לרגעים, שכן איכשהו אנו אמורים להישאר מול המסך עם עניין כלשהו לגבי השתלשלות האירועים שעתידה להגיע, אך זה לא מגיע לרמה גבוהה מזו.
אציין בנוסף, מבלי להיכנס לפרטים או אפילו לדבר על מה מדובר, כי חלק מסוים בסרט נתפס בעיני כאידיוטי לחלוטין, כזה שהוא פשוט נוגד כל היגיון אפילו במובן של סרטים שכאלו. הרגעים הללו גרמו לי ממש לזוז באי נוחות בכיסא, ולצערי הרב מדובר בחלק משמעותי מאוד בסרט שיש לו השפעה על מה שעתיד להגיע, ולכן היה חבל לי מאוד לחזות במתרחש. אז אם הסיפור לא העניין, מה כן? אומר לכם מה כן - האפקטים והוויזואליה. בימינו, עם הטכנולוגיות המודרניות, נראה כי הוויזואליות לעיתים מובנת מאליה וכבר קשה להבדיל בין הסרטים מבחינת הרמה הוויזואלית, או להבין מי מהם באמת מציין את שיא הטכנולוגיה בתחום. כך היה הדבר גם עם הסרטים הקודמים בסדרה, במיוחד הראשון שהיווה ציון דרך משמעותי ביותר בקולנוע של שנות ה-90. המקרה לא שונה כאן - הגרפיקה של הסרט הייתה פשוט מהממת ומהפנטת. אם הסיפור לא מעניין, הדינוזאורים כן, והיה קשה מאוד להוריד את העיניים מהמסך נוכח כמה מראות עזים במיוחד שבעיניי מציינים שיא טכנולוגי בפן הוויזואלי. בין אם זה בים, ביבשה או באוויר, דבר אחד בטוח - הדינוזאורים תמיד מספקים את הסחורה ומספקים את המבט הטוב ביותר על מה שקרה כאן על פני כדור הארץ לפני עשרות מיליוני שנים (יסלחו לי חבריי הדתיים שפחות מאמינים בכך, אבל אלה העובדות בשטח). אני מוכרח לציין שלמרות שהדינוזאורים הגדולים הם המרשימים ביותר מתוקף היותם גדולים (מאוד), הרבה מאוד תשומת לב הושקעה גם בדינוזאורים הקטנים יותר שכביכול פחות תופסים את העין הממוצעת, אך גם הם מרהיבים ובעלי מראה שובה שנותן מבט די אותנטי על המינים השונים (אלה שעדיין לא נכחדו ביקום הקולנועי של "עולם היורה"). ההשקעה מתחילה במבנה הגוף, ממש מכפות הרגליים ועד לראש, ממשיכה בטקסטורת העור ולמען האמת, קשה להגיד איפה היא מסתיימת מפאת כבירותה. ההשקעה כאן מרגישה עצומה והתוצר נאה ממש ביחס ישיר להשקעה הכספית והתקציבית בנושא הזה בסרט. את האפקטים הוויזואליים מלווים בגאון גם אפקטים קוליים נהדרים, פרי כמה מן היוצרים היותר מוכשרים בקולנוע של ימינו בתחום המוזיקה וההפקה המוזיקלית. הם תפורים באופן אישי לסרט, מידותיו והסצנות שבו, ומצליחים לתת נפח נוסף לסרט, בדרך כלל כזה שהוא דרמתי או קודר, אך לפרקים גם כזה שהוא מרגש או שובה, במטרה להעצים את המראות האדירים על המסך הגדול. המוזיקה בסרט היא נהדרת ולא הייתי ממליץ לכם להפחית מחשיבותה, על אף שלא תמיד שמים לב למה שמושמע ברקע או שלא נותנים מספיק יחס לכך. על הדמויות (האנושיות כמובן) אציין ואומר כי יש להן את הרגעים היפים יותר, אלו שמצליחים קצת לרגש או לתפוס את הצופים, אך יש להן גם את הרגעים היותר משמימים שלהן ובסך הכל אם ננתח את ההופעה הממוצעת של דמות בסרט נבחין בכך שהיא בסך הכל בסדר, לא יותר ולא פחות. אני לא חושב שנכון לקשור את המסקנה הזו ליכולות המשחק של צוות השחקנים, אלא יותר לכותבים ולתסריט שסופק לסרט, אבל אחרי הכל לא נשכח שמדובר בסרט קיץ מהנה שמעבר לשיאים ויזואליים אמור למשוך אליו צופים שוחרי אקשן והנאה. ואם כבר אקשן, כמה מילים על הבימוי - הבימוי בסרט הוא כזה שדווקא לא סיפק הרבה רגעים מקוריים ואכזב אותי במיוחד באופן הצגת הדינוזאורים, אבל למרות שהוא עושה את העבודה בצורה קצת שטחית ולא מקורית, הוא עדיין עושה את העבודה במקום מסוים. זאת בעיקר מכיוון שסצנות האקשן בהחלט מהנות לצפייה ומכילות כמה רגעים מותחים, כשלצדם כמה רגעים הרפתקניים שאתה פשוט נשאב לתוכם ומנסה להתחבר אליהם גם אם לרגע קצר. אבל אל תטעו לחשוב שאני כאן לשחוט לחלוטין את בימוי וצילום הסרט, מפני שמספיק להביט על אחד מסרטוני "מאחורי הקלעים" של הסרט הזה בכדי להבין את גודל ההישג של צוות ההפקה בכל הנוגע לאותנטיות הסרט (בחלקים שבהם הוא מכוון לכך, שכן יש מעט התעסקות בדינוזאורים שמעולם לא היו קיימים והם פרי שיבוטים של מדעני הפארק. העבודה הסיזיפית, הן סביב הדינוזאורים והן סביב הפארק (הפעם בגרסה ההרוסה שלו בעקבות אירועי הסרט הקודם משנת 2015), שהושקעה פה, כך בעיניי, תגרום לכל איש מקצוע מהתחום באשר הוא להביט בפליאה ביצירה הגרפית הזו, זו שעושה כבוד בענק לדינוזאורים הנפלאים והעוצמתיים שהילכו לפני כמה עשרות מיליוני שנים כאן על כדור הארץ, וכן, אפילו במדינת ישראל שלנו. אין לי שום ספק בנוגע לכך שמאחורי הקלעים נעזרו היוצרים בכלי עזר רבים, תחילה כדי להעניק בסיס גרפי ו-ויזואלי מרשים בתור התחלה, ולאחר מכן על מנת לשפרו ולערוך גימורים גרפיים, אפילו ברמת העור של הדינוזאורים, פרט ויזואלי שאני לא מאוד בטוח לגבי כמות האנשים ששמים לב לדבר שכזה ואם מדובר בכמות גדולה של אנשים. בשורה התחתונה, מגדול ועד קטן, היוצרים דאגו לכל הפרטים, מכל המינים והסוגים, והצליחו להאפיל בכך על הסיפור הדי גנרי והדמויות המשעממות והבינוניות שמספק הסרט (דבר שכבר נהיה סמל סטטוס כשמדובר בסרט קיץ מהנה שלא בא להעביר איזה מסר מאוד משמעותי או אג'נדה כלשהי.
עקבו אחרינו בפייסבוק.