סיקור: "God Of War"
סדרת משחקי הווידאו האקסקלוסיבית והוותיקה של PlayStation מבית Santa Monica Studios חוזרת במשחק שמיני, "God Of War". זה ההמשך המצופה ל-"God Of War" מ-2010, אבל הספרה הרביעית לא נמצאת בשמו היות ומדובר באתחול (Reboot). זה מהפך של ממש ששונה בתכלית מכל שאר המשחקים שבאו לפניו, ובתור מעריץ וותיק של הסדרה מעט חששתי מהשינוי המסיבי הזה.
מאז ומעולם, אהבתי את הסדרה בתור מה שהיא הייתה - מבחינה עלילתית - מסע נקמה מלא טסטוסטרון של אדם אחד הנחוש בדעתו לכופף את העולם לרצונו, מבלי לתת לאף אדם, אל או יצור מיתולוגי לעמוד בדרכו. מבחינת משחקיות, מערכת הקרב של הסדרה לקחה השראה ממשחקים כמו "Devil May Cry" בז'אנר ה-Hack N’ Slach, ושילבה גם את מערכת השדרוגים הקיימת הז'אנר ה-Metroid-Vania כדי ליצור מערכת קרב מאתגרת ומתעדכנת.
;)
לאחר שבעה משחקים, ועם דעיכת הפופולריות של Hack N’ Slash, החידוש של GoW מציג מערכות שונות לגמרי, המזכירות הרבה יותר משחקים בז'אנר משחקי התפקידים/פעולה (Action-RPG). הכוח המניע של הסדרה והגיבור הראשי שבו אנו שולטים לאורך כל שמונת המשחקים הוא אל המלחמה, קרייטוס (Kratos), לוחם ספרטני בעברו שהיה עתיר תהילה וכונה "הרוח של ספרטה". בתחילת המשחק החדש, קרטוס כבר סיים את מסע הנקמה הארוך שלו נגד אלי האולימפוס והוא מחליט לעזוב את יוון ולעבור לארצות הנורדיות הרחוקות. כעת, קרייטוס מבוגר הרבה יותר משהיה קודם והוא מתמסד - מתחתן, ואף מביע לעולם את הבן אטריוס.
הנחת היסוד הבסיסית של המשחק היא שאשתו של קרייטוס מתה, ובקשתה האחרונה הייתה לפזר את אפרה מההר הגבוה ביותר בכל הממלכות. אז, קרייטוס ואטריוס יוצאים להגשים את בקשתה האחרונה במסע. גם כאם, חששתי שהשינוי יהיה פתאומי מידי, ולא היה לי ברור כיצד קרייטוס שהיה עד כה דמות מאד חד-מימדית - מלאה בזעם, כעס ורצון לנקמה, יוכל פתאום למלא תפקיד של הורה ומדריך. אבל, כל חששותיי התבדו ברגע בו הכנסתי את דיסק המשחק לקונסולה.
ברגע הראשון בו ראיתי את המשחק עצמו, הייתי כל כך המום מהגרפיקה עד כדי כך שלא הבנתי שאני אמור ללחוץ על כפתור כדי לגרום לפעולה כי עדיין חשבתי שמדובר בסרט Cutscence. תחושת הפליאה הזו לא עזבה אותי במשך כל השעות שביליתי בעולם של GoW, נכון לכתיבת שורות אלה - יותר מ-40 שעות. הגרפיקה של המשחק ותשומת הלב לפרטים הקטנים היא חסרת מתחרים בדור הקונסולות הנוכחי, לפחות בעיניי. לא ברור לי כיצד הצליחו המפתחים המוכשרים של Santa Monica לגרום למשחק הזה להיראות כל כך טוב גם על קונסולת PS4 רגילה.
אך הדבר המפליא ביותר, מעבר לכל האחרים, ובמיוחד בהתחשב בגודלו העצום של המשחק, זו עצם העובדה אין פה ולו מסך טעינה אחד. כל המשחק, מתחילתו ועד סופו, הוא טייק אחד ארוך שלא נקטע על ידי שום דבר. זה מקנה למשחק תחושת המשכיות ואמינות שלא מצויות בכל משחק תפקידים. מעבר לגרפיקה המדהימה הזו, כפי שציינתי, מערכת הקרבת השתנתה לגמרי מזו שהייתה קיימת במשחקים הקודמין, וכעת המצלמה ניצבת מאחורי כתפו של קרייטוס, מה שמאפשר גמישות רבה ביצירת מערכת קרב Action-RPG הדומה במקצת לזו של משחקי "Bloodbornel" ו-"Dark Souls", אך באותה המידה גם ייחודית ושונה. היא מרגישה הדוקה, רספונסיבית וכיפית בצורה שהיא מעולם לא הייתה באף אחד משמונת
המשחקים הקודמים, והיא משתמשת באפקט ה-Metroid-Vania בהצלחה מרובה, מה שגורם
לכך שככל שעובר הזמן היכולות של קרייטוס משתכללות, המערכת משתנה ומתווספים לה
דברים נוספים ההופכים אותה לטובה יותר ויותר.
תשומת הלב לפרטים חודרת לכל פן של המשחק המחודש הזה, וגם בפן העלילתי
ישנן התפתחויות רבות המאירות את קרייטוס ואת יחסיו עם בנו באור חדש, והצורה בה
העולם העתיק של המיתולוגיה הנורדית מתעורר לחיים ממש מעוררת ייראה. הדמויות
שקרייטוס ובנו פוגשים בדרכם, חברים ואויבים כאחד, המקומות שהם מבקרים בהם ומעשיהם
הם אחד מסיפורי ההרפתקאות המדהימים ביותר שזכורים לי במשחקי התפקידים המודרניים. יש למשחק הזה קסם מיוחד שגורם לכל התוכן בו להרגיש רלוונטי ומעניין,
גם איסוף של ציוד חדש, פרטי אספנות ומשימות צדדיות מעניינות לא פחות מהסיפור
המרכזי, וכולם נקשרים יחדיו כדי לגרום לעולם להרגיש כמעט חי.
בנוסף, הוא מצליח
במשימה הקשה של יצירת קשר אמיתי בין קרייטוס והשחקן לבנו אטריוס, ובתור שחקן אתה
אף פעם לא מרגיש שאטריוס מפריע לך להתקדם או סובל מבעיות של AI מעצבן כמו שנראו לעתים
בכותרים אחרים. אלא להפך, הוא שימושי בקרב ומבחינה עלילתית האישיות השמחה שלו מהווה
ניגוד מעניין לקדרות של אביו. לא רציתי שהמסע הזה יסתיים, ואני לא יכול לחכות להמשך.
כן, GoW שונה מאוד מקודמיו, אך כל
שינוי מהווה שיפור משמעותי ובסופו של דבר המשחק הזה הוא חוויה שאין לי ספק שתיחרט
בזיכרון כל מי שיתמזל מזלו לחוות אותה בעצמו. בכל אספקט אפשרי – משחקיות, עלילה, דיבוב, גרפיקה, עיצוב – המשחק הזה
עולה על כל משחק אחר בדור הנוכחי ואין ספק שהוא יהיה משחק השנה שלי וסביר מאוד שגם
משחק הדור.
