בקצרה - 11: השנאה כלפי "דדפול 2" ממש לא מוצדקת, זה סרט פשוט מעולה
זה כבר קרה לי פעם אחת, וקיוויתי שזה לא יקרה שוב. אבל העוסקים בעניין יבינו אותי - אתה אף פעם לא שלם עם מה שאתה כותב. אז הינה, כמה דברים על "דדפול 2".
יותר מידי אנשים ציפו ליותר מידי דברים מ"דדפול 2". וזה כי יותר מידי אנשים אהבו את "דדפול". ולגמרי מהסיבות הכי לא נכונות. אני לא אומר שהוא לא היה סרט טוב, אבל הוא לא היה טוב כמו שעשו ממנו. בשורה התחתונה, הוא היה מאד בנאלי. בואו נודה בזה, העלילה היית שטחית, והדמויות לא התפתחו בשום צורה ולאף כיוון. גם האפקטים הוויזואליים, שכל כך התלהבו מהם, היו די אנמיים, ובסצנות מסוימות גם פתטיים. אבל אני מבין למה הוא כל כך הצליח. הוא היה חדשני, סרט גיבורי-על בלב המיינסטרים שמציג אלימות ברוטלית קשה ושפה גסה חסרת מעצורים וטאקט. שם, בעצם, התחיל טרנד ה-R, שהביא למה שאנחנו מכירים כיום כ"לוגאן". פתאום, כולם רצו R. זה שינה את פני תעשיית הקולנוע האמריקאית והשאיר חתיכת חותם והשפעה ובצעד אמיץ, זה ירק בפניהן של סין ויפן ושאר מדינות הצנזורה וזרק אותן לאלף עזאזל. וואו, פשוט וואו.
תתקשו להאמין לי, כנראה, אבל "דדפול 2" מתעלה על "דדפול". הוא סרט מעולה, ומתפספס בנקודות מזעריות מלהפוך באופן מוחלט ליצירת מופת. ראיתי אותו כבר פעם אחת, ובצפייה שנייה אני מבין שלא הבהרתי בצורה מספיק טובה את תחושותיי ולמה אני חושב שהוא כל כך טוב.
אז קודם, הטון. בניגוד לאינפנטיליות ולבנאליות של קודמו, "דדפול 2" פונה לכיוון יותר בוגר ורציני, ואפילו רגשי. אבל אל תטעו, הוא עדיין מלא בהומור. וזה מה שכל כך יפה בו. "דדפול" בנה בעיקר על ההומור השחור והומור השירותים כמה שילהיב את הקהל וזנח כל טיפת היגיון או רצינות. אבל אז הגיע "דדפול 2". אמנם זה נאמר בסרט עצמו לגמרי כבדיחה, אבל "דדפול 2" הוא באמת סרט משפחתי. וייד, בגילומו הפנטסטי של ריאן ריינולדס, עובר תהליך מסוים. הוא מתחיל מאותה הנקודה בה הוא נופף לשלום בסוף הסרט הקודם, אבל מסיים במקום אחר לחלוטין. הוא מתפתח, ואני מתפתה לומר שגם מתבגר. הוא לרגע לא עוזב את הצד הקומי שבדמותו, אבל הוא מציג, לצידו, ובהרמוניה מושלמת, אישיות בוגרת ורצינית. ויעידו על כך רגעים מאד ספציפיים, בהם הוא אפילו בוכה או לרגע זונח את האינטרסנטיות שלו ודואג לחייהם של אחרים. סיפור העלילה אמנם מתחיל בעקבות רצון נקמה אישי של וייד, אבל משם הוא מגיע לדאגה לילד חסר אונים שזקוק לעזרה. לא יודע, זה מעורר השראה.
וזה לא רק הוא. כל דמות, בדרכה שלה, עוברת תהליך מסוים. אפילו קולוסוס, בקולו המענג של סטפן קפיצ'קי, משתנה. אם התרגלנו לדמות מתחסדת ופלספנית, אנחנו נחשפים לצד קומי וקליל יותר שלו. אבל יותר מכך, ישנו קייבל, בגילומו הנהדר של ג'וש ברולין. המניעים שלו הם מאד אישיים ובהתחלה הוא נראה כאנטיפת אגוצנטרי שמלא בזעם, אבל הוא לומד להתחבר לאנושות ואף להילחם למען אחרים.
ובנוסף, ישנה המודעות העצמית וכל האזכורים והופעות האורח. "דדפול 2" מלא בהפתעות, וכמעט כל מה שמופיע בטריילרים הוא שקר מוחלט. כן, לא אהבתי את זה עם "הנוקמים: מלחמת האינסוף", אבל פה זה רק תרם להנאה. הסצנה הראשונה כבר פותחת במונולוג לקהל, ומלאים רגעים מעולים בהם וייד שובר את הקיר הרביעי. אבל בניגוד לסרט הקודם, שסופר בצורה לא-לינארית והתבסס על שבירת הקיר, כאן זה חלק מאד קטן. וזה מעולה, כי ככה נחסכות בדיחות זולות שלא ממש מעניינות וניתנת התמקדות בעלילה עצמה. וכמובן, כל הקריצות לקהל המעריצים. שום סרט, ואני אומר את זה כמעט בוודאות, לא מלא באזכורים ובהופעות אורח כמו "דדפול 2". הוא מתחיל, בשוט הראשון, בקריצה ל"לוגאן", למשל. סטן לי אמנם לא מופיע, אבל מספקים שחקנים ודמויות אחרים מחפים על זה. אני ממש צריך להיזהר בלשוני כדי לא להרוס לאף אחד, אבל אומר כי דמויות מאד מפתיעות ודי אהובות משתרבבות אל תוך הסרט ומעלות חיוך.
וייד לא מפסיק לזרוק לאוויר אזכורים, החל ממספרי חוברות קומיקס ועד הגניבה חסרת הבושה שעשה "לשבור את הקרח" ולא שמנו לב אליה. ואיך לא, הסצנה שאחרי הכתוביות שתשאיר את הקהל עם חיוך רחב במיוחד. אבל בגולת הכותרת, לפחות בעיניי, ישנה הופעת אורח אחת שפערה לי את הלסת. אני כל מתבאס מזה שאני לא יכול לכתוב עליה, אבל אציין כי היא מגיעה בהקשר פשוט גאוני ומוכתרת בקלות כהופעת האורח הטובה ביותר אי-פעם. באמת.
וסצנות הפעולה, אוי סצנות הפעולה. רב המבקרים טענו כי הן סתמיות, אבל בעיניי הן מעולות. טוב, ככה זה כשיש לך תקציב עתיר של כ-140 מיליון דולרים. זה לא מושלם, אבל זה בהחלט נהדר. הכוריאוגרפיה עשויה היטב, ואפילו הסלואו-מושן שכל כך שנטו וקטלו השאר הוא לא רע בכלל. דייוויד ליטץ', הבמאי, היה בעברו פעלולן והוא כבר הוכיח את כישוריו עם "ג'ון וויק", ככה שדי ברור למי מגיע הקרדיט וכמה הוא מגיע לו. עכשיו, אחרי "דדפול 2", אני כבר מת לראות מה הוא יעשה עם הובס ושואו ב"מהיר ועצבני".
אבל השאלה היא, כבדרך אגב, מה יקרה עכשיו.Disney, כזכור, רוכשת את Fox, ודמויות האקס-מן וארבעת המופלאים ישתלבו ביקום הקולנועי של Marvel. ובמסגרת הזו, תחת המיתוג המשפחתי של Disney, יהיה קשה לראות כיצד דדפול ימשיך בדרכו. כבר כתבתי על זה אז, אבל עם הסוף של "דדפול 2" מגיע הרעב ל"אקס-פורס". עזבו אתכם מ"הפניקס האפלה" או "המוטנטים החדשים" או "גמביט" או שאר הפרויקטים שנמצאים בשלבי פיתוח ואנחנו נאלצים לשכוח מהם, אני באמת רוצה לראות מה יעשו עם הדמויות ולאיזה כיוון ייקחו אותן. Cosmact אמנם כבר הביעה רצון בהגשת הצעה גבוהה לרכישת Fox, אבל Disney תיגרר איתה לקרב שסופו כבר צפוי מראש. דרו גודארד כבר נשכר לכתוב ולביים את הסרט העתידי, אך ספק אם הוא בכלל ייצא לפועל, או אם נראה שוב תוצר כמו "דדפול 2". וחבל, כי בין השגרתיות והחזרתיות של Marvel היה כיף להתרענן עם דדפול מידי פעם.
אז כן, "דדפול 2" הוא פשוט מעולה. כל כך נהניתי ממנו, ובעיניי השנאה כלפיו פשוט לא מוצדקת. אז חבר'ה, במילותיו של וייד - לכו תזדיינו. עקבו אחרינו בפייסבוק.
תתקשו להאמין לי, כנראה, אבל "דדפול 2" מתעלה על "דדפול". הוא סרט מעולה, ומתפספס בנקודות מזעריות מלהפוך באופן מוחלט ליצירת מופת. ראיתי אותו כבר פעם אחת, ובצפייה שנייה אני מבין שלא הבהרתי בצורה מספיק טובה את תחושותיי ולמה אני חושב שהוא כל כך טוב.
אז קודם, הטון. בניגוד לאינפנטיליות ולבנאליות של קודמו, "דדפול 2" פונה לכיוון יותר בוגר ורציני, ואפילו רגשי. אבל אל תטעו, הוא עדיין מלא בהומור. וזה מה שכל כך יפה בו. "דדפול" בנה בעיקר על ההומור השחור והומור השירותים כמה שילהיב את הקהל וזנח כל טיפת היגיון או רצינות. אבל אז הגיע "דדפול 2". אמנם זה נאמר בסרט עצמו לגמרי כבדיחה, אבל "דדפול 2" הוא באמת סרט משפחתי. וייד, בגילומו הפנטסטי של ריאן ריינולדס, עובר תהליך מסוים. הוא מתחיל מאותה הנקודה בה הוא נופף לשלום בסוף הסרט הקודם, אבל מסיים במקום אחר לחלוטין. הוא מתפתח, ואני מתפתה לומר שגם מתבגר. הוא לרגע לא עוזב את הצד הקומי שבדמותו, אבל הוא מציג, לצידו, ובהרמוניה מושלמת, אישיות בוגרת ורצינית. ויעידו על כך רגעים מאד ספציפיים, בהם הוא אפילו בוכה או לרגע זונח את האינטרסנטיות שלו ודואג לחייהם של אחרים. סיפור העלילה אמנם מתחיל בעקבות רצון נקמה אישי של וייד, אבל משם הוא מגיע לדאגה לילד חסר אונים שזקוק לעזרה. לא יודע, זה מעורר השראה.
וזה לא רק הוא. כל דמות, בדרכה שלה, עוברת תהליך מסוים. אפילו קולוסוס, בקולו המענג של סטפן קפיצ'קי, משתנה. אם התרגלנו לדמות מתחסדת ופלספנית, אנחנו נחשפים לצד קומי וקליל יותר שלו. אבל יותר מכך, ישנו קייבל, בגילומו הנהדר של ג'וש ברולין. המניעים שלו הם מאד אישיים ובהתחלה הוא נראה כאנטיפת אגוצנטרי שמלא בזעם, אבל הוא לומד להתחבר לאנושות ואף להילחם למען אחרים.
ובנוסף, ישנה המודעות העצמית וכל האזכורים והופעות האורח. "דדפול 2" מלא בהפתעות, וכמעט כל מה שמופיע בטריילרים הוא שקר מוחלט. כן, לא אהבתי את זה עם "הנוקמים: מלחמת האינסוף", אבל פה זה רק תרם להנאה. הסצנה הראשונה כבר פותחת במונולוג לקהל, ומלאים רגעים מעולים בהם וייד שובר את הקיר הרביעי. אבל בניגוד לסרט הקודם, שסופר בצורה לא-לינארית והתבסס על שבירת הקיר, כאן זה חלק מאד קטן. וזה מעולה, כי ככה נחסכות בדיחות זולות שלא ממש מעניינות וניתנת התמקדות בעלילה עצמה. וכמובן, כל הקריצות לקהל המעריצים. שום סרט, ואני אומר את זה כמעט בוודאות, לא מלא באזכורים ובהופעות אורח כמו "דדפול 2". הוא מתחיל, בשוט הראשון, בקריצה ל"לוגאן", למשל. סטן לי אמנם לא מופיע, אבל מספקים שחקנים ודמויות אחרים מחפים על זה. אני ממש צריך להיזהר בלשוני כדי לא להרוס לאף אחד, אבל אומר כי דמויות מאד מפתיעות ודי אהובות משתרבבות אל תוך הסרט ומעלות חיוך.
וייד לא מפסיק לזרוק לאוויר אזכורים, החל ממספרי חוברות קומיקס ועד הגניבה חסרת הבושה שעשה "לשבור את הקרח" ולא שמנו לב אליה. ואיך לא, הסצנה שאחרי הכתוביות שתשאיר את הקהל עם חיוך רחב במיוחד. אבל בגולת הכותרת, לפחות בעיניי, ישנה הופעת אורח אחת שפערה לי את הלסת. אני כל מתבאס מזה שאני לא יכול לכתוב עליה, אבל אציין כי היא מגיעה בהקשר פשוט גאוני ומוכתרת בקלות כהופעת האורח הטובה ביותר אי-פעם. באמת.
וסצנות הפעולה, אוי סצנות הפעולה. רב המבקרים טענו כי הן סתמיות, אבל בעיניי הן מעולות. טוב, ככה זה כשיש לך תקציב עתיר של כ-140 מיליון דולרים. זה לא מושלם, אבל זה בהחלט נהדר. הכוריאוגרפיה עשויה היטב, ואפילו הסלואו-מושן שכל כך שנטו וקטלו השאר הוא לא רע בכלל. דייוויד ליטץ', הבמאי, היה בעברו פעלולן והוא כבר הוכיח את כישוריו עם "ג'ון וויק", ככה שדי ברור למי מגיע הקרדיט וכמה הוא מגיע לו. עכשיו, אחרי "דדפול 2", אני כבר מת לראות מה הוא יעשה עם הובס ושואו ב"מהיר ועצבני".
אבל השאלה היא, כבדרך אגב, מה יקרה עכשיו.Disney, כזכור, רוכשת את Fox, ודמויות האקס-מן וארבעת המופלאים ישתלבו ביקום הקולנועי של Marvel. ובמסגרת הזו, תחת המיתוג המשפחתי של Disney, יהיה קשה לראות כיצד דדפול ימשיך בדרכו. כבר כתבתי על זה אז, אבל עם הסוף של "דדפול 2" מגיע הרעב ל"אקס-פורס". עזבו אתכם מ"הפניקס האפלה" או "המוטנטים החדשים" או "גמביט" או שאר הפרויקטים שנמצאים בשלבי פיתוח ואנחנו נאלצים לשכוח מהם, אני באמת רוצה לראות מה יעשו עם הדמויות ולאיזה כיוון ייקחו אותן. Cosmact אמנם כבר הביעה רצון בהגשת הצעה גבוהה לרכישת Fox, אבל Disney תיגרר איתה לקרב שסופו כבר צפוי מראש. דרו גודארד כבר נשכר לכתוב ולביים את הסרט העתידי, אך ספק אם הוא בכלל ייצא לפועל, או אם נראה שוב תוצר כמו "דדפול 2". וחבל, כי בין השגרתיות והחזרתיות של Marvel היה כיף להתרענן עם דדפול מידי פעם.
אז כן, "דדפול 2" הוא פשוט מעולה. כל כך נהניתי ממנו, ובעיניי השנאה כלפיו פשוט לא מוצדקת. אז חבר'ה, במילותיו של וייד - לכו תזדיינו. עקבו אחרינו בפייסבוק.
