לא כל הנוצץ הוא זהב: מאחורי כל החיוכים והמילים הטובות, בעיות רבות פקדו את הפקת "תור: ראגנארוק"
בדיוק כפי שכתבנו בביקורת הקולנוע על "תור: ראגנארוק", מחלקת השיווק של Disney הצליחה לעשות את מה שנראה במשך זמן רב ככמעט בלתי אפשרי - לגרום לקהל להתעניין בסרט של תור ולצפות לו בכיליון עיניים. בזכות טריילרים פשוט מגניבים וכיפיים, שהצליחו לא פחות מלשבור את האינטרנט, רוב מוחלט הביע עניין היסטרי בסרט הזה, וחיכה לו בשקיקה. אך יותר מכך, אחד הדברים שהועילו ביותר לאווירה החיובית סביב הסרט היה השיח הציבורי מלא החיוכים והמילים הטובות בין הבמאי טאיקה וואטיטי לאנשי Marvel. אבל, כאמור, לא כל הנוצץ הוא זהב, ונראה כי מאחורי הכל, בעיות רבות פקדו את הפקת "תור: ראגנארוק".
קודם, כדאי לדבר על הסערה שהתחוללה סביב מתן הקרדיט אודות כתיבת התסריט. בינואר 2014, מעט לאחר ההכרזה אודות הסרט, נודע כי כותבו של "תור: העולם האפל", כריסטופר יוסט, ישוב לכתוב גם את ההמשך, וכי אליו יצטרף למלאכה קרייג קייל. בדצמבר 2015, בצורה לא מאד ברורה, סטפני פולסום הצטרפה לצוות הכתיבה. מאוחר יותר, בינואר 2016, אריק פירסון נשכר לשכתב את התסריט, יחד עם הבמאי וואטיטי. כבר אז, לא היה ברור לגמרי כיצד יינתן הקרדיט אודות הכתיבה, ומי מאלו שנשכרו למלאכה יוזכרו. "גילדת התסריטאים של אמריקה" (WGA), יש לציין, מטילה הגבלים כבדים על אולפני ההפקה וחברות ההפצה בכל הנוגע למתני קרדיט.
בינואר 2017, נודע כי הקרדיט אודות כתיבת התסריט יינתן לפירסון, בעוד יוסט, קייל ופולסום יזכו לאזכור כ"יוצרים". בספטמבר, מתני הקרדיט עודכנו, כשפולסום הוסרה מכל אזכור ונותרה ללא דבר. היא, כמובן, לא הייתה מרוצה במיוחד מהדבר, והגישה ערעור על הדבר. לאחר מסכת משפטית, היא זכתה לצדק, כששמה הוחזר לאזכור. אך לא זו, אם לרגע טעיתם, הנקודה.
אז, מה היא? ובכן, קודם - בעיות שכאלו, סתירות חוזרות ונשנות בנוגע למתן קרדיט, לא אמורות להתרחש כלל. ובכלל, מדוע היה צורך בצוות כתיבה של ארבעה אנשים לסרט אחד? הרי, התסריטאי הוא זה שקובע, ללא שום עוררין, את שיתרחש בסרט וקובע את הטון, כשאיש לא ממש אמור להתערב בעבודתו. עם זאת, כאן, נראה כי אנשי Marvel הביטו בעין חושדת והטילו צל רב על העבודה. בכל זאת, לאחר ששכרו לביצוע העבודה את יוסט וקייל הם הוסיפו את פולסום, ואחר כך גם את פירסון בסיוע צדדי של וואטיטי. מקרה דומה היה עם "ספיידרמן: השיבה הביתה", לו נמנה מספר אסטרונומי של שישה תסריטאים.
אז, מה בדיוק קרה פה? טוב, כדי להבין את הסיפור קצת יותר טוב יש לחזור אחורה. ודי הרבה, לאוקטובר 2014. אז, Marvel הכריזו אודות "תור: ראגנארוק", זאת כחלק מאירוע ההשקה של השלב השלישי ביקום הקולנועי. באותו האירוע, הם שחררו לציבור הרחב לוגו מיועד, שהקרין אווירה כבדה ואפלה. לרגע, היה נראה כי הסרט יפנה לכיוון "בוגר" ויסטה מהקלילות היחסית של קודמיו. אך כל מי שראה את התוצר הסופי, יעיד לחלוטין אחרת - קומדיה מלאת הומור.
באוקטובר 2015, Marvel החלו בחיפושים אחר האדם שייקח את המושכות ויישב על כס הבמאי. רובן פליישר ("יחידת גנגסטרים") היה בעדיפות העליונה לתפקיד, שכן הוא התאים לחזון הקודר אותו הם תכננו עבור הסרט. אך הוא החליט לדחות את ההצעה אותה הם העניקו, ובמקום זאת להתמקד בפרויקט אחר של Sony (שנודע, מאוחר יותר, כלא אחר מאשר "ונום"). לבסוף, לתפקיד נשכר וואטיטי ("מה שאנחנו עושים בצללים"), לאחר שעניין אותם בחזון הסוטה לחלוטין לכיוון קומי. אז, גם שוחרר לוגו מיועד חדש, שהוכיח את הדרך החדשה. אז זו, כנראה, הסיבה ל"החלפות" הרבות בגזרת התסריט.
אך לא זו הבעיה המרכזית, זו רק אחת מיני כמה וכמה בעיות. בעוד הסערה סביב מתן הקרדיט היא, בסך הכל, דג רקק בים מלא כרישים. הבעיה האמיתית, זו הנסתרת מן העין, היא הסתירה שנוצרה בין החזון של Marvel לחזון של וואטיטי. בעוד הם, כאמור, חפצו בגרסה כבדה ואפלה של תור, הוא דווקא יצר גרסה קומית לחלוטין. אף על פי שעורר בהם עניין רב לדבר, לא בוצעו הקרנות מבחן כלשהן, ונוצר חשש אודות הדרך בה הקהל הרחב יגיב לתוצר הסופי. ואז, פקדה את ההפקה בעיה רצינית.
ביולי 2017, רגע לפני כנס החובבים "קומיק-קון", צוות ההפקה יצא לצילומי השלמה, בהם נערכו כמה שינויים מהותיים בהתרחשויות הסרט. לאחר שכתוב דיאלוגים ושינוי מיקומי סצנות, נוסף רובד רגשי והודגשו מאפיינים דרמתיים. בנוסף, נתגלו כמה סתירות עלילתיות עם "הנוקמים: מלחמת האינסוף", שאילצו חתיכה והוספה של כמה וכמה קטעים, כדי להבהיר את פשר הדברים. אחר כך, כשהחל שלב העריכה, אורכו של הסרט נעמד על כ-90 דקות בלבד, בניגוד לחזון של וואטיטי שתוכנן לכ-160 דקות (כלומר, כ-70 דקות נחתכו ונשארו על רצפת חדר העריכה).
בין וואטיטי ל-Marvel נוצר קרע מהותי, לאחר שהוא התקשה לקהל את השינויים שבוצעו ביצירתו. הסכסוך היה כה גדול, עד שנשיא האולפנים קווין פייגי נאלץ להתערב דבר בעצמו. דבר דומה, אגב, קרה עם אלן טיילור בעת העבודה על "תור: העולם האפל", אז טיילור נדחף הצידה לגמרי בשלב העריכה והושתק בתנאי חוזה. לאחר שיחות ארוכות שסירבו להיגמר, כשהסרט נותר בזמן זה כלוט בערפל, השניים הגיעו לעמק השווה, והחליטו להעמיד את התוצר למבחן - קדימון לגרסתו של וואטיטי יוצג בפני קהל "קומיק-קון", ותגובת הקהל היא זו שתקבע את עתיד הסרט.
ואכן, הקדימון זכה לתשואות בלתי פוסקות מהקהל, ותוך פחות מדקה הופץ לרשת האינטרנט בקול תרועה. מיד לאחר מכן, חומרי הגלם שבו לעריכה, ואורכו של הסרט גדל לכ-130 דקות, כשלוואטיטי ניתן חופש יצירתי כמעט מוחלט. סצנות שלמות שנחתכו חזרו (והגדילו, בין היתר, את דמותו של וואטיטי, קורג), ובדיחות רבות נוספו. מבלי לחכות אף לא רגע, ראיונות רבות יצאו החוצה והציגו תמונת שווא של חיוכים ומילים טובות. אך זו, כמובן, לא האמת. אז, מהי? אולפני הפקה שמשנים חזון סרט בסטייה מוחלטת, וגם לא ממש סומכים על הבמאי אותו הם בעצמם בחרו.
אבל, למקרה והדבר לא היה ידוע עד עכשיו - לא מדובר במשהו חדש עם Marvel: "איירון מן 2" נהפך לקדימון ל"הנוקמים" בדיכויו של ג'ון פאברו, "תור: העולם האפל" נחתך בהשתקתו של אלן טיילור ו"הנוקמים: עידן אולטרון" נהפך לקדימון לסרטיהם העתידיים בשבירתו של ג'וס וידון. זה קורה, ואף אחד לא באמת ממש מתאמץ להסתיר את זה. אז למה כולם שותקים? כי זה Marvel, אז זה לא ממש תקין פוליטית להצביע על בעיותיהם. אם היה מדובר ב-DC, מילא. אבל Marvel? חלילה, שלא נאבד את דעתנו.
האמת הפשוטה היא, אף על פי שרבים עיוורים כלפיה, כי אתרי התוכן ברשת האינטרנט מתאגדים נגד DC לטובת Marvel במאמץ אינטנסיבי משותף. כותרות שליליות, סיקור שלילי וחיפוש מתמיד של הרע, נראה כי ישנו רצון עז בכישלון היקום הקולנועי של DC. וזו אינה עיתונאות. "Comic Book Resources" ו-"Comic Book" מובילים את המתקפה, ונראה כי כולם מעלימים ממנה עין. לכולם יש בעיות, ואת כולן צריך לסקר, לא רק את אלו של גורמים ספציפיים. זו, חברים, אינה עיתונאות.
כדאי להבהיר, אגב - ביקורות הן דעות לגיטימיות, ואין בהן שום דבר רע. כך שהמתקפה ברשתות החברתיות על מבקרי הקולנוע ואתר הסקירה "Rotten Tomatoes" אינה מוצדקת, ושגויה מיסודה. אך מה שדווקא נכון, הוא הנטייה הברורה לסיקור שלילי אודות DC. אז בעיותיהם כבר ידועות לכל, בעוד ישנה תמונת שווא של Marvel כגן עדן. אז הינה, כבל עם ועדה, הוכחנו היום אחרת. יש צורך בהוגנות, באיזון, ואנחנו מקווים להעניק אותו.
לחדשות נוספות, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק.
אך לא זו הבעיה המרכזית, זו רק אחת מיני כמה וכמה בעיות. בעוד הסערה סביב מתן הקרדיט היא, בסך הכל, דג רקק בים מלא כרישים. הבעיה האמיתית, זו הנסתרת מן העין, היא הסתירה שנוצרה בין החזון של Marvel לחזון של וואטיטי. בעוד הם, כאמור, חפצו בגרסה כבדה ואפלה של תור, הוא דווקא יצר גרסה קומית לחלוטין. אף על פי שעורר בהם עניין רב לדבר, לא בוצעו הקרנות מבחן כלשהן, ונוצר חשש אודות הדרך בה הקהל הרחב יגיב לתוצר הסופי. ואז, פקדה את ההפקה בעיה רצינית.
ביולי 2017, רגע לפני כנס החובבים "קומיק-קון", צוות ההפקה יצא לצילומי השלמה, בהם נערכו כמה שינויים מהותיים בהתרחשויות הסרט. לאחר שכתוב דיאלוגים ושינוי מיקומי סצנות, נוסף רובד רגשי והודגשו מאפיינים דרמתיים. בנוסף, נתגלו כמה סתירות עלילתיות עם "הנוקמים: מלחמת האינסוף", שאילצו חתיכה והוספה של כמה וכמה קטעים, כדי להבהיר את פשר הדברים. אחר כך, כשהחל שלב העריכה, אורכו של הסרט נעמד על כ-90 דקות בלבד, בניגוד לחזון של וואטיטי שתוכנן לכ-160 דקות (כלומר, כ-70 דקות נחתכו ונשארו על רצפת חדר העריכה).
בין וואטיטי ל-Marvel נוצר קרע מהותי, לאחר שהוא התקשה לקהל את השינויים שבוצעו ביצירתו. הסכסוך היה כה גדול, עד שנשיא האולפנים קווין פייגי נאלץ להתערב דבר בעצמו. דבר דומה, אגב, קרה עם אלן טיילור בעת העבודה על "תור: העולם האפל", אז טיילור נדחף הצידה לגמרי בשלב העריכה והושתק בתנאי חוזה. לאחר שיחות ארוכות שסירבו להיגמר, כשהסרט נותר בזמן זה כלוט בערפל, השניים הגיעו לעמק השווה, והחליטו להעמיד את התוצר למבחן - קדימון לגרסתו של וואטיטי יוצג בפני קהל "קומיק-קון", ותגובת הקהל היא זו שתקבע את עתיד הסרט.
ואכן, הקדימון זכה לתשואות בלתי פוסקות מהקהל, ותוך פחות מדקה הופץ לרשת האינטרנט בקול תרועה. מיד לאחר מכן, חומרי הגלם שבו לעריכה, ואורכו של הסרט גדל לכ-130 דקות, כשלוואטיטי ניתן חופש יצירתי כמעט מוחלט. סצנות שלמות שנחתכו חזרו (והגדילו, בין היתר, את דמותו של וואטיטי, קורג), ובדיחות רבות נוספו. מבלי לחכות אף לא רגע, ראיונות רבות יצאו החוצה והציגו תמונת שווא של חיוכים ומילים טובות. אך זו, כמובן, לא האמת. אז, מהי? אולפני הפקה שמשנים חזון סרט בסטייה מוחלטת, וגם לא ממש סומכים על הבמאי אותו הם בעצמם בחרו.
אבל, למקרה והדבר לא היה ידוע עד עכשיו - לא מדובר במשהו חדש עם Marvel: "איירון מן 2" נהפך לקדימון ל"הנוקמים" בדיכויו של ג'ון פאברו, "תור: העולם האפל" נחתך בהשתקתו של אלן טיילור ו"הנוקמים: עידן אולטרון" נהפך לקדימון לסרטיהם העתידיים בשבירתו של ג'וס וידון. זה קורה, ואף אחד לא באמת ממש מתאמץ להסתיר את זה. אז למה כולם שותקים? כי זה Marvel, אז זה לא ממש תקין פוליטית להצביע על בעיותיהם. אם היה מדובר ב-DC, מילא. אבל Marvel? חלילה, שלא נאבד את דעתנו.
האמת הפשוטה היא, אף על פי שרבים עיוורים כלפיה, כי אתרי התוכן ברשת האינטרנט מתאגדים נגד DC לטובת Marvel במאמץ אינטנסיבי משותף. כותרות שליליות, סיקור שלילי וחיפוש מתמיד של הרע, נראה כי ישנו רצון עז בכישלון היקום הקולנועי של DC. וזו אינה עיתונאות. "Comic Book Resources" ו-"Comic Book" מובילים את המתקפה, ונראה כי כולם מעלימים ממנה עין. לכולם יש בעיות, ואת כולן צריך לסקר, לא רק את אלו של גורמים ספציפיים. זו, חברים, אינה עיתונאות.
כדאי להבהיר, אגב - ביקורות הן דעות לגיטימיות, ואין בהן שום דבר רע. כך שהמתקפה ברשתות החברתיות על מבקרי הקולנוע ואתר הסקירה "Rotten Tomatoes" אינה מוצדקת, ושגויה מיסודה. אך מה שדווקא נכון, הוא הנטייה הברורה לסיקור שלילי אודות DC. אז בעיותיהם כבר ידועות לכל, בעוד ישנה תמונת שווא של Marvel כגן עדן. אז הינה, כבל עם ועדה, הוכחנו היום אחרת. יש צורך בהוגנות, באיזון, ואנחנו מקווים להעניק אותו.
לחדשות נוספות, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק.
