סיקור המשחק PES 2019
מאת: לידור אטיאס
עם מעט מאוד רישיונות, בלי הרבה גימיקים ומניירות מיותרות, בלי מצבי משחק מוזרים שאין מה לעשות איתם ועם הליבה שרצה איתה כבר שנים - סדרת PES חוזרת עם הכותר השנתי - PES 2019. לאחר שהעברתי מספר לא מבוטל של שעות על המשחק הזה והתמקדתי בו בשבוע האחרון, קיבלתי לא מעט רשמים לכאן ולכאן, אבל בשורה התחתונה מדובר במשחק כדורגל נהדר ומהנה, אבל גם כזה שלא חסרים בו באגים. אם אתם רוצים לשמוע עוד, המשיכו לקרוא.
אז מה עבר על KONAMI בקיץ האחרון? רישיונות UEFA, שהם 3 במספר - ליגת האלופות, הליגה האירופית והסופר קופה, נדדו אל היריבה המרה מבית EA Sports, הלא היא סדרת FIFA. המגמה נמשכת וקבוצות על כדוגמת ריאל מדריד, יובנטוס, מנצ'סטר סיטי ועוד רבות אחרות, נעדרות מן המשחק בשמן המקורי וזוכות לרישוי מזויף לחלוטין כשהדבר היחיד שנשמר הוא הזהות של השחקנים מבחינת שמות ופנים.
מה בכל זאת יש? מספר קבוצות מעניינות כדוגמת ברצלונה וליברפול נותרו במחנה היפני ונמצאות במשחק תחת רישוי מלא ודיוק מדהים להפליא מכל בחינה אפשרית - החל מפרצופי השחקנים, דרך כלל התלבושות של הקבוצות ועד לאצטדיוני העל שלהן, הקאמפ נואו ואנפילד (בהתאמה). ללא ספק מדובר בחוויה אותנטית במיוחד לשחק עם אחת מן השתיים הללו (ויש עוד מספר לא מבוטל של קבוצות כאלו במשחק).
את בעיית הרישיונות פותרים עם Patch כמו בכל שנה, לא מאוד מורכב או מסובך, לכן לא אתעסק בכך מעבר לזה ואעבור לדבר על 3 אלמנטים מרכזיים ביותר במשחק, שהם, לטעמי, 3 האלמנטים המרכזיים בכמעט כל מספר ספורט מודרני (בהיעדר חידושים משמעותיים) - משחקיות, גרפיקה ומצבי משחק.
עם מעט מאוד רישיונות, בלי הרבה גימיקים ומניירות מיותרות, בלי מצבי משחק מוזרים שאין מה לעשות איתם ועם הליבה שרצה איתה כבר שנים - סדרת PES חוזרת עם הכותר השנתי - PES 2019. לאחר שהעברתי מספר לא מבוטל של שעות על המשחק הזה והתמקדתי בו בשבוע האחרון, קיבלתי לא מעט רשמים לכאן ולכאן, אבל בשורה התחתונה מדובר במשחק כדורגל נהדר ומהנה, אבל גם כזה שלא חסרים בו באגים. אם אתם רוצים לשמוע עוד, המשיכו לקרוא.
מה בכל זאת יש? מספר קבוצות מעניינות כדוגמת ברצלונה וליברפול נותרו במחנה היפני ונמצאות במשחק תחת רישוי מלא ודיוק מדהים להפליא מכל בחינה אפשרית - החל מפרצופי השחקנים, דרך כלל התלבושות של הקבוצות ועד לאצטדיוני העל שלהן, הקאמפ נואו ואנפילד (בהתאמה). ללא ספק מדובר בחוויה אותנטית במיוחד לשחק עם אחת מן השתיים הללו (ויש עוד מספר לא מבוטל של קבוצות כאלו במשחק).
את בעיית הרישיונות פותרים עם Patch כמו בכל שנה, לא מאוד מורכב או מסובך, לכן לא אתעסק בכך מעבר לזה ואעבור לדבר על 3 אלמנטים מרכזיים ביותר במשחק, שהם, לטעמי, 3 האלמנטים המרכזיים בכמעט כל מספר ספורט מודרני (בהיעדר חידושים משמעותיים) - משחקיות, גרפיקה ומצבי משחק.
משחקיות
המשחקיות נותרה מאוד דומה לזו שראינו בשנה שעברה ובאופן כללי משמרת את הליבה של המשחק. KONAMI לא דיברה המון במהלך הקיץ האחרון לגבי PES 2019 ולא הרבתה להלאות אותנו בפרטים על חידושים זניחים ולא מורגשים, אלא היא התעסקה בעיקר בשימור ושיפור הנראה לעין. אפשר לראות משחקיות טקטית וקרובה מאוד למציאות, צריך ללמוד את הקבוצה שלך והשחקנים בקבוצה תוך כדי משחק, ועל מנת לפצח את הגנת היריבה תצטרכו להיעזר בתכונה מיוחדת של שחקן כלשהו (למשל המסירות האלוהיות של לאו מסי בברצלונה) ו/או לשלב משחק טקטי עם הנעת כדור או כל שיטת משחק אחרת שתמצאו לנכון על מנת להתקדם לעבר שער היריבה.
הדגש הוא יותר קבוצתי, והשליטה על השחקנים נעשית משמעותית באמת כשאתם משחקים עם שחקן כמו לאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו, ופחות כאשר בידכם שחקן בלי הרבה יכולות טכניות יוצאות דופן. אז אם אתם משחקים עם קבוצה יחסית קטנה, לא תוכלו להסתמך יותר מידי על יכולת אישית של שחקן כזה או אחר ותצטרכו להפגין משחק קבוצתי בשילוב שיטה טקטית אמיתית.
גם בהגנה אין אופרה אחרת במיוחד - אתם תצטרכו לסגל שיטת הגנה מול הקבוצה שבאה מולכם, וככל שהיא תרענן את שיטת ההתקפה שלה (הרענון הזה מופיע בתחתית המסך בכל פעם שהוא קורה) כדאי מאוד שתתאימו את עצמכם. דוגמא קלאסית היא של קבוצה שתנסה לתקוף תחילה בהתקפות מהמרכז, כך שתעדיפו מן הסתם לצופף את מרכז השדה ולא להעמיס על האגפים, אלא שבכל רגע נתון תוכל הקבוצה שמולכם לעבור למשחק דרך האגפים ואם לא תתאימו את ההגנה התוצאות יכולות להיות הרסניות.
המסירות במשחק מרגישות נהדר, הן מבחינת מסירות רגילות והן מבחינת שליחות. גם ההגבהות נהדרות ואפשר ממש להרגיש את השליטה בכל מסירה או הגבהה. הדבר נכון גם לגבי הבעיטות החופשיות במשחק שנותנות אופציה ממשית ביותר להבקיע שער, בין אם זה על ידי תרגיל ובין אם זה על ידי ביצוע קלאסי של הבעיטה החופשית שקיבלתם.
עד כאן כיסיתי את עיקרי הנדבכים החיוביים במשחקיות, ואני רוצה לדבר על מספר דברים שהפריעו לי.
ישנו מספר לא מבוטל של באגים שהם משמעותיים מאוד במשחק, חלקם קורים בזמן מסירות, חלקם בזמן כדרורים וחלקם בזמני ביניים כלשהם. ראוי במיוחד לציון באג ששמתי לב אליו כאשר שחקן שנשלט על ידי המחשב נמצא ליד קו החוץ ומכותר על ידי שחקני יריבה (אחד או יותר). הוא מחליט לנסות לצאת מהפינה הזו על ידי תרגיל, ובהרבה מאוד פעמים, הוא פשוט יוצא אל מחוץ לתחומי המגרש עם הכדור ומאבד אותו סתם, גם כשיש אופציית מסירה אחרונית. זה באג מאוד מורגש, במיוחד במצב המשחק Become A Legend.
בנוסף, מבחינת האנימציות, משהו עדיין חסר לי בגזרת השוערים. כמה מההצלות לא נראות מספיק טבעיות פשוט כי אין מספיק מגוון של אנימציות, ולכן השוער מקבל עבור בעיטות מסוימות אנימציה שמתאימה רק ב-70% לבעיטה. בנוסף חלק מהאנימציות הקיימות נראות מעט מוזרות ומסורבלות, וזה פשוט חבל כי חלק ניכר מהמשחק עובר ליד השוערים ועם בעיטות לעבר השער, ומרגיז לראות את זה.
גרפיקה
בתחום הזה של המשחק לא תמצאו מילה רעה ממני. הפרזנטציה האותנטית אמנם נלקחה מ-KONAMI עם אבדן רישיונות כה רבים, אך היא מפצה על כך ככל יכולתה עם פרזנטציה עצמאית משלה, כולל הצגת הרכבים, עליית השחקנים לדשא וכו'. אבל זה כמובן לא החלק המרכזי בגרפיקה.
הדיוק בפנים של השחקנים, מקצה הסנטר ועד לשערה הגבוהה ביותר על ראשם, הוא פשוט מדהים ביופיו. שחקן שמיוחד להסתכל עליו במשחק הוא ארתורו וידאל בברצלונה, שהוא, כפי שידוע לצופי הכדורגל, בעל מראה לא מאוד שגרתי, מקועקע ברובו ובעל תספורת משונה מאוד עם נגיעות קטנות בכל מיני איזורים בראש. אפשר לראות בוודאות איך מידלו את ראשו למופת עם כל פרט גרפי שאפשר להבחין בו גם במציאות, ואני מוכרח להודות שנדהמתי לחלוטין כשראיתי את זה.
כמו וידאל, שחקנים רבים נוספים זכו לכזה מראה, ולא רק מן הקבוצות בעלות הרישיונות. בכל זאת, אני מוכרח לציין שבחגיגת השער הסטנדרטית של לואיס סוארז, אפשר לראות אותו מקרוב מאוד בשניות הראשונות, והמראה הזה הוא פשוט מדהים, כי אפילו בטלוויזיה קטנה כמו שלי, אפשר היה לראות אותו ולחשוב שמדובר בשידור ישיר ואיכותי של משחק של ברצלונה בטלוויזיה.
רמת הדיוק הזו הולכת מלמטה ועד למעלה, ואפשר לראות את המראה השלם של השחקנים כאותנטי, איכותי ומושקע במיוחד, החל מהנעליים, דרך הגרביים והמכנסיים וכל הדרך למעלה עד לחולצה ואחריה הפנים. אין שום פרט זניח, וזה פשוט גורם לי צער שאין מספיק רישיונות למשחק הזה, שהוא פשוט מהמם ביופיו והחוויה שלו הייתה יכולה להיות מושלמת, אבל שוב, יש Patch.
מעבר למראה השחקנים, גם האצטדיונים עצמם הם עולם ומלואו ואי אפשר שלא לציין את הקאמפ נואו. המבט מעליו במשחק, זה שכולל מבט על העיר ברצלונה מסביב, הוא פשוט מהפנט והרגשתי לכמה שניות שאני באמת נמצא שם, בתוך כל החוויה הזו. גם בפנים אין אכזבות, וכל המראה של האצטדיון עשוי וממודל למכביר, כולל כר הדשא, מבנה האצטדיון, הקהל ביציעים ולמעשה כל פרט גרפי שקשור למראה האצטדיון.
מבחינה גרפית, מדובר בחוויה מושלמת.
מצבי משחק
מבחינת מצבי משחק אין חדש תחת השמש מבחינת מצבי משחק מרכזיים. אותם מצבי משחק מרכזיים שזכורים לכם משנים עברו עוד כאן, והם כמובן ה-Master League ,Become A Legend ו-MyClub (אם כי הוא עדיין לא יריב ראוי מספיק של ה-Ultimate Team של FIFA).
מבחינת Become A Legend, מבחינתי זה תמיד היה ויהיה חוויה מדהימה לשחקן יחיד, כל שנה מחדש אני נהנה לשחק בו ותמיד כיף להתחיל מלמטה, עם שחקן צעיר בקבוצה קטנה שמחפשת לעלות ליגות ולהגיע הכי רחוק. אני באמת חושב שמדובר בחוויה אדירה (עדיין לא מושלמת), כל גול מרגיש נהדר בכל פעם מחדש, גם אם הוא ה-30 שלכם בעונה מסוימת. היכולת לבחור חגיגה אישית מבין מבחר עצום של חגיגות שערים, היכולת לקחת פיקוד בקבוצה ולהבקיע שערים מכריעים בקרבות האליפות או במשחק מפתח בגביע המקומי, נותנת הרגשה עוצמתית במיוחד עם כל שער ובישול.
מה שאני הכי אוהב במצב המשחק הזה, הוא שהוא מביא כדורגל במיטבו, אין כאן סיפור מטופש או גימיק לא מעניין, וההתלבטויות שלכם לא קשורות לנעל שתפיקו מטעם חברה כלשהי, אלא בעיקר קשורות לקבוצה שבה תשחקו בתום מועד העברות מסוים, עד כמה להקריב במשחקי הנבחרת שלכם (כשתזומנו) ובאיזה סגנון אישי תשחקו במשחק הבא. זה כל הכיף האמיתי שלו.
ה-Master League לא שונה ונותן לנו את האפשרות לשחק כדורגל עם קבוצה אחת, לסגל עבורה שיטות משחק ולרוץ איתה לאורך שנים במטרה לזכות באליפויות. בשלב מסוים אפשר גם לשלב נבחרת או לבחור מקום אחר, ויש בזה הנאה גדולה.
מצב המשחק הזה רץ כבר שנים בסדרת PES והוא עשוי השנה בצורה נהדרת, מעביר את הזמן בכיף ובהנאה וגם כאן יש פרץ גדול של התרגשות עם כל שער שמובקע וזה מרגיש נהדר.
סיכום
לסיכום - PES 2019 הוא משחק נהדר שמביא אלינו גרפיקה מושלמת, משחקיות טובה ביסודה אך טעונת שיפור מבחינת באגים ומצבי משחק ישנים שאנחנו אוהבים. מעריצים יאהבו ואני בטוח שגם שחקנים חדשים ילמדו לאהוב.
