ביקורת: "Assassin's Creed: Origins"

אחד המותגים הגדולים והמוכרים ביותר של Ubisoft הוא Assassin's Creed. מאז צאת המשחק המקורי ב-2007, החברה הספיקה להוציא לשווקים כמה וכמה משחקי המשך וספין-אוף, ואפילו סרט קולנוע. אחרי הפסקה של כשנתיים, מאז שחרורו של Syndicate ב-2015, החברה חזרה ללוח השרטוטים ושינתה כמעט כל דבר שהכרנו עד כה בסדרת המשחקים הוותיקה, וכעת שחררה לאוויר העולם את Assassin's Creed: Origins, ששואף להציג בפנינו את ראשית ימי אחוות המתנקשים ולהראות לנו, אחת ולתמיד, איך הכל התחיל.

גילוי נאות: עותק הסיקור שקיבלתי כלל את העדכון הראשון של המשחק, שנועד לתקן את הבעיות הטכניות שאולי נשארו בו משלבי הפיתוח.

המשחק מתחיל בהיכרות בלתי ברורה ומבלבלת שבאה לידי ביטוי במספר פלאשבקים, בניסיון להסביר את מניעיו של Bayek, גיבור המשחק, במרדפו אחר מסדר העתיקים (The Order of the Ancients), אך עד מהרה אנו רואים שהכל בעצם למטרותיו האישיות, ללא שום קשר לאחווה כלשהי. הנבלים שאנו רואים במשחק מוצגים בצורה די מחופפת ועל רגל אחת. מונולוגים אישיים כן כלולים במהלך הסיפור וכל אחד מהם קשור לנושא הכללי של המשחק, אבל עדיין אין להם משמעות בכל מה שנוגע לנבלים עצמם. המניעים של מסדר העתיקים ושל כל נבל בנפרד נשארים לא ברורים, ובסופו של דבר הדמויות הללו נכשלות בתפקידן לשמש כאנטגוניסט של המשחק.

הנרטיב הכללי של המשחק רווי באלימות, שעל פניה נראית הגיונית וסבירה בהתחשב באווירה הכללית של מצרים באותה תקופה ובסדרת המשחקים העקובה מדם הזו, אך הוא מעמיס על השחקן יותר מדי מוות ודם כדי לגרום למשחק להיראות בוטה, וולגרי ומציאותי בכוח, גם כאשר הוא לא באמת כזה. המשחק כולל אינספור סצנות מוצפות ברגש של נשים וילדים שנרצחים בברוטליות, בכמות שגרמה לי לתהות לגבי אובססיה מוזרה של כותבי המשחק לדברים הללו. אין לי בעיה עם משחקים אלימים ובוטים מבחינה גרפית (ראה ערך: Wolfenstein 2), אך כאשר מציפים משחק שלם באלימות חסרת משמעות, הוא סתם הופך למעייף וכל סצנה כזו מאבדת לחלוטין את הערך שבה.



אך למרות זאת, מקור האכזבה שלי מהסיפור של המשחק נובע בעיקר מהביצוע הזול של התסריט שלו. סצנות קצרצרות בקושי נותנות לדמויות אפשרות לתת עומק לעצמן. בנוסף לכן, הנפשת הפנים של הדמויות כמעט לא קיימות ולא משקפות את הדיבוב (הגזעני להחריד, יש לציין) בשום צורה. Bayek, והדמויות איתן הוא מדבר במהלך המשחק, נשארות עם הבעות פנים כמעט סטטיות לחלוטין, וכל מה שרואים בכל פעם זה את Bayek ועוד מישהו מנופפים בידיהם בצורה מוזרה ובהתלוננות על חוסר הצדק שחוו באותו רגע מידי משטר פרעה האכזרי.

למרות זאת, משימות הצד במשחק עדיין מתנהלות בצורה דומה למשחקים הקודמים בסדרה. קווסטים מפוזרים בכל רחבי המפה של מצרים, והם מציעים נשקים, ציוד ונקודות ניסיון שהשחקן יוכל להרוויח. בדרך כלל, משימות הצד האלו ניסו ללמד אותי דברים על מצרים העתיקה או לתת ל-Bayek קצת אופי, אבל לרוב נכשלו. השילוב של סיפור הרקע של המשחק ביחד עם משימות קצרות ומתגמלות גרם לי לבלות די הרבה זמן בהשלמת קווסטים שונים במשחק.

עוד משהו חדש ב-Origins הוא ה-Daily Quest, שבסופו השחקן מקבל בצורה אקראית נשק חזק כלשהו. חזרתי ברוב ימי המשחק שלי להשלים את ה-Daily Quest, אך לא כדי לשמור את הנשק, אלא כדי לפרק אותו על מנת לקבל חומרים מיוחדים שבעזרתם שדרגתי את ה-Hidden Blade או את שאר חלקי השריון של Bayek.

אף אחד מהקווסטים האלו לא היה משמעותי, ואפילו לא זכרתי אותם ביום אחרי שהשלמתי אותם. אבל זה, כמובן, בגלל שהיה בהם לא מעט באגים, כמו ברוב המשחק. המון פעמים מצאתי את עצמי תקוע בסוף משימה, רק בגלל שאיזו דמות עומדת ולא זזה במקום שאני אמור לדרוך בו, או כש-Bayek תקוע בלולאת דיאלוג כלשהי. הבאגים הללו הם מהסוג שמכריח אותך לכבות ולהדליק את המשחק, ואני חושב שכולנו יכולים להסכים שזה ממש לא כיף.


עוד על כך, היו גם באגים שערערו את ההתקדמות שלי בסיפור. אחד מהבאגים המוקדמים יותר שקיבלתי היה מסך טעינה אינסופי. גיליתי שהוא אינסופי, והבנתי שזה הזמן לאתחל את המשחק אחרי שחיכיתי במשך 20 דקות. ואם זה לא מספיק, אז לאחר כמה ימים זה קרה שוב. בנוסף, המשחק גם קרס כמה פעמים.
אותי, אישית, זה מאכזב לראות המשחק סובל מבעיות שכאלה בהשקה, במיוחד בגלל זמן הפיתוח שהיה לו מאז קודמו בסדרה, Syndicate. אנשים צחקו על Unity בגלל הפרצופים שנעלמו לדמויות, אבל חשוב לציין שגם Origins סובל מבעיות טכניות לא קלות.

למרות שנשמע כאילו מדובר במשחק "שבור" ולא מהנה, אני באמת נהניתי מחוויית העולם הפתוח של המשחק. האזורים במשחק מובאים בצורה מאוד יפה לעיניי השחקן, וכל אזור שביקרתי בו היה ייחודיי מאוד. ברחבי המפה ניתן לראות בניינים צבעוניים, ובניגוד אליהם מדברים שאינם נגמרים וביצות מעורפלות.
רציתי כל הזמן למצוא נקודת תצפית טובה על כל הנוף היפהפה שיש למשחק להציע, וזה הוביל אותי למקומות נורא מהנים. מדובר בהחלט בעולם פתוח מוצלח ששואב את השחקן לתוכו, ובמובן הזה אני חושב ש-Ubisoft הצליחו פה.

טיפוס על בניינים ומעל שאר המכשולים הפיזיים העומדים בפני Bayek נהיה קל מאוד במשחק, וכל עניין הטיפוס לקח לי פחות זמן ועצבים מאשר במשחקים הקודמים. כמובן, יש כל מיני פאזלים של קפיצה וטיפוס, אבל נראה שכל מכניקת הטיפוס שופרה משמעותית ביחס למשחקים הקודמים בסדרה.


לעומת זאת, למערכת הקרב החדשה של Origins יש המון מקום לשיפור, גם לאחר כל השינויים והתיקונים שנעשו לה. כל הקרבות במשחק הם כמו במשחקי RPG מוכרים, וכאשר מנצחים אויב מקבלים שלל שממוין לפי צבעים שמסמנים את הנדירות שלו. למרות שהקרבות במשחק מרגישים קצת יותר זורמים מבעבר, הם נשארו מאוד פשוטים והדמויות הנלחמות מרגישות מאוד "כבדות". מצאתי את עצמי משתמש באותה אסטרטגיה שוב ושוב מכיוון שהשינוי היחיד שאפשר לעשות בקרבות זה הנשקים, וכל מה שמשתנה זה אנימציית ההרג בסוף (שנמאסו עליי כולן, ודי במהרה).

יכולות שמחזקות את ההתקפות הכבדות של Bayek היו הכרחיות כדי לנצח בקרבות כבר מהחצי השני של המשחק, והמון פעמים המשחק מהלך אותך להתקיף בצורה גלויה. זו אחת הסיבות שהמשחק הרגיש לי פחות מחובר למותג Assassin's Creed, ונראה שכמה מפתחים שכחו שמדובר במשחק התגנבות.

עץ היכולות (Skill Tree) של Origins מאפשר לשחקן לחזק את הכישרון של Bayek בקרב או בשאר המתקפות שלו, וניתן להרוויח נקודת יכולת (AP) על ידי עלייה ברמת ה-XP. עץ היכולות מציג בפני השחקן המון אפשרויות לשדרג את יכולות הדמות שלו לפי בחירותיו האישיות. אישית, בחרתי ביכולות שהפכו את הקרבות לפחות מטרד, שקלתי לפעמים להשקיע ביכולות פסיביות כדי שיופיע לי ציוד איכותי יותר בחנויות אבל בסופו של דבר בחרתי בכאלו שעזרו לי להפוך את הקרבות לפחות מתישים.

חשוב לציין, אגב, שניתן לרכוש AP בחנות של המשחק עם Helix Coins שאפשר לקנות (איך לא?) בכסף אמיתי.


אין שום ויכוח על כך ש-Assassin’s Creed: Origins מציע עולם פתוח מרתק ומספק במצרים העתיקה. נופים מרהיבים הופכים את המפה של המשחק למקום כיפי לחקור עם סביבות עשירות בפרטים. למרות זאת, כמות הבאגים שחוויתי במהלך המשחק הייתה הרסנית ופגמה בחוויית המשחק שלי, ללא שום צל של ספק. תוסיפו לזה נרטיב איטי, נטול כל התפתחות דמויות בביצוע מזעזע ביחד עם מערכת קרב שנכשלת במימוש הפוטנציאל המלא שלה ותקבלו משחק חצי אפוי שאמור, משום מה, להוות נקודת מפנה עבור הסדרה.

רוב האנשים יגידו שמדובר בעניין של טעם, אבל לא אני. מדובר במשחק שכל קשר בינו לבין סדרת Assassin's Creed מקרי בהחלט; המשחק מעודד לתקוף בצורה גלויה, כמעט ואין סיפור על אבסטרגו ושות' בהווה, המשימות צד דלות ומשעממות, כל מערכת הקרב שוות ערך לזו של מיינקראפט והעלילה פשוט... "אוף!".

במשפט אחד? שווה לקנות בהנחה משמעותית או להלוות מחבר. לא מומלץ למי שזוכר את הסטנדרטים שהציבו שאר משחקי הסדרה.

ציון סופי: 6 מתוך 10
התמונות בעיצוב צולמו על ידי i-bob. מופעל על ידי Blogger.