"מיס סלואן" - ביקורת סרט ללא ספוילרים
מאת: לידור אטיאס
הפוליטיקה של ימינו היא מושחתת, מעורבים בה אינטרסים חיצוניים רבים ואפשר להגיד שכבר מזמן עייפנו מהאופן שבו מתנהלים רוב ככל מי שמתעסקים בתחום הזה. אחד מתחומי העיסוק הכי רגישים בפוליטיקה (וזה שנוטה לגלוש ביתר קלות לחיים האישיים של העוסק בו) הוא לוביזם או שדלנות בעברית. כזה הוא המקרה שמתואר לנו לפרטי פרטים ב"מיס סלואן" - מיס סלואן היא בעצם לוביסטית מוצלחת ומבוקשת מאוד אשר לא בוחלת בשום אמצעים בדרך למטרה. האם הוא מצליח לעשות את זה כמו שצריך או לא? התשובה המורחבת בביקורת.
הפוליטיקה של ימינו היא מושחתת, מעורבים בה אינטרסים חיצוניים רבים ואפשר להגיד שכבר מזמן עייפנו מהאופן שבו מתנהלים רוב ככל מי שמתעסקים בתחום הזה. אחד מתחומי העיסוק הכי רגישים בפוליטיקה (וזה שנוטה לגלוש ביתר קלות לחיים האישיים של העוסק בו) הוא לוביזם או שדלנות בעברית. כזה הוא המקרה שמתואר לנו לפרטי פרטים ב"מיס סלואן" - מיס סלואן היא בעצם לוביסטית מוצלחת ומבוקשת מאוד אשר לא בוחלת בשום אמצעים בדרך למטרה. האם הוא מצליח לעשות את זה כמו שצריך או לא? התשובה המורחבת בביקורת.
עלילת הסרט
בעולם המסוכן של פוליטיקאים חזקים, אליזבת סלואן (בגילומה של ג'סיקה צ'סטיין הנפלאה) היא הלוביסטית המבוקשת ביותר בוושינגטון עם רקורד הצלחה מוכח. היא תמיד תעשה את כל הנדרש על מנת לנצח, אבל זה לא תמיד קל - כשהיא לוקחת על עצמה את היריב החזק ביותר של הקריירה שלה כולה, היא מגלה כי הניצחון עשוי לבוא עם מחיר גבוה מדי.
בסך הכל, הסיפור עצמו מוצג ומועבר בצורה סבירה למדי, עם חלקים טובים יותר וטובים פחות. בתחילת העלילה, זו שנבדלת מאוד משאר הסרט, התסריט מאוד חפוז ומרגיש מאולץ, כאילו הוא ממהר להגיע למקום כלשהו ולצאת ידי חובה לאחר שהוא תיאר לנו רקע קצר לגבי הדמויות. השיטה הזו כמובן לא עובדת בשום צורה שהיא והפתיחה הזו מעיבה מאוד ויוצרת תחושת שעמום בקרב הצופה, זה שלעברו נזרקים פרטים ושמות רבים והוא אמור, בתאוריה, להבדיל ביניהם ולעשות את החיבור בראשו בנוגע לכל המידע המבלבל הזה.
התחושה הזו נשארת לאורך כמעט כל הסרט, אך לאחר הפתיחה היא נעשית לפתע מעומעמת והרבה פחות משמעותית. לאחר שאנו עוברים את שלב מתן הרקע על הדמויות והסיפור, ניכר שינוי משמעותי, כאשר העלילה בונה את עצמה בצורה הרבה יותר שיטתית ומסודרת, היא הרבה פחות ממהרת ו/או מאולצת, והזמן שמוקדש לפיתוח העלילה מנוצל בצורה מספקת מאוד, עד שהוא מעניק לה משמעויות מעניינות וכיווני התפתחות שונים באשר לסיפור המסופר.
ובכל זאת, על אף שהעלילה בכללותה די שיטתית ומהוקצעת, אני מוכרח לציין שכמה פרטים בודדים בסיפור הותירו אותי מעט מבולבל - בתחילה נטיתי לחשוב כי מדובר בחורים עלילתיים, אך עד מהרה הבנתי כי מדובר היה בעריכה לא נכונה שמנעה ממני להבין חלקים קטנים בסיפור.
מבחינתי, על אף שהעריכה נעשתה בצורה טובה לאורך רוב שלבי הסרט, בחלקים ממנו היא נכשלת בשימוש בכלים הראויים להעברת הסיפור, היא גורמת לבלבול רב בעלילה שהיא גם ככה מורכבת להבנה ויש בכך בעיה משמעותית מאוד, מפני שבסרטים המבקשים להעביר סיפורים מרובי תלאות והסתעפויות, נדרשת עריכה טובה שתדע להאיר את עינינו בעת הצורך, ולא רק כדי למיין ולסדר את הסצנות בזו אחר זו בסדר הגיוני.
דמויות הסרט
עניין מהותי ומרכזי לא פחות בסרט, הטומן בתוכו יתרונות וחסרונות, הוא עניין הדמויות. "מיס סלואן" הוא סרט ששם לו למטרה לייצר דמות אחת מרכזית שמתוארת לפרטי פרטים, החל מחייה המקצועיים ועד לחלקים הפרטיים ביותר בחייה האישיים, כאשר סביבה דמויות משנה מפורטות הרבה פחות שתפקידן הוא לעצב את דמותה של הגיבורה ובכך להפוך אותה לעמוקה עוד יותר (על חשבון עיצוב דמויות המשנה כמובן, מפני שיש גבול למה שאפשר לעשות בתחומי הזמן של סרט קולנוע מודרני).
מצד אחד, מיס סלואן היא אחת הדמויות הכי מפורטות שתמצאו בקולנוע, החיבור אליה מבחינת הצופה הוא אבסולוטי מפני שאנו נחשפים לרגעים הכי קשים והכי טובים שלה כאחד, אנו נכנסים לנבכי נפשה וחייה במטרה להעמיק את ידיעתנו עליה וכמובן שבצורה שיטתית מאוד אירועים משמעותיים בחייה המקצועיים והפרטיים בנקודת הזמן בה מתרחש הסרט מועברים אלינו.
הדבר הזה יוצר תחושת חיבור וסימפתיה כלפי מיס סלואן, דבר שהוא לא מובן מאליו מכיוון שמדובר בדמות מעוררת מחלוקת והאתגר שלקחו על עצמם היוצרים הוא גדול מאוד - יצירת חיבור בין הצופים ובין גיבורה שהיא לאו דווקא האישה הטובה. למרבה ההפתעה, האתגר מושלם בהצלחה, אך הוא כמובן מביא איתו כישלון במובן קצת אחר, כישלון שמוכל בתוך החיסרון של סוג הסרט הזה.
הכישלון עליו אני מדבר הוא כמובן הזניחה של דמויות המשנה - פרט למיס סלואן, אין דמות שאנו בכלל מסוגלים להרגיש חיבור כלפיה ברמה האנושית, פשוט מאוד מפני שאין סיבה לכך - אף דמות לא מקבלת רקע או פרטים בדומה למיס סלואן ונדמה כי כל תכליתן של הדמויות האחרות הוא לשרת את מטרת העל של עיצוב דמותה של הגיבורה, דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת מבלי שיהיו לפחות עוד מספר של דמויות שיזכו לתיאור כלשהו, מינימלי ככל שיהיה.
בפועל, במקום להיות דמויות, דמויות המשנה בסרט משמשות ככלי בידי היוצרים ליצירת דמות גדולה ומפורטת מאוד, דמות אשר הולכת ומתפתחת לאורך כל שלבי הסרט כל הדרך אל נקודת השיא שבו.
ביקורת בסרט
חלק נוסף וחשוב לא פחות בסרט, הוא החלק של הביקורת שבו. "מיס סלואן" בוחר להעביר בצורה די גלויה ביקורת על מערכת הפוליטיקה בארה"ב, מערכת מושחתת ממש מיסודה.
הדבר הזה נעשה על ידי מוטיב חוזר בסרט בדיוק בנושא הזה, ישנה הדגשה מובלטת מאוד של כל נושא השחיתות בפוליטיקה, כאשר העלילה כולה בנויה באופן שבו היא מעבירה ביקורת על הפוליטיקה והשחיתות בה, דבר שהוא מאוד נחמד למראה, במיוחד במהלך הצפייה בסרט.
סיכום ומסקנות
לסיכום, "מיס סלואן" בכללותו הוא סרט מצוין שמצליח להעביר עלילה לא רעה בכלל בצורה סבירה, כאשר רק פתיחת העלילה מעיבה על איכותה הכוללת. כמו כן, באופן די משכנע ויפה, העלילה מצליחה להעביר ביקורת על הפוליטיקה תוך כדי התגוללותה ופיתוחה. בכל מקרה, האופן שבו הדמות הראשית מפותחת לפרטי פרטים על חשבון דמויות המשנה הוא בעייתי, אבל בכל הוא בכל זאת מספק לסרט איכויות רבות כך שאני רואה אותו כחיובי בסופו של דבר, אך אין להוציא מן החישוב את החסרונות שלו.