"בן-חור" - ביקורת סרט ללא ספויילרים

מאת: לידור אטיאס

אחרי "בן-חור" האגדי משנת 1959, עיבוד חדש לסיפורו של יהודה בן-חור המקראי מגיע לבתי הקולנוע ונושא את אותו שם בדיוק. הפעם את בן-חור מגלם ג'ק יוסטון, כאשר לצידו מככבים בקאסט מורגן פרימן, טובי קבל, רודריגו סנטורו ואפילו איילת זורר. מככבים אני אומר? תנו לי לצנן את דבריי ולהביע הסתייגות קלה - מדובר בסרט שלא עושה שום חסד עם זה המקורי, כאשר המשחק בסרט הפעם הרבה פחות משכנע, הדרמה היא הכל חוץ מעוצמתית, וכעת נותר לנו רק להנות מהאקשן כשהוא נמצא. אותה גברת בשינוי אדרת? חד וחלק - לא.

מה הסיפור? - על עלילת הסרט 

עבור מי מכם שלא זוכר או לא יודע באיזה סיפור מדובר, כמה מילים על העלילה - במרכז הסיפור ניצב אציל בשם יהודה בן-חור, המואשם על לא עוול בכפו בניסיון התנקשות בחברו מילדות מסאלה. הוא שורד שנים של עבדות תחת שלטון הרומאים ומנסה לנקום באחיו המאומץ באמצעות מירוץ מרכבות אדיר, ומשתנה לעד בזכות סדרת מפגשים עם ישו מנצרת. 

בפועל, העלילה הזו, שעל פניו נשמעת מושלמת לסרט קולנוע, מוצגת בצורה היבשה ביותר שיכולה להיות, כאשר כמעט בלתי אפשרי למצוא סממן כלשהו לרצינות ועומק בסרט. אין דיאלוגים מהפנטים ובעלי משמעות, כמה מן הסצנות בסרט מציגות משחק מאוד לא משכנע, הסרט מוביל אותנו בצורה מאוד רדודה וסתמית אל מירוץ העגלות, ובכלל, אם לא מספיק שהסיפור ידוע מראש, הוא הופך לעוד יותר אגבי וחסר עניין ומקוריות. הפעם נדמה כי סיפורו המיתולוגי של יהודה בן-חור עמד לא מעט זמן בשמש, וזה לא עשה לו טוב.

עד כאן הייתה זו סקירה מאוד כללית בנוגע לחוסר ההצלחה המובהק של העלילה, אז הרשו לי לחדד כמה מן הנקודות שציינתי, ואתחיל מהמשחק הלא משכנע - המשחק בסרט של חלק מצוות השחקנים הוא פשוט מאולץ, בלתי משכנע, וניכר שאין כל חיבור בין השחקנים הללו והדמויות שהם משחקים (ליהוק לא טוב? ימים יגידו). בנוסף לכך, המשחק הזה מהווה סיבה מרכזית להיותה של העלילה מאוד שטחית וצפויה מראש (כאילו לא מספיק שהיא גם ככה כזו) ואף מבליט את חוסר המקוריות ביצירת הסרט.

כמו כן, יחסית לסיפור שהוא מיתולוגי למדי - לא נראים בו מספיק דיאלוגים משמעותיים (אם בכלל). החוסר הזה גורם לחוסר מובהק בעומק בסרט, עומק שאמור היה לשחק תפקיד מאוד משמעותי בקידום העלילה. וכשיש חוסר, מישהו צריך למלא את החסר, ואם גורמים שאינם מעניינים ועמוקים לא יניעו את העלילה, משהו אחר בסופו של דבר יתפוס את מקומם, ובמקרה הזה התוצאה היא התקדמות מאוד שטחית של העלילה, באופן שפשוט מבייש את הדמויות, וגורם לכל הסיפור להיות מאוד רדוד.

אבל אל תטעו - אלו לא הבעיות היחידות בסרט, כאשר נקודה מרכזית נוספת לציון כחולשה מאוד גדולה של הסרט היא הדרמה.

אל תהיה דרמה קווין - על הדרמה בסרט

הדרמה ב"בן-חור" כל כך גרועה, עד שלא הייתי מתנגד למציאות חלופית בה לפחות היינו מקבלים את "עלייתה ונפילתה של הדרמה" בסרט. אלא שלא הייתה עלייה וגם לא הייתה ירידה. הדרמה פשוט חודלת מלהתקיים עוד לפני הסרט, אין אפילו מתח קל באשר למה שעתיד להתקיים, ותחושת הפתעה בנוגע למתרחש בסרט היא נדירה ביותר. 

כמו כן, דבר נוסף שגורם לחוסר ברור בדרמה בסרט, היא מוזיקת הרקע שמושמעת בסרט. מוזיקת הרקע לא קרובה להגדרה עוצמתית (בניגוד להרבה אחרות ששמענו לאחרונה), וייתכן כי שילוב העניין הזה באופי העצל של הסרט גורם ליובש האדיר בכלל ובדרמה בפרט.

הנקודה הזו, מבחינתי לפחות, היא בעייתית במיוחד מפני שהסרטעצמו מוגדר כסרט דרמה, וגם סיפור המקור הוא כזה. אלא שמה שקורה בפועל הוא פשוט זלזול מוחלט באותו סיפור מקור מיתולוגי, ונדמה כי "בן-חור" של 2016 הגיע אך ורק כדי לרכוב על גל סרטי הקיץ מלאי האקשן ונטולי העומק והרצינות.

ו... אקשן! - על האקשן בסרט

ובכן, אם "בן-חור" כאן כדי לתפוס גל של סרטי קיץ, לפחות אדבר על זה בכמה מילים, מפני שהחלק הזה בסרט הוא עוד איכשהו סביר ומספיק בשביל להציל אותו מכישלון טוטאלי.

כאשר האקשן מופיע בסרט הוא נעשה בצורה די טובה, שובה את הצופה במידה מסויימת ואפילו, שומו שמיים, מצליח ליצור עניין וסקרנות בקרב מי שחוזה במתרחש.

באשר לשיא האקשן, הוא מגיע במירוץ המרכבות, כזה שנחשב לאייקוני מאוד בהיסטוריה של הקולנוע, ומספק, במקרה של גרסת 2016 של "בן-חור" את כמה מן המאפיינים היותר טובים שלו, אבל בכל זאת, ריבוי המאפיינים השליליים מן הנקודות הקודמות פשוט מאוד משתלט על הסרט.

סיכום ומסקנות

לסיכום, גרסת 2016 של "בן-חור" היא יבשה, עצלה, נטולת דרמה ועוצמה, אין בה את העומק שקיווינו שאיכשהו יהיה בה, ובסופו של דבר הגאולה של הסרט באה לידי ביטוי בסצנות האקשן בו, אשר דווקא כן מרגישות עוצמתיות ומעבירות את החלקים שלהן בסיפור בצורה מעניינת. ולא, מורגן פרימן לא מספיק במקרה הזה בכדי להציל את המצב.

ציון סופי: 6 מתוך 10