"רון" עונה 2 - ביקורת פתיחת עונה ללא ספוילרים
|מאת: לידור אטיאס|
רון הוא ישראלי בן 36, כזה שככל הנראה מוגדר כפחות מהממוצע, הרבה פחות. לאחר שצפינו בו כושל בחייו בעונה הראשונה, העונה השנייה מעלה הילוך ומציגה אותו בניסיונותיו הכושלים לשפר את חייו המדרדרים מדחי לדחי, אם זה בכלל אפשרי.
למען האמת, אם נסתכל טוב, רון, כן, פשוט רון, הוא מדגם מייצג של כמות גדולה באוכלוסיה, שאותם בטח פחות מצחיק לחיות חיים שכאלה, אבל כשהמציאות נוראית, אז מנסים לשפר, אבל גם דואגים לצחוק על המציאות.
בעונה השנייה אנו נתקלים בסיטואציות מעניינות. למה מעניינות? כי מצד אחד הן רציניות ביותר וגורליות עבורו, אך מצד שני הן מוצגות בצורה קומית שלא מפחדת גם לשחוט פרות קדושות. ההתנגשות בין שני הנדבכים דווקא מתגלה כאלסטית - יש לנו כצופים הבנה מלאה של חומרת הדברים, אבל אנחנו לגמרי מסוגלים לצחוק מזה.
בין אם מדובר באופן ההתמודדות של רון עם הדברים, בין אם מדובר במימיקה ובין אם מדובר בדברים קומיים שנאמרים עם ארשת פנים רצינית או להפך, זה פשוט משעשע ונחמד מאוד לצפייה.
עד כמה זה מצחיק? על זה כבר אפשר להתווכח. אני מניח שאנשים שמגיעים מרקע קשה יותר ובכלל, כאלה בעלי קשיים משמעותיים, פחות ימצאו את הסדרה משעשעת משום שהיא עושה את הבדיחות על חשבון המציאות הרעה. מי שמסתכל על זה מבחוץ יכול להבין את ההומור קצת יותר, אבל אני מניח שייתכנו סטיות לכאן ולכאן.
הקלילות של התוכן הופכת אותו לגמיש פחות או יותר, והיא מה שתאפשר את הסטיות הללו, ואולי אפילו תאפשר לאנשים שבאים מרקע דומה לצחוק עם רון.
דבר נוסף שלא יהיה מופרך להגיד הוא שאפשרי בהחלט להזדהות עם רון, כדמות, הרבה מאוד בגלל אופיו והאופן שבו הוא באמת מנסה להתעלות מעל המציאות, או לפחות לנסות להתמודד ולהתעמת עם האתגרים בחייו. אבל איך אמר עורך התוכן מודי בר-און? לא, זה פשוט לא מצליח ולא יצליח.
ההזדהות הזו מתאפשרת גם בזכות משחק מצוין של רון פלדמן, שנמנה גם על צמד היוצרים לצד ענת אורן. פלדמן משחק בתפקיד הראשי באופן נהדר, מצליח להעביר מכלול שלם עם דמותו ההולכת ומתדרדרת, אך גם מצליח, על הדרך, להצחיק אותנו.
כמו כן, כמה מילים לגבי מה שאני תופס כיופי האמיתי של הסדרה. בעונתה השנייה של "רון" אנו רואים התמודדות עם מגוון רחב של נושאים, כאשר כל פרק מתאפיין בתחום מיוחד, כאשר ישנם כמובן תחומים עיקריים יותר שמתמשכים ומופיעים יותר מפעם אחת.
מנעד התחומים המוצגים בסדרה, בין היתר בעזרת שחקנים משניים טובים, עוזר מאוד להומור המגוון במיניו וסוגיו, עם קלילות ניכרת אך רצינות בלתי מתפשרת בניסיון להביע גם אמירה חברתית לצד כל הצחוק הזה.
האם אני חושב שהאמירה החברתית הזו עוברת? אני מוכרח להגיד שהרגשתי אותה בצורה חזקה מאוד בכמה מן המקרים בהם צחקתי, אך באופן מוזר שכזה, במהלך הצחוק הרגשתי את חומרת הדברים שמוצגים והעובדה שבכל מן המקרים באוכלוסיה זה סיפור אמיתי לחלוטין.
מבלי להיכנס לדקויות עם ספוילרים, אני מוכרח לציין לטובה ולשבח סצנה בכיכובה של אורנה רוטברג, שחקנית תיאטרון מהשורה הראשונה כיום עם "מצחיקונת". רוטברג עשויה גם להיות מוכרת לכם מתפקיד שעשתה בגיל יחסית צעיר כרחלי נוימן ב"החיים זה לא הכל" (גם שם היא הייתה דמות משנית, אך כזו שהנוכחות שלה מורגשת מאוד). גם בעונה השנייה של "רון" היא מפגינה כישורי משחק יוצאים מן הכלל, המגיעים, איך לא, מניסיונה העשיר בזירת התרבות והאמנות הישראלית.
בשורה התחתונה, העונה השנייה של "רון" לוקחת אותנו אל נבכי החברה הישראלית, אל מתחת לממוצע, שם נמצא לו רון. היא מצחיקה במידה קלילה, אך איכשהו בתוך כל זה גם מצליחה להעביר מסרים סותרים של מעין דרמתיות המתובלת באמירה חברתית על ההתייחסות שלנו לתחומי חיים שונים.
אם אתם רוצים לצפות בסדרה כבר ניתן לעשות זאת דרך ערוץ yes Binge או בימי ראשון בשעה 22:00 בערוץ yes Comedy. ה-VOD של yes אף הוא מציע את פרקי הסדרה.
רון הוא ישראלי בן 36, כזה שככל הנראה מוגדר כפחות מהממוצע, הרבה פחות. לאחר שצפינו בו כושל בחייו בעונה הראשונה, העונה השנייה מעלה הילוך ומציגה אותו בניסיונותיו הכושלים לשפר את חייו המדרדרים מדחי לדחי, אם זה בכלל אפשרי.
למען האמת, אם נסתכל טוב, רון, כן, פשוט רון, הוא מדגם מייצג של כמות גדולה באוכלוסיה, שאותם בטח פחות מצחיק לחיות חיים שכאלה, אבל כשהמציאות נוראית, אז מנסים לשפר, אבל גם דואגים לצחוק על המציאות.
בעונה השנייה אנו נתקלים בסיטואציות מעניינות. למה מעניינות? כי מצד אחד הן רציניות ביותר וגורליות עבורו, אך מצד שני הן מוצגות בצורה קומית שלא מפחדת גם לשחוט פרות קדושות. ההתנגשות בין שני הנדבכים דווקא מתגלה כאלסטית - יש לנו כצופים הבנה מלאה של חומרת הדברים, אבל אנחנו לגמרי מסוגלים לצחוק מזה.
בין אם מדובר באופן ההתמודדות של רון עם הדברים, בין אם מדובר במימיקה ובין אם מדובר בדברים קומיים שנאמרים עם ארשת פנים רצינית או להפך, זה פשוט משעשע ונחמד מאוד לצפייה.
עד כמה זה מצחיק? על זה כבר אפשר להתווכח. אני מניח שאנשים שמגיעים מרקע קשה יותר ובכלל, כאלה בעלי קשיים משמעותיים, פחות ימצאו את הסדרה משעשעת משום שהיא עושה את הבדיחות על חשבון המציאות הרעה. מי שמסתכל על זה מבחוץ יכול להבין את ההומור קצת יותר, אבל אני מניח שייתכנו סטיות לכאן ולכאן.
הקלילות של התוכן הופכת אותו לגמיש פחות או יותר, והיא מה שתאפשר את הסטיות הללו, ואולי אפילו תאפשר לאנשים שבאים מרקע דומה לצחוק עם רון.
דבר נוסף שלא יהיה מופרך להגיד הוא שאפשרי בהחלט להזדהות עם רון, כדמות, הרבה מאוד בגלל אופיו והאופן שבו הוא באמת מנסה להתעלות מעל המציאות, או לפחות לנסות להתמודד ולהתעמת עם האתגרים בחייו. אבל איך אמר עורך התוכן מודי בר-און? לא, זה פשוט לא מצליח ולא יצליח.
ההזדהות הזו מתאפשרת גם בזכות משחק מצוין של רון פלדמן, שנמנה גם על צמד היוצרים לצד ענת אורן. פלדמן משחק בתפקיד הראשי באופן נהדר, מצליח להעביר מכלול שלם עם דמותו ההולכת ומתדרדרת, אך גם מצליח, על הדרך, להצחיק אותנו.
כמו כן, כמה מילים לגבי מה שאני תופס כיופי האמיתי של הסדרה. בעונתה השנייה של "רון" אנו רואים התמודדות עם מגוון רחב של נושאים, כאשר כל פרק מתאפיין בתחום מיוחד, כאשר ישנם כמובן תחומים עיקריים יותר שמתמשכים ומופיעים יותר מפעם אחת.
מנעד התחומים המוצגים בסדרה, בין היתר בעזרת שחקנים משניים טובים, עוזר מאוד להומור המגוון במיניו וסוגיו, עם קלילות ניכרת אך רצינות בלתי מתפשרת בניסיון להביע גם אמירה חברתית לצד כל הצחוק הזה.
האם אני חושב שהאמירה החברתית הזו עוברת? אני מוכרח להגיד שהרגשתי אותה בצורה חזקה מאוד בכמה מן המקרים בהם צחקתי, אך באופן מוזר שכזה, במהלך הצחוק הרגשתי את חומרת הדברים שמוצגים והעובדה שבכל מן המקרים באוכלוסיה זה סיפור אמיתי לחלוטין.
מבלי להיכנס לדקויות עם ספוילרים, אני מוכרח לציין לטובה ולשבח סצנה בכיכובה של אורנה רוטברג, שחקנית תיאטרון מהשורה הראשונה כיום עם "מצחיקונת". רוטברג עשויה גם להיות מוכרת לכם מתפקיד שעשתה בגיל יחסית צעיר כרחלי נוימן ב"החיים זה לא הכל" (גם שם היא הייתה דמות משנית, אך כזו שהנוכחות שלה מורגשת מאוד). גם בעונה השנייה של "רון" היא מפגינה כישורי משחק יוצאים מן הכלל, המגיעים, איך לא, מניסיונה העשיר בזירת התרבות והאמנות הישראלית.
בשורה התחתונה, העונה השנייה של "רון" לוקחת אותנו אל נבכי החברה הישראלית, אל מתחת לממוצע, שם נמצא לו רון. היא מצחיקה במידה קלילה, אך איכשהו בתוך כל זה גם מצליחה להעביר מסרים סותרים של מעין דרמתיות המתובלת באמירה חברתית על ההתייחסות שלנו לתחומי חיים שונים.
אם אתם רוצים לצפות בסדרה כבר ניתן לעשות זאת דרך ערוץ yes Binge או בימי ראשון בשעה 22:00 בערוץ yes Comedy. ה-VOD של yes אף הוא מציע את פרקי הסדרה.
