סיקור המשחק NBA 2K18
|מאת: לידור אטיאס|
יום ההשקה של NBA 2K הוא מידי שנה יום חג עבורי. אין סיכוי שאני לא שם יד על עותק של המשחק השנתי (חוקי כמובן) ומעביר עליו במהלך השנה לא שעות ספורות וגם לא עשרות שעות - מאות שעות. עד כה היו אכזבות והיו הצלחות, אבל לא היו כישלונות. אחרי שכבר הספקתי לשחק ולבדוק את NBA 2K18 במגוון דרכים כמו שרק אני יודע, לצערי הרב אני נאלץ לדחות את הטענה של 2K על כך שמדובר במשחק הטוב בסדרה ולהגיד בדיוק להפך - אפשר ומגיע לנו יותר מזה.
אני לא אספר לכם כאן שזה כישלון טוטאלי ושאין סיכוי שתיהנו מהמשחק, ממש לא. אבל אני כן אסביר לכם על נקודות חיוביות שונות לצד דברים שליליים ובעיות שתוכלו למצוא במשחק בקלות וממש מידי קטע משחק, בין אם מדובר ב-MyCareer האהוב שממשיך לאבד כיוון ובין אם מדובר במשחק רגיל.
צריך להודות, אל השנה הזו הגיעה 2K לאחר שעברה הרבה מאוד תלאות בעניין משחקי סדרת NBA 2K. לעיתים היה נדמה שהמשחק הזה יותר גדול מהחיים עצמם, במיוחד בתקופה שבה הוא היה נטול כל תחרות אמיתית מצד NBA Live שהפך למזעזע יותר ויותר. הסיפור שהופק בשיתוף עם ספייק לי גרם להאשמות כלפי החברה בנושאים של גזענות וסטריאוטיפיות, סריקת הפנים עם המצלמות של הקונסולות הועלתה על המוקד של הקהל ממש מידי שנה ואין ספק שגם המשחקיות הסטטית שלא עברה שינוי משמעותי אמיתי לא עשתה חסד עם המוניטין של 2K.
אבל השנה הזו תיזכר כשנה משמעותית ביותר בתחום הכדורסל הדיגיטלי - היא השנה שמסמלת את עלייתה מחדש של NBA Live עם NBA Live 18 הלא רע בכלל, כאשר במקביל דווקא NBA 2K18 נראה פשוט לא טוב מיותר מידי בחינות. אי אפשר לקבוע מהפך מכיוון שדבר שכזה ייקח מספר שנים וידרוש שנים של עליונות מצד NBA Live, אבל זה בהחלט נראה כמו תחילתה של הפיכה בתחום. ללא תוספות אחרות, אסביר מה בדיוק אני חושב על המשחק.
NBA 2K18 חזר השנה כאשר הוא ממשיך בדרך שהתווה לעצמו בשנים האחרונות - החדרה של תכונות קטנות חדשות במשחקיות מידי שנה, בדרך כלל בכל מה שקשור לאנימציות, מד הזריקה ומעט בנוגע לשליטה. בנוסף גם השנה MyCareer ממשיך באבולוציה הפרטית שלו בתוך המשחק, והפעם - עוד סיפור כדורסל ועולם פתוח חדש לגמרי.
מבחינת המשחקיות, כמידי שנה, היסודות של המשחק שומרו כמו שהיו והם נשארו סולידיים למדי עם מגוון של אנימציות, תנועה חלקה ושליטה די נוחה למעט בעיות קלות פה ושם בנושא הזה. מבחינת היסודות, לא הייתה ציפייה לשינוי משמעותי כמו בכל שנה, אז אין פה אכזבות למכביר.
מה שעוד הופך את המשחק לטוב ומהנה עבור המעריצים אלו מצבי המשחק MyTeam ו-MyLeague שמספקים חוויה סולידית של כדורסל בלי הרבה דברים שטותיים וחסרי ערך מסביב (ראו ערך MyCareer, מיד ארחיב על החסרונות שבאבולוציה האישית שלו). אפשר לקבל קבוצה, לשחק בכיף ולא להתעסק במה שאין צורך להתעסק בו.
מבחינה גרפית גם כן אין תלונות - גרפיקת המשחק לגמרי אדירה, תואמת את האפשרויות של הדור הנוכחי ואת הדרישה, ואין ספק שהיא טובה בהרבה מזו של NBA Live 18 המתחרה הן מבחינת היכלי הכדורסל במשחק והן מבחינת השחקנים ופרצופיהם, פרצופים שלא תמיד נראים נורמטיביים לגמרי.
מבחינת הסאונד, האפקטים הקוליים משולבים כמו שצריך, אין התגברות מיותרת של סוג סאונד אחד על פני סוג אחר של סאונד, כך שהסנכרון מוצלח למדי, ובסך הכל אין תלונות בנושא הזה.
אבל זה הכל, כאן זה נגמר. מעתה והלאה אסביר ואפרט בפניכם את רשימת הבעיות של המשחק ואלו שגרמו לי להתאכזב ממנו כל כך אחרי שהרבה זמן לא התאכזבתי כל כך ממשחק בסדרה הזו.
ראשית כל, כמה מילים לגבי הפרשה שצפה בימים האחרונים וסוקרה כאן במלואה. במהלך ההשקה התגלה באג שמתרחש לרוב על גבי ה-Xbox One וגורם לנתוני השחקן האישי ב-MyCareer להימחק לחלוטין, ובהרבה מקרים שחקנים השקיעו מכספם כסף אמיתי לרכישת VC פנימי שמן הסתם אבד. בסופו של דבר 2K פתרה את הבעיה, אבל הכסף עוד לא הושב ואנשים כועסים ובצדק. הבאג הזה, מבחינת המשמעות שלו, הוא גדול מאוד ואפילו גדול מידי. אותי באופן אישי אכזב מאוד לראות חברת ענק כמו 2K יוצאת לשוק עם משחק כשהיא יודעת שבאג שכזה מתרחש, כי אי אפשר לפספס את זה בטסטים שלפני ההשקה.
מעבר לכך, הבעיה הזו אמנם נפתרה, אבל יש כמה כאלו שעדיין לא. כך למשל, נפילת קצב פריימים גדולה מאוד מורגשת בכל פעם שעולים נתונים סטטיסטיים על המסך במצב המשחק MyCareer עם מצלמת ברירת המחדל, דבר מאכזב מאוד בהתחשב בכך שהגרפיקה של הנתונים הללו לא בשמיים ולא אמורה לדרוש כוח מחשוב כה עצום שמפיל את קצב הפריימים.
בעיה מעצבנת אף יותר שלא נפתרה בעדכון ששוחרר (בנפח של יותר מ-4GB) היא בעיה באנימציות. מעבר לזה שהאנימציות לא מסונכרנות במאת האחוזים, אני מוכרח לציין גם שהשנה תשומת לבי הוסבה בקלות לעובדה שבהתנגשויות בין שני שחקנים בהרבה מקרים המודלים שלהם יכנסו אחד לתוך השני במקום שיישמר מרחק וייווצר מגע מרחוק כמו שצריך. בכל מהמקרים זה ממש נראה כאילו שני שחקנים מתנשקים אם מדובר בהתנגשות של פנים.
לסיום בעניין המשחקיות, אציין כי גם השנה זמני טעינה פשוט מטורפים וחסרי פרופורציות אופפים את מצבי המשחק השונים. אפשר ממש לשבת ולקרוא עיתון בסיום משחק ב-MyCareer והמשחק ייקח את הזמן ועדיין לא יעלה.
אבל מעל הכל, וזו גם הבעיה שאיתה אסגור את הסיקור הזה, היא בעיית מצב המשחק MyCareer. כבר שנים שאני יושב ומסתכל כשחקן מהצד כיצד מצב המשחק הזה הולך ונרמס. בעוד שאצל המתחרה EA למדו, ב-FIFA למשל, להפריד בין מצב הקריירה לשחקן יחיד והמצב הסיפורי לשחקן יחיד (The Journey), נראה שב-2K לא הסיקו מסקנות משנים קודמות ולא נראה שינוי, אלא בדיוק להפך.
השנה, לא רק שזכינו לסיפור משעמם ודמויות מרגיזות, מעצבנות ולא מעניינות, אלא שאנחנו שוב לא יכולים אפילו לדלג על הסצנות הללו. אין לי בעיה גדולה עם הכנסת הסיפור, אבל כשאי אפשר לדלג על סצנות או לכבות את הסיפור, זה פשוט מרגיז ולא משנה מה. הרבה מאוד שחקנים רוצים פשוט לשחק כדורסל ואופן ההתנהלות עם פיתוח מצב המשחק הזה מידי שנה פשוט מקלקל את החוויה.
בנוסף, השנה MyCareer הפך לחוויית עולם פתוח. בהרבה מקומות אתם תקראו התרשמות חיובית ושמדובר בשינוי חיובי. שוב, אין בעיה עם השינוי, אבל למה ב-MyCareer? ישנו מצב המשחק השכונתי החדש, למה לא להשאיר את זה במסגרת הפנימית הזו? למה בצורה גלובלית? פשוט לא ברור ומצער מאוד. אני מוכרח להגיד שהעולם הפתוח לא מפריע בכלל, אבל הוא מן הסתם מאריך את זמני ההמתנה הארוכים גם כך והוא לא באמת פרקטי עבור רוב השחקנים.
לסיכום, ועם הרבה כאב, NBA 2K18 הוא לא המשחק הנהדר שציפינו לו. הוא רווי בבעיות על המשחקיות הקיימת ורק גרפיקה איכותית ומצבי משחק מגניבים משאירים אותו בתמונה (והעובדה שהוא חלק מהסדרה המוצלחת יותר של השנים האחרונות).
מה שעוד הופך את המשחק לטוב ומהנה עבור המעריצים אלו מצבי המשחק MyTeam ו-MyLeague שמספקים חוויה סולידית של כדורסל בלי הרבה דברים שטותיים וחסרי ערך מסביב (ראו ערך MyCareer, מיד ארחיב על החסרונות שבאבולוציה האישית שלו). אפשר לקבל קבוצה, לשחק בכיף ולא להתעסק במה שאין צורך להתעסק בו.
מבחינה גרפית גם כן אין תלונות - גרפיקת המשחק לגמרי אדירה, תואמת את האפשרויות של הדור הנוכחי ואת הדרישה, ואין ספק שהיא טובה בהרבה מזו של NBA Live 18 המתחרה הן מבחינת היכלי הכדורסל במשחק והן מבחינת השחקנים ופרצופיהם, פרצופים שלא תמיד נראים נורמטיביים לגמרי.
מבחינת הסאונד, האפקטים הקוליים משולבים כמו שצריך, אין התגברות מיותרת של סוג סאונד אחד על פני סוג אחר של סאונד, כך שהסנכרון מוצלח למדי, ובסך הכל אין תלונות בנושא הזה.
אבל זה הכל, כאן זה נגמר. מעתה והלאה אסביר ואפרט בפניכם את רשימת הבעיות של המשחק ואלו שגרמו לי להתאכזב ממנו כל כך אחרי שהרבה זמן לא התאכזבתי כל כך ממשחק בסדרה הזו.
ראשית כל, כמה מילים לגבי הפרשה שצפה בימים האחרונים וסוקרה כאן במלואה. במהלך ההשקה התגלה באג שמתרחש לרוב על גבי ה-Xbox One וגורם לנתוני השחקן האישי ב-MyCareer להימחק לחלוטין, ובהרבה מקרים שחקנים השקיעו מכספם כסף אמיתי לרכישת VC פנימי שמן הסתם אבד. בסופו של דבר 2K פתרה את הבעיה, אבל הכסף עוד לא הושב ואנשים כועסים ובצדק. הבאג הזה, מבחינת המשמעות שלו, הוא גדול מאוד ואפילו גדול מידי. אותי באופן אישי אכזב מאוד לראות חברת ענק כמו 2K יוצאת לשוק עם משחק כשהיא יודעת שבאג שכזה מתרחש, כי אי אפשר לפספס את זה בטסטים שלפני ההשקה.
מעבר לכך, הבעיה הזו אמנם נפתרה, אבל יש כמה כאלו שעדיין לא. כך למשל, נפילת קצב פריימים גדולה מאוד מורגשת בכל פעם שעולים נתונים סטטיסטיים על המסך במצב המשחק MyCareer עם מצלמת ברירת המחדל, דבר מאכזב מאוד בהתחשב בכך שהגרפיקה של הנתונים הללו לא בשמיים ולא אמורה לדרוש כוח מחשוב כה עצום שמפיל את קצב הפריימים.
בעיה מעצבנת אף יותר שלא נפתרה בעדכון ששוחרר (בנפח של יותר מ-4GB) היא בעיה באנימציות. מעבר לזה שהאנימציות לא מסונכרנות במאת האחוזים, אני מוכרח לציין גם שהשנה תשומת לבי הוסבה בקלות לעובדה שבהתנגשויות בין שני שחקנים בהרבה מקרים המודלים שלהם יכנסו אחד לתוך השני במקום שיישמר מרחק וייווצר מגע מרחוק כמו שצריך. בכל מהמקרים זה ממש נראה כאילו שני שחקנים מתנשקים אם מדובר בהתנגשות של פנים.
לסיום בעניין המשחקיות, אציין כי גם השנה זמני טעינה פשוט מטורפים וחסרי פרופורציות אופפים את מצבי המשחק השונים. אפשר ממש לשבת ולקרוא עיתון בסיום משחק ב-MyCareer והמשחק ייקח את הזמן ועדיין לא יעלה.
אבל מעל הכל, וזו גם הבעיה שאיתה אסגור את הסיקור הזה, היא בעיית מצב המשחק MyCareer. כבר שנים שאני יושב ומסתכל כשחקן מהצד כיצד מצב המשחק הזה הולך ונרמס. בעוד שאצל המתחרה EA למדו, ב-FIFA למשל, להפריד בין מצב הקריירה לשחקן יחיד והמצב הסיפורי לשחקן יחיד (The Journey), נראה שב-2K לא הסיקו מסקנות משנים קודמות ולא נראה שינוי, אלא בדיוק להפך.
השנה, לא רק שזכינו לסיפור משעמם ודמויות מרגיזות, מעצבנות ולא מעניינות, אלא שאנחנו שוב לא יכולים אפילו לדלג על הסצנות הללו. אין לי בעיה גדולה עם הכנסת הסיפור, אבל כשאי אפשר לדלג על סצנות או לכבות את הסיפור, זה פשוט מרגיז ולא משנה מה. הרבה מאוד שחקנים רוצים פשוט לשחק כדורסל ואופן ההתנהלות עם פיתוח מצב המשחק הזה מידי שנה פשוט מקלקל את החוויה.
בנוסף, השנה MyCareer הפך לחוויית עולם פתוח. בהרבה מקומות אתם תקראו התרשמות חיובית ושמדובר בשינוי חיובי. שוב, אין בעיה עם השינוי, אבל למה ב-MyCareer? ישנו מצב המשחק השכונתי החדש, למה לא להשאיר את זה במסגרת הפנימית הזו? למה בצורה גלובלית? פשוט לא ברור ומצער מאוד. אני מוכרח להגיד שהעולם הפתוח לא מפריע בכלל, אבל הוא מן הסתם מאריך את זמני ההמתנה הארוכים גם כך והוא לא באמת פרקטי עבור רוב השחקנים.
לסיכום, ועם הרבה כאב, NBA 2K18 הוא לא המשחק הנהדר שציפינו לו. הוא רווי בבעיות על המשחקיות הקיימת ורק גרפיקה איכותית ומצבי משחק מגניבים משאירים אותו בתמונה (והעובדה שהוא חלק מהסדרה המוצלחת יותר של השנים האחרונות).
