"בייבי דרייבר" - ביקורת סרט
|מאת: איתמר אקסלרד|
מהבמאי-תסריטאי הבריטי אדגר רייט, שיצר את טרילוגיית סרטי הקורנטו הכוללת את "מת על המתים", "שוטרים להוטים" ו"סוף העולם" - כל אחד מהם סרט קאלט בפני עצמו ובכולם כיכב השחקן הנהדר סיימון פג הבריטי, והסרט "האקסים של חברה שלי" (או כפי שהיה ראוי שיקרא - "סקוט פילגרים נגד העולם"), מגיע אחד מסרטי הקיץ המהנים של השנה - "בייבי דרייבר".
בסרטו האמריקאי הראשון, רייט הצליח לקבץ לעצמו רשימת שחקנים מעל למכובדת עם הופעות של שני שחקנים בעלי אוסקר כשחקנים בתפקידי מעטפת - קווין ספייסי ("בית הקלפים", "אמריקן ביוט"י ו"החשוד המיידי") וג'יימי פוקס ("ריי") את זוכה גלובוס הזהב והאמי ג'ון האם (דון דרייפר מ"מד-מן") ובתפקיד קצרצר אך משעשע מופיע גם ג'ון ברנת'ל (המעניש החדש של נטפליקס). את הדמות הראשי מגלם אנסל אלגורט ("אשמת הכוכבים") באופן נפלא בתור "בייבי". כן, לדמות הראשית קוראים בייבי (B-A-B-Y ). בנוסף בתור אהובת לבו של בייבי מופיעה השחקנית המקסימה לילי ג'יימס ("סינדרלה", "אחוזת דאונטון") בתור דברה.
הסרט סובב סביב בייבי (אלגורט), נהג הבריחה של שודדים מיומנים תחת החסות של ה-"ד"ר" (ספייסי) אשר מסיבות שיפורטו במהלך הסרט מחויב לעבוד בשביל הד"ר בשוד אשר נועד מראש להיכשל.
אפשר להגיד שהצטיינות הסרט באה לידי ביטוי בשני אופנים מרכזיים מאוד שמאפיינים את הסרט מתחילתו וממש עד סופו.
ראשית, הפסקול המשובח והוא כזה שלא ראינו כמותו מאז "שומרי הגלקסיה", אז נעשה שימוש מאוד אינטגרלי וחשוב במוזיקה כחלק מניע של העלילה. כל פיסת מוזיקה ממוקמת ומתוזמנת באופן מדויק להתרחשויות בסרט. מזמן לא הרגשתי חיבור כל כך טוב של עלילה ומוזיקה בסרט אקשן כזה, והיא לחלוטין לא אכזבה.
שנית, הצילום של מרדפי המכוניות ברחבי רחובות ניו אורלינס (שם צולם הסרט, אשר העמידה פנים שהיא אטלנטה) היה פשוט יוצא מן הכלל. בחירת הזוויות ממש נתנה תחושה של הטמעה מוחלטת בתוך הרכב וסביבתו, וכאשר אתה עושה סרט שעיקר עלילתו עוסקת בשוד, מדובר באלמנט עם משמעות עצומה.
אבל זה לא היה רק זה - עניין הבימוי והצילום בסרט היה מופתי לכל אורכו, והשימוש במילה מופתי הוא לא מוגזם כלל. בסרט, רייט מצלם כמה סצנות שהן לכאורה מסחררות במיוחד ובצילום שהוא מעט לא נכון או בימוי לא מספיק מדויק עשויות להיהרס בקלות רבה ואף לגרום לצופה לכאבי ראש.
אלא שזה כלל לא המקרה, והצילום כולו במהלך הסרט נערך בצורה פשוט מדהימה תוך בחירת זוויות איכותית, צילום אקשני במיוחד וכמובן שהבימוי של רייט הוסיף לא פחות.
מעבר לצילום, גם מבצעי הפעלולים ראויים למילה טובה, מפני שהביצועים היו פשוט מדהימים ובחלק מהזמן אפילו מעט מרטיטים, כאלה שאתה לא מאמין שבכלל אפשר לבצע. אם לא הביצועים הנהדרים שלהם, שום זווית צילום לא הייתה עוזרת לייפות את המתרחש.
ראוי לציון התסריט, אשר על אף העלילה הכללית שלא הרגשתי משהו מיוחד במקוריות שלה, רייט עושה עבודה מצוינת של בניית כל אחת הדמויות בדיוק במידה הראויה לכל אחת. תסריט מלא בהומור שנון, קולח וחד.
לבסוף אציין נדבך חשוב מאוד בסרט הזה, וכזה שחשוב באופן כללי והופך סרטים נהדרים לכאלה - מידת האחיזה של הסרט בצופה ועד כמה הוא באמת שקוע במתרחש.
בסופו של דבר, הקולנוע הוא מקום להתרחק מהצרות ומהמשקעים שבעולם לטובת שעתיים או שלוש של כיף, התרגשות, פחד, דרמה ומה לא. מחוויית צפייה נהדרת אני מצפה שתהיה סוחפת וכזו שתאחוז בי בחוזקה עד שלא אהיה מסוגל כלל לחשוב על מה שקורה מחוץ לכותלי אולם הקולנוע.
אפשר בהחלט להגיד שחוויה מהסוג הזה היא החוויה שקיבלתי מ"בייבי דרייבר" - ניתוק מוחלט מהעולם החיצון והתמסרות למתרחש על המסך, מצחיק, דרמתי או מלא באקשן, זה אפילו לא משנה.
לבסוף, מאוד נהניתי מהסרט, וייתכן מאוד שאף אמצא את עצמי שוב בבית קולנוע לחוות אותו שוב בבית הקולנוע הקרוב אליי, כל זה בזכות התסריט החביב, האקשן המדהים והמהוקצע, המוזיקה הנהדרת והחיבור האינטגרלי שלה עם המתרחש ולמעשה כל מה שיש בסרט הזה. אל תפספסו.
הסרט יוצא לאקרנים ב-29 ביוני בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.
מהבמאי-תסריטאי הבריטי אדגר רייט, שיצר את טרילוגיית סרטי הקורנטו הכוללת את "מת על המתים", "שוטרים להוטים" ו"סוף העולם" - כל אחד מהם סרט קאלט בפני עצמו ובכולם כיכב השחקן הנהדר סיימון פג הבריטי, והסרט "האקסים של חברה שלי" (או כפי שהיה ראוי שיקרא - "סקוט פילגרים נגד העולם"), מגיע אחד מסרטי הקיץ המהנים של השנה - "בייבי דרייבר".
בסרטו האמריקאי הראשון, רייט הצליח לקבץ לעצמו רשימת שחקנים מעל למכובדת עם הופעות של שני שחקנים בעלי אוסקר כשחקנים בתפקידי מעטפת - קווין ספייסי ("בית הקלפים", "אמריקן ביוט"י ו"החשוד המיידי") וג'יימי פוקס ("ריי") את זוכה גלובוס הזהב והאמי ג'ון האם (דון דרייפר מ"מד-מן") ובתפקיד קצרצר אך משעשע מופיע גם ג'ון ברנת'ל (המעניש החדש של נטפליקס). את הדמות הראשי מגלם אנסל אלגורט ("אשמת הכוכבים") באופן נפלא בתור "בייבי". כן, לדמות הראשית קוראים בייבי (B-A-B-Y ). בנוסף בתור אהובת לבו של בייבי מופיעה השחקנית המקסימה לילי ג'יימס ("סינדרלה", "אחוזת דאונטון") בתור דברה.
הסרט סובב סביב בייבי (אלגורט), נהג הבריחה של שודדים מיומנים תחת החסות של ה-"ד"ר" (ספייסי) אשר מסיבות שיפורטו במהלך הסרט מחויב לעבוד בשביל הד"ר בשוד אשר נועד מראש להיכשל.
אפשר להגיד שהצטיינות הסרט באה לידי ביטוי בשני אופנים מרכזיים מאוד שמאפיינים את הסרט מתחילתו וממש עד סופו.
ראשית, הפסקול המשובח והוא כזה שלא ראינו כמותו מאז "שומרי הגלקסיה", אז נעשה שימוש מאוד אינטגרלי וחשוב במוזיקה כחלק מניע של העלילה. כל פיסת מוזיקה ממוקמת ומתוזמנת באופן מדויק להתרחשויות בסרט. מזמן לא הרגשתי חיבור כל כך טוב של עלילה ומוזיקה בסרט אקשן כזה, והיא לחלוטין לא אכזבה.
שנית, הצילום של מרדפי המכוניות ברחבי רחובות ניו אורלינס (שם צולם הסרט, אשר העמידה פנים שהיא אטלנטה) היה פשוט יוצא מן הכלל. בחירת הזוויות ממש נתנה תחושה של הטמעה מוחלטת בתוך הרכב וסביבתו, וכאשר אתה עושה סרט שעיקר עלילתו עוסקת בשוד, מדובר באלמנט עם משמעות עצומה.
אבל זה לא היה רק זה - עניין הבימוי והצילום בסרט היה מופתי לכל אורכו, והשימוש במילה מופתי הוא לא מוגזם כלל. בסרט, רייט מצלם כמה סצנות שהן לכאורה מסחררות במיוחד ובצילום שהוא מעט לא נכון או בימוי לא מספיק מדויק עשויות להיהרס בקלות רבה ואף לגרום לצופה לכאבי ראש.
אלא שזה כלל לא המקרה, והצילום כולו במהלך הסרט נערך בצורה פשוט מדהימה תוך בחירת זוויות איכותית, צילום אקשני במיוחד וכמובן שהבימוי של רייט הוסיף לא פחות.
מעבר לצילום, גם מבצעי הפעלולים ראויים למילה טובה, מפני שהביצועים היו פשוט מדהימים ובחלק מהזמן אפילו מעט מרטיטים, כאלה שאתה לא מאמין שבכלל אפשר לבצע. אם לא הביצועים הנהדרים שלהם, שום זווית צילום לא הייתה עוזרת לייפות את המתרחש.
ראוי לציון התסריט, אשר על אף העלילה הכללית שלא הרגשתי משהו מיוחד במקוריות שלה, רייט עושה עבודה מצוינת של בניית כל אחת הדמויות בדיוק במידה הראויה לכל אחת. תסריט מלא בהומור שנון, קולח וחד.
לבסוף אציין נדבך חשוב מאוד בסרט הזה, וכזה שחשוב באופן כללי והופך סרטים נהדרים לכאלה - מידת האחיזה של הסרט בצופה ועד כמה הוא באמת שקוע במתרחש.
בסופו של דבר, הקולנוע הוא מקום להתרחק מהצרות ומהמשקעים שבעולם לטובת שעתיים או שלוש של כיף, התרגשות, פחד, דרמה ומה לא. מחוויית צפייה נהדרת אני מצפה שתהיה סוחפת וכזו שתאחוז בי בחוזקה עד שלא אהיה מסוגל כלל לחשוב על מה שקורה מחוץ לכותלי אולם הקולנוע.
אפשר בהחלט להגיד שחוויה מהסוג הזה היא החוויה שקיבלתי מ"בייבי דרייבר" - ניתוק מוחלט מהעולם החיצון והתמסרות למתרחש על המסך, מצחיק, דרמתי או מלא באקשן, זה אפילו לא משנה.
לבסוף, מאוד נהניתי מהסרט, וייתכן מאוד שאף אמצא את עצמי שוב בבית קולנוע לחוות אותו שוב בבית הקולנוע הקרוב אליי, כל זה בזכות התסריט החביב, האקשן המדהים והמהוקצע, המוזיקה הנהדרת והחיבור האינטגרלי שלה עם המתרחש ולמעשה כל מה שיש בסרט הזה. אל תפספסו.
הסרט יוצא לאקרנים ב-29 ביוני בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.