"טיימלס" - ביקורת חצי העונה הראשונה
מאת: נהוראי כחלון
עונת השידורים הטלווזיונית של 2016/17 גרמה לכל בא בעניין לפעור את פיו, בזכות סדרות משובחות ועונות נהדרות. ללא שום צל של ספק, אחת מנקודות הזכות הגדולות ביותר ניתנת ללא עוררין ל"טיימלס". לאחר היציאה הבלתי רצויה בנובמבר ובדצמבר לפגרה, הסדרות והעונות מתחילות בימים אלו בחזרתן. לקראת שיבתה של "טיימלס" ביום רביעי, שיבה לה ציפינו וחיכינו לא מעט זמן, ערכתי סיכום ביניים בעניין חצי העונה הראשונה.
עוד בטרם התחלתי לצפות בסדרה, ציפיותיי כלפיה היו גבוהות מאין שיעור. ראיין וקריפר ידועים כבעלי מוח שופע מקוריות וחדשנות, ושניהם מהוקצעים למדי בפעולה ובדרמה. השילוב בין השניים, ללא כל היסוס, נראה כנוסחה מנצחת. וכך, אכן, הוא התברר.
כאשר גרסיה פלין (גורן ויסנצ'יק), אדם מסתורי אשר שירת בעברו כחייל בכיר, חוזר לעבר במטרה לשנות את ההיסטוריה ולהוביל לרצף אירועים שייפגע בארצות הברית העתידית, שירותי הביטחון החשאי של ה-FBI משבצים את ההיסטוריונית הידועה לוסי פרסטון (אביגיל ספנסר), איש הצבא המוכשר ויאט לוגאן (מאט לנטר) והטכנאי הפשוט רופוס קרלין (מלקולם בארט), שלושה אנשים אשר אינם מכירים זה את זה וכל קשר בניהם מקרי לחלוטין, לנסוע בזמן על מנת למנוע מפלין לשנות את ההיסטוריה ולעצור אותו.
בכל פרק, השלושה יוצאים למסע בזמן בעקבות פלין לאירועים שונים בהיסטוריה של ארצות הברית, ומוצאים את עצמם בהרפתקאות כאלו ואחרות. במהרה, הם מגלים את קיומה של קנוניה מסתורית הידועה כ"ריטנהאוס", מגלים כי הם נמצאים בתוך "שדה מלחמה" ומבינים כי הם לא יותר מאשר כלי משחק.
השינויים והתהפוכות, חוסר הידיעה הוודאית לגבי המתרחש והסיפורים הרבים מציפים שאלות רבות, גורמים לעניין רב ומדביקים את העיניים למסך בשקיקה. בזכות התקדמות מיטבית של העלילה, אף פרק לא מרגיש ארוך מידי שלא כצורך, כל רגע ורגע מרגיש משמעותי, והסופים המותחים בפרקי הסדרה עד כה השאירו טעם רב לעוד וציפייה גדולה להמשך, דבר שמצד אחד עשוי לעשות לסדרה רק טוב אם הגילויים בסוף הסדרה יצדיקו את בניית העלילה הזו, אך מצד שני אם הגילויים הללו יהיה סתמיים או פשטניים מידי "טיימלס" לחלוטין תיחשב לאכזבה גדולה.
אלא שבעוד ניתן היה לחשוב כי קונספט העלילה יימאס, הוא דווקא מצליח לשמור על עניין ולהסב הנאה בכל פעם ופעם לצופים. בזכות השינויים והתהפוכות, העלילה מצליחה להתחדש בכל פעם ולעורר עוד ועוד שאלות אשר אינן יכולות לחכות עוד לתשובה ומרגישות בהולות עד מאוד.
כמו כן, אירועי העבר מוצגים בצורה נהדרת, באמצעות דיוקים היסטוריים מפליאים ועיצוב הפקתי נהדר, החל מהתפאורה המדהימה ועד לתלבושות שובות העיניים, הכל מרגיש אותנטי מתמיד ותואם בדיוק את הלך הרוח של התקופה אליה נסעו שלושת המופלאים של ה-FBI, וזה ממש לא משנה אם מדובר בשעות שלפני רצח לינקולן או בהשתלשלות האירועים שהובילו לבגידתו של בנדיקט ארנולד ולגורלו, הכל נראה כמו שצריך ומעוצב בצורה מופתית להפליא.
בנוסף, קטעי הפעולה נהדרים ומרהיבים, הצילום בהם הוא איכותי מאוד ומצליח "ללכוד" את כל רגעי האקשן, אפילו אלו שנראים עמוסים, אולי אפילו עמוסים מידי, מצליחים להיראות טוב על המרקע הטלוויזיוני ומצולמים בזווית מושלמת תוך שזמן המסך המוקדש להם, לרוב, איננו ארוך מידי.
ובכן, אפילו קטעי הדרמה עמוקים ומרגשים עד מאוד, הם כוללים דיאלוגים משמעותיים למדי שדואגים לפתח את הקשרים בין הדמויות, כאשר אירועים מסוימים מובילים לקונפליקטים שבין אדם לחברו ואפילו לקונפליקטים פנימיים שבין אדם לעצמו, קונפליקטים המובילים למסקנות מעניינות שיש להן השפעה רבת עוצמה על העלילה כולה.
יפה מאוד לראות גם שאפילו כשמדובר בסצנות רציניות, הן מתובלות בהומור מרנין שמרגיש טבעי וחלק בתוך סערות הדרמה שאופפות את העלילה ממקטע למקטע במהלך העלילה, זאת במטרה להעניק להן גוון קצת אחר, כזה שלא יהיה לגמרי אפל אלא גם ידידותי לצופה ומהנה.
בהיבט הטכני, בימוי הסדרה וכתיבתה הם לחלוטין נהדרים מבחינתי - כפי שכבר אמרתי צילומי הסדרה הם פשוט מופתיים, אפילו בקטעי אקשן עמוסים במיוחד, כאשר כל סידור הסצנות, החיבור ביניהן והחיבור הפנימי שבין כל רגע לרגע בתוך הסצנות עצמן מרגיש טבעי וממש לא כפוי. הכתיבה אף היא מצליחה לשמר את האלמנטים המרכזיים והחשובים ביותר של הסדרה רלוונטיים אך גם מסתוריים לאורך כל הדרך תוך מתן תשומת לב מרבית ומשמעותית למדי עבור כל אחד ואחד מהם, תוך שימוש בכלים תסריטאיים לשימור האופי המהנה של הסדרה.
ובכל זאת, על אף כל הטוב הזה, חייבים לציין את הפגרה כגורם שלילי במיוחד שמעיק על "טיימלס" ומגיע ברגע הכי לא נכון מבחינתה ובמיוחד כזה שלא נכון לצופים.
בהיבט הטכני, בימוי הסדרה וכתיבתה הם לחלוטין נהדרים מבחינתי - כפי שכבר אמרתי צילומי הסדרה הם פשוט מופתיים, אפילו בקטעי אקשן עמוסים במיוחד, כאשר כל סידור הסצנות, החיבור ביניהן והחיבור הפנימי שבין כל רגע לרגע בתוך הסצנות עצמן מרגיש טבעי וממש לא כפוי. הכתיבה אף היא מצליחה לשמר את האלמנטים המרכזיים והחשובים ביותר של הסדרה רלוונטיים אך גם מסתוריים לאורך כל הדרך תוך מתן תשומת לב מרבית ומשמעותית למדי עבור כל אחד ואחד מהם, תוך שימוש בכלים תסריטאיים לשימור האופי המהנה של הסדרה.
ובכל זאת, על אף כל הטוב הזה, חייבים לציין את הפגרה כגורם שלילי במיוחד שמעיק על "טיימלס" ומגיע ברגע הכי לא נכון מבחינתה ובמיוחד כזה שלא נכון לצופים.
(תמונה)
בכל פרק ופרק, חיוך רב נמרח על פניי מהצפייה ב"טיימלס" - הפעולה, הדרמה וההומור, כל אלו מתפקדים נהדר ביחד ולחוד בכל רגע ורגע. בכל רבדיה, הסדרה מבוצעת ומופקת בצורה פשוט מעולה. מדובר, ללא ספק, ביצירת מופת נפלאה.
בכל פרק ופרק, חיוך רב נמרח על פניי מהצפייה ב"טיימלס" - הפעולה, הדרמה וההומור, כל אלו מתפקדים נהדר ביחד ולחוד בכל רגע ורגע. בכל רבדיה, הסדרה מבוצעת ומופקת בצורה פשוט מעולה. מדובר, ללא ספק, ביצירת מופת נפלאה.
