"לשיר" - ביקורת סרט ללא ספוילרים

מאת: לידור אטיאס

בעידן "כוכב נולד", "The Voice" ושאר תכניות ריאליטי רדודות בנושא המוזיקה, הרבה מאוד פעמים אנשים שחולמים להצליח כזמרים בעולם המוזיקה מתבלבלים בין המציאות והדמיון - מצד אחד מספקים להם אשליות, תהילה וחשיפה בפני קהל רב, אולי אפילו רב מידי, אך מצד שני כשיורדים לקרקע לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם הצרות והמכשולים בדרך להצלחה. אלא שכאן "לשיר" נכנס לתמונה - הוא סרט שלא חושש להציג, גם בפני ילדים, את הדרך הקשה להצלחה ועד כמה החיים עשויים להיראות נוראיים בשלב מסוים.

עלילת הסרט 

בעולם של חיות אנושיות, באסטר מון, דב קואלה מלא באמביציה וביותר מידי אמונה, עומד לאבד את התיאטרון שבבעלותו בשל קשיים כלכליים ומחליט לקיים את תחרות השירה הטובה ביותר שהייתה עד כה במטרה להצילו.

אל האודישנים שהוא עורך מגיעים מתמודדים רבים (באחד מן הקטעים הכי מדליקים השנה על המסך הגדול) כאשר כל אחד מהם מגיע לתחרות באמונה שזו ההזדמנות שלו לשנות את חייו לתמיד. לאחר בחירת המתמודדים מתחיל באסטר מון לאמן את כל המתמודדים לגמר הגדול אך בד בבד הוא מבין שהתיאטרון הוא כנראה לא הדבר היחיד עליו הוא צריך לשמור במהלך התקופה הזו.

ראשית, העלילה עצמה היא בסך הכל סבירה, מרגישה מורכבת מידי בחלקים לא מעטים (זכרו שמדובר בסרט המכוון בין היתר לילדים קטנים, החל מגילאי 4 או 5, שלא תמיד יכולים לעקוב אחרי ההסתעפויות הרבות שבסרט ולמען האמת - הם גם לא אמורים לעשות זאת) ובסך הכל היא עושה את התפקיד שלשמו היא נכתבה ונוצרה באופן סביר בהחלט.

הדבר היפה באמת בעלילה הוא שהיא מעוצבת בצורה לא שגרתית יחסית לסרט אנימציה לכל המשפחה - העלילה מעזה להציג קשיים חמורים מאוד ונקודות שפל בעייתיות במיוחד במספר מובנים במהלך העלילה, עד שאנו מתחילים לתהות לגבי סיכויי הדמויות להתגבר על הקשיים שניצבים בפניהן, כלומר, הסרט בהחלט מצליח לעורר מחשבה במהלכו ובעיקר לסקרן את הצופה עד לתהיות רבות בדבר התקדמות והתפתחות הדמויות.

דבר נוסף שבולט בעלילה בצורה חיובית מאוד נוגע לכל ההתפתחות האישיותית שחוות הדמויות בסרט. מדהים לראות עד כמה העלילה מצליחה להבליט בתוכה כמות די גדולה של דמויות עגולות שעוברות התפתחות אישיותית - נקודת המוצא של רוב ככל הדמויות המרכזיות בסרט, הן מבחינת תפיסת העולם שלהן והן מבחינת מצבן הקיומי, היא שונה בתכלית מנקודת הסיום מאותן בחינות בדיוק, דבר שהוא ראוי להערכה בהחלט, במיוחד כשהדבר קורה בצורה די הומוגנית - אין דמות שרומסת את זמן המסך של שאר הדמויות או של דמות אחרת בעקבות ניסיון יתר לפתח את דמותה.

לבסוף, אני מוכרח לציין לחיוב את האודישנים בסרט (הם הוצגו לראשונה בטריילר של הסרט ובהרחבה בסרט עצמו) - מכיוון שמדובר בסרט לכל המשפחה, מובן שמספר קטעים יוקדשו לקהל הבוגר בצורה מרומזת, אך ישלבו אלמנטים ידידותיים לילדים לצד כל זה. כזו בדיוק היא סצנת האודישנים בסרט - ההומאז' שמהווה כל אמן חייתי לאמן אנושי כלשהו הוא פשוט משעשע עד מאוד (במיוחד כששמים לב במי מדובר), מדויק וחד מאין כמוהו. 

בד בבד, סצנת האודישנים מוצגת בצורה מאוד ידידותית לילדים, שמן הסתם לא מכירים כמה עשרות או מאות אמנים כבר בגיל כה צעיר, אך כן יכולים ליהנות מהצבעוניות של הסצנה ולצחוק מהמימיקה של החיות, האנימציה המצוינת וכמובן הטקסטים המדויקים שניכר כי הם נבררו בצורה מאוד קפדנית, כל אחד בהתאם לאמן שאליו הוא מתקשר.

סאונד בסרט

כיאה לסרט מוזיקלי, ראוי בהחלט שאתייחס לנושא הסאונד והקול בסרט.

ראשית, אני מוכרח לציין את כל נושא הקול בסרט לחיוב - החל ממוזיקת הרקע, דרך הדיבוב ועד לשירים עצמם שמושמעים בסרט - כל חווית הקול היא עוצמתית ונהדרת, עד שבלתי אפשרי להתעלם ממנה והקלות שבה אתם תיהנו ממנה היא פשוט ממכרת (אחת מהסיבות לחזור ולצפות בסרט פעם נוספת במידה והתחברתם מספיק לפן העלילתי של "לשיר").

מעל כולם אני מוכרח לציין את השירים. זה כמובן לא אמור להפתיע אתכם, שכן "לשיר" מוגדר באופן מובהק ומוצהר כסרט מוזיקלי ששם דגש על נושא השירה. ובכל זאת, ציון לשבח, על אף שזה עשוי להיתפס כמובן מאליו, בעיניי, הוא הכרחי פה - השירה בסרט היא צלולה מאוד, מעבירה את השירים בצורה מדליקה והדבר אולי הכי חשוב בכל זה הוא שיש מגוון של סגנונות של מוזיקה בסרט, כך שכל ילד וכל מבוגר יכול למצוא את עצמו מבחינה מוזיקלית.

אנימציה בסרט

לסיום, אציין נדבך אחד בסרט שקצת אכזב אותי - בדרך כלל מאוד מקובל (ולא סתם) לייצר אנימציה מורכבת בחלק מן הסצנות בסרטי האנימציה של ימינו, פשוט מאוד כי בשילוב עם התאמת ה"מצלמה" בסרט התוצאה היא שובת עיניים ופשוט מדהימה.

אלא שב"לשיר" שכחו את זה לגמרי, ולאורך רוב ככל סצנות הסרט מוצגת אנימציה שהיא רחוקה מאוד ברמתה מן האנימציות של החברות המתחרות. 2 דוגמאות טובות לסרטים שמציגים אנימציה טובה בהרבה מאשר זו המוצגת ב"לשיר" הם "טרולים" ו"זוטרופוליס" (הסרט שחייב לזכות באוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר בעיניי).

מה שתיראו בסופו של דבר הוא אנימציה פשטנית ולא מורכבת שלא מחפשת לפרוץ את גבולות הפשטות או לנסות ולהעז במידת מה. אני באופן אישי מרגיש שאם דווקא העלילה הייתה פשוטה יותר ולא כל כך מורכבת כאשר האנימציה הייתה משלבת אלמנטים מתקדמים יותר ואולי מעזה קצת יותר, הסרט היה יוצא הרבה יותר טוב ואפילו קרוב למושלם.

סיכום ומסקנות

"לשיר" הוא סרט משפחתי מצוין, אשר מציג מוזיקה פשוט מדהימה שמצליחה לגרום להנאה רבה, דמויות עגולות מאוד והתפתחויות מעניינות, אך יש בו לא מעט בעיות ובראשן אנימציה חלשה יחסית למתחרים וגם עלילה מורכבת מידי שמוטב היה לפשט אותה כדי שהיא תהיה גלובלית ומותאמת יותר לילדים.

ציון סופי: 7.5 מתוך 10