"לה לה לנד" - ביקורת סרט ללא ספוילרים
מאת: לידור אטיאס
על אף שאפילו לא צפיתי בטריילר שלו כדי להימנע מאי אלו ספוילרים נסתרים, חיכיתי בציפייה רבה להגעתו של הסרט "לה לה לנד" לקולנוע. הציפייה הזו נוצרה בקלות יתרה רק מהחשיפה שלי לעד כמה הסרט הזה כבר אהוב ברחבי העולם (עוד לפני ההשקה בארץ) ועד כמה הסיכוי שהוא לא ירוץ להמון פרסי אוסקר וכמובן פרסי גלובוס הזהב הוא אפסי. והנה, הגיעה השעה, ולאחר שצפיתי בו, כעת אני ניגש למלאכת הביקורת, זו שבמקרה הזו היא צבעונית ורבגונית במיוחד, בדיוק כשם שהסרט הזה מכיל אלמנטים שונים והוא כולו מאוד צבעוני וססגוני. על מה בדיוק אני מדבר? את זה תוכלו למצוא בביקורת.
על אף שאפילו לא צפיתי בטריילר שלו כדי להימנע מאי אלו ספוילרים נסתרים, חיכיתי בציפייה רבה להגעתו של הסרט "לה לה לנד" לקולנוע. הציפייה הזו נוצרה בקלות יתרה רק מהחשיפה שלי לעד כמה הסרט הזה כבר אהוב ברחבי העולם (עוד לפני ההשקה בארץ) ועד כמה הסיכוי שהוא לא ירוץ להמון פרסי אוסקר וכמובן פרסי גלובוס הזהב הוא אפסי. והנה, הגיעה השעה, ולאחר שצפיתי בו, כעת אני ניגש למלאכת הביקורת, זו שבמקרה הזו היא צבעונית ורבגונית במיוחד, בדיוק כשם שהסרט הזה מכיל אלמנטים שונים והוא כולו מאוד צבעוני וססגוני. על מה בדיוק אני מדבר? את זה תוכלו למצוא בביקורת.
עלילת הסרט
פסנתרן קשה יום בשם סבסטיאן ושחקנית מתחילה בשם מיה נתקלים זה בזה מספר פעמים ונוצר ביניהם סיפור אהבה. השניים, כמתחילים בתחומם, עושים מאמצים וניסיונות לפרוץ אל קדמת הבמה ולהצליח בנגינה ובמשחק (בהתאמה), אך מבינים כי הדרך להגשמת החלום היא לא ישירה וקלילה כפי שהם חשבו או נטו לחשוב שהיא תהיה. סיפור האהבה הזה הוא המגולל במהלך הסרט כולו תוך הצגת הדרך של השניים להגשמת החלומות שלהם.
ראשית, העלילה והסיפור המסופר בה הם נהדרים - האופן בו מסופר הסיפור הוא קסום במיוחד, תוך הצגה של שירים וריקודים שהם פשוט פנטסטיים ושובי עיניים (אם כי מסיבה לא ברורה הם נפסקים בשלב מסוים בסרט אך לנקודה הזו נגיע בהמשך), סצנות דרמטיות ומשמעותיות מאוד בחיי הגיבורים וכמובן נקודת המבט ממנה מוצג הסיפור, זו של מתבונן חיצוני המביט על חיי האהבה שלהם תוך צפייה בחיים האישיים והמשותפים.
שנית, הדבר אולי הכי יפה בסרט, הוא כל מה שקשור לדמויות בו - מה שכה יפה בדמויות המרכזיות בסרט הוא שכמעט כל אחד ואחת מאיתנו יכול ויכולה לראות בדמויות הללו את עצמו או את עצמה.
האפשרות להתחבר לדמות ברמה האישית (בעקבות תכונות האופי הכה אנושיות שלו שמוצגות בסרט) מביאה את מידת הסימפטיה שלנו כלפי הדמות הזו לשחקים, תוך הזדהות אמיתית שכוללת גם סערת רגשות אחת גדולה במהלך הצפייה בסרט.
החיבור המופלא הזה בין הצופה לדמות מביא לאכפתיות מצידנו כלפי הדמויות ועד מהרה מי מכם שיתחבר לדמויות יחל להרגיש מיד איך הוא חי כל רגע יחד עם הדמות - אתם תשמחו בשמחתה, תתעצבו בעצבה, תתרגשו בהתרגשותה ותכעסו בכעסה. בכלל, כל רגש אפשרי שיעבור בדמות יעבור ממסך הקולנוע אליכם, ממש כאילו ממד של רגש מוכל בתוך הסרט ומתפרץ בו בכל רגע המתאים לכך.
מעבר לדמויות, מובן שהשירים והריקודים מהווים נקודת זכות גדולה מאוד לטובת הסרט בכל הנוגע לצבעוניותו, כאשר סצנות השירה והריקוד נוצרו בצורה מדוקדקת ומהוקצעת תוך יישום של כוראוגרפיה מותאמת ומושלמת לכל מצב ומצב.
השירה איכותית מאוד, קולות השחקנים הם צלולים במיוחד ואפשר בהחלט להגיד כי השירה עוטפת את הריקודים בסרט במעטפת עדינה של רוך שרק הופכת את כל החוויה למענגת ומהנה יותר עבור מי מכם שנהנה מצפייה בסרטים מוזיקליים המשלבים אלמנטים שכאלו.
אלא שדווקא בנקודה הזו, אחרי כל כך הרבה שבחים שהרעפתי כאן על הסרט, אני מוכרח לעצור ולציין נקודה חשובה מאוד - אין כל בעיה עם שילוב בין דרמה לבין מוזיקה, ריקוד ושירה באותו סרט, אלא שכאשר שני הז'אנרים הללו לא מתיישבים זה לצד זה בצורה הומוגנית מספיק (לפחות), הדבר יוצר בעיה ומעיק על הצפייה.
במקרה הזה, ניכר כי ישנה דרמה לאורך רוב שלבי הסרט שהולכת ונבנית במהלך כמות גדולה מאוד של סצנות בהן מתוארים מפגשים ואירועים שונים בחיי הדמויות. אלא שדווקא נושא המוזיקה מתחיל כמו שצריך, אך לפתע פתאום בנקודת זמן מסוימת בסרט הוא נפסק ומופיע במינון לא מספק שלא מתיישב כמו שצריך עם האווירה שיצר לעצמו הסרט בתחילתו. הסיבה לכך לא ברורה ואני לא רואה לדבר שכזה כל הצדקה, כך שלמעשה יש כאן פספוס בהגדרת הסרט (עניין נוסף בהגדרת הסרט יצוין בהמשך).
המסר
מי מכם שקורא את הביקורות שלי כאן באתר מידי שבוע יודע איזה דגש אני שם על הנושא של מסר בסרטים, במיוחד באלו שנוצרו בין היתר על מנת להעביר מסר כלשהו. כזה הוא גם "לה לה לנד", אשר מבקש להטביע את חותמו לא רק בזכייה בפרסים, אלא גם בהעברת מסר לקהל שצופה בו.
אלא שמשום מה, בדרך להעברת מסר בנוגע להגשמת החלומות, משהו פשוט מתפספס. הסרט עצמו מציג את נושא הגשמת החלומות והדרך אל החלומות האישיים כדרך שהיא סלולה עבור כל אדם, ממש כאילו עליו להשקיע מעט ובזה מסתיים חלקו - הוא יגשים את החלום שלו.
המסר הזה הוא בעייתי כל כך עד שאני לחלוטין גורס כי נוכח עלילה שכזו הסרט יכל לזכות להגדרה של סרט פנטזיה בקלות יתרה, מפני שמה שמוצג בו הוא הדבר האחרון חוץ מאשר הדרך של האדם הפשוט להגשמת החלומות שלו, פשוטים ככל שיהיו.
חבל לי שעל אף הכוונה הטובה מועבר ב"לה לה לנד" מסר לא חיובי במיוחד אחרי הכל, אבל יש לזכור כי מאחורי אותו מסר בעייתי עומד סרט נפלא אשר את חוזקותיו פירטתי ללא הרף עד לנקודה הזו, כך שהגיע שלב הסיכומים.
סיכום ומסקנות
לסיכום, "לה לה לנד" הוא אכן סרט נפלא כפי שאמרו עליו עד כה, הוא מציג שירים וריקודים שובי עיניים ומהפנטים במיוחד שישאירו אתכם פעורי פה נוכח הכוראוגרפיה המרהיבה שעומדת מאחוריהם, עלילה טובה ודמויות מדהימות, אך המסר שהוא מעביר דרך העלילה שלו הוא בעייתי במיוחד ורחוק מזה שככל הנראה כיוונו אליו היוצרים במקור.