ביקורת: "משפחת סימפסון", הפרק ה-600

אי-שם בעבר הרחוק, כש"משפחת סימפסון" רק עלתה לשידור בשנות ה-90, אף אחד אינו האמין שהיא תשרוד יותר מעונה אחת, מקסימום משתיים. יתרה מכך, אף אחד אינו האמין שהיא תגיע ליותר מ-100 פרקים. שתי האמונות הללו, בזו אחר זו, נופצו השבוע: הסדרה חודשה לשתי עונות נוספות, 29 ו-30 במספר, והגיעה לפרק ה-600 בה. כנראה שאחרי הכל, סוס מנצח לא מחליפים באמצע מרוץ.

לפני כמה שנים, הסדרה הגיעה לפרק ה-500 ברגע היסטורי שנחקק בהיסטוריה הטלוויזיונית לעד. נתוני הצפייה הרקיעו לשחקים, המעריצים השתגעו והציבור התלהב. אפילו נשיא ארצות הברית, בזמן מערכת בחירות קריטית, פינה חצי שעה מזמנו והצטרף לחגיגה. אך הדבר המפתיע ביותר היה טיבו של הפרק, שהיה משובח למדי, ניכר בהברקות קומיות גאוניות ונחקק בזיכרון לעד כאחד מפרקיה הטובים ביותר של הסדרה אי-פעם.

600, לעומת זאת, אינו מספר כל כך מיוחד. הוא אמנם עגול, אך אין בו שום ציון דרך משמעותי אמיתי. אך אי-אפשר להתעלם מכך שבכל זאת הוא היסטורי למדי. אף אחד מעולם לא ציפה שהסדרה, אחרי כל כך הרבה שנים, תזכה להגיע אליו. אז אחרי כל כך הרבה פרקים, מה כבר אפשר לעשות בפרק ה-600? לא מעט, מסתבר.

במיוחד עבור "משפחת סימפסון" וציון הפרק ה-600, לוח השידורים של רשת "FOX" היה צריך להשתבש ולעבור שינויים קיצוניים. הוחלט כי הפרק ה-600 יהיה כחלק מהמסורת השנתית של "בית העץ של האימה", פרק מיוחד לערב ליל כל הקדושים, ובמיוחד עבור כך, עליית העונה הנוכחית של הסדרה הוקדמה בכשבועיים, על מנת להתאים את הפרקים לתאריכי השידור. מהחלטה זו, עולה שאלה מאד חשובה - למה?

אפשר היה, כמצופה, לציין את הפרק ה-600 כפרק עלילתי רגיל, בדיוק כמו קודמיו העגולים. ניתנת האפשרות לפתח את הדמויות לכיוונים חדשים, דווקא בגלל מספר עגול זה, בדיוק כמו שנעשה בפרק ה-500. כמו כן, ניתנת האפשרות לבצע שינויים משמעותיים וגדולים בקונספט הישן והמוכר. וזו בדיוק הבעיה. במידה והייתה נבחרת אפשרות זו, כל המאמץ שביצירתה היה מושקע לעמידה ברף אותו הציב הפרק ה-500.

אז במקום להסתבך בכך, התקבלה החלטה די הגיונית - לציין את הפרק ה-600 כ"בית העץ של האימה". מידי שנה, בכל עונה, במה שהפך כבר למסורת, הפרק המשודר בסמוך לחג ליל כל הקדושים הוא "בית העץ של האימה", אסופת פרודיות משוגעות וחסרות גבולות בעלות חופש יצירת מוחלט. אז השנה, הפרק ה-600 הוא חלק מהמסורת. ובמהרה, ההחלטה מתגלה כמאוד חכמה, בפרק פשוט נהדר.

כבר בסצנת הפתיחה ניכר הומור עצמי, אשר מלווה את הפרק לכל אורכו. דמויות הסדרה מתאספות לקראת הפרק המיוחד, בסצנה הזויה שלא קשורה לכלום וחסרת כל היגיון, רק כדי להצדיק את שורת המחץ החותמת אותה - המסך התחלק ל-600 ריבועים המציגים קטעים מ-600 הפרקים השונים שהיו עד כה, ואויבה של המשפחה הצהובה מציין כי "הפרקים שלהם מוקרנים במרתון לופים אינסופי בגיהינום". וזה פשוט נהדר ומצחיק כל כך עד כאב בטן.

אחר כך, אגב, הסדרה לא מוותרת, וגם בפרק ה-600 דמויותיה מתיישבות על הספה בצורה מיוחדת ושונה. הפעם? פרודיה קורעת מצחוק על "כוכב הקופים" (המקורי, כן?). ספוילר:בעולם עתידני, הספות השתלטו על המין האנושי והפכו לגזע הנאור השולט. בסוף, אגב, מתבצעת מחווה לסרט המקורי, כשבקטע הסיום המפורסם והידוע לשמצה, פסל החירות מוחלף בפסל איש הדונאט.

לאחר מכן, הפרק מתחלק לשלוש פרודיות. הראשונה, פרודיה מבריקה וגאונית על "משחקי הרעב" ו"מקס הזועם: כביש הזעם"; השנייה, פרודיה גאונית שגרמה לי להתגלגל מצחוק (אם כי סלחו לי, אך לא הבנתי את היצירה עליה היא מתבססת); והשלישית, פרודיה משעממת אך סבילה על "קינגסמן: השירות החשאי". היו רגעים טובים, היו פחות. בסך הכל, שלושת החלקים עברו בצורה קלילה, כיפית ומהירה, שבהחלט גרמה להנאה רבה על המסך למשך כחצי שעה.

ועוד לא דיברנו על קטע הסיום, בו הסדרה, בהומור עצמי מרשים למדי, זלזלה בהגעתה ל-600 פרקים. בסוף הקטע, אגב, היא התגאתה בכך שהיא עדיין משודרת, אחרי למעלה מ-25 שנים, וצחקה במפורשות על סדרות ההנפשה השונות ששודרו ב-"FOX" ובוטלו בחלוף השנים, ואף הרשתה לעצמה לצחוק על הקומיקאי סת' מקפרלן בעניין.

בסך הכל, לא היה מדובר בפרק טוב במיוחד. האמת, הוא היה פרק בינוני-מינוס. אך כמה הברקות קומיות גאוניות ספציפיות הן שהפכו אותו לכה נהדר, ובמיוחד קטע הסיום שהשאיר על פניי חיוך רחב לאחר הצפייה. "משפחת סימפסון" ממשיכה להפתיע אותי לחיוב, ואני ממשיך ליהנות ממנה מאוד.

להתראות, עד הפרק ה-700 (אל תיתממו, אתם יודעים שהם יגיעו למספר הזה).

ציון סופי: 7 מתוך 10

בביקורת זו תם המעקב השבועי אחר העונה החדשה של "משפחת סימפסון". בהזדמנות זו, ברצוננו להודות לקוראים שעקבו אחר הביקורות.