"מסיבת נקניקיות" - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
מה הסיפור? - על עלילת הסרט
"מסיבת נקניקיות" מעמיד במרכזו נקניקייה בשם פרנק (סת' רוגן) ואת חברתו הלחמנייה ברנדה (קריסטן ויג) במסעם אל מחוץ לסופרמרקט בו הם עומדים למכירה. אלא שלמרות שהשניים נבחרו גם יחד, העניינים מסתבכים והם, בליווי כמה מחבריהם, עתידים לגלות את האמת הנוראית בנוגע לחיים שאחרי הסופרמרקט, והדרך לשם רצופה בבעיות ובתלאות.
ובכן, באשר לעלילה - היא משמשת ככלי קומי למדי בסרט עצמו, מפני שקשה למצוא בה היגיון רב, אבל השתלשלות האירועים בה מצליחה להצחיק עד מאוד, בעיקר כשזה נוגע ללקיחת החלטות מצד כמה מן הדמויות הראשיות בסיפור, החלטות שמובילות את העלילה למחוזות מוזרים עוד יותר, ואתם תשאלו את עצמכם לא מעט "מה לעזאזל ראיתי כאן?" וגם "זה אמיתי?".
למעשה, אפשר להגיד שהרעיון שעומד מאחורי הסרט מלכתחילה הוא מוזר למדי ויש שיגידו שהוא גם לא ברור או מובן, אבל בסופו של דבר, הוא אחד מן הגורמים לכך שהסרט הזה הוא אחד מן המצחיקים ביותר שהגיעו לבתי הקולנוע בתקופה האחרונה, כאשר עצם הבחירה (ובסופו של דבר גם הביצוע) ברעיון שכזה היא די משעשעת כשלעצמה.
אבל כיאה לסרט קומדיה (ועוד אחד כזה שמיועד למבוגרים עם מבחר גדול למדי של בדיחות גסות), המרכיבים הבאמת טובים בסרט לא טמונים בעלילה, אלא במקומות אחרים לגמרי, כמו למשל הרפרנסים הדי גאוניים שמובאים בסרט ומומחשים, איך לא, על ידי מבחר גדול של מוצרי מזון שונים, הביקורת החברתית בסרט על מגוון נושאים בינלאומיים שעומדים על סדר היום ללא הפסקה, וגם השימוש במוצרי המזון במעין משמעות כפולה, כאשר הם מייצגים גם את עצמם (במצב התיאורטי למדי בו הם היו חיים) אבל גם את בני האדם השונים, ובאמצעות הכלי הזה מועברים כמה מסרים בהחלט מעניינים.
רפרנסים בסרט
ובכן, מדובר בביקורת נטולת ספויילרים, ולכן אפעל בהתאם להגדרה הזו - לא יצויינו כאן רפרנסים ספציפיים מהסרט עצמו, אלא יותר הסבר לגבי הנושא.
אז כפי שכבר הבנתם - הרפרנסים בסרט הם רבים וחוזרים לא מעט פעמים. אלא שלא תמיד קל לייצר רפרנסים איכותיים שיועברו כהלכה במהלך הסרט וגם יצליחו להשתלב בעלילה. ובכל זאת - כאן זה ממש לא קורה, אלא בדיוק להיפך - הרפרנסים עצמם מועברים בצורה מאוד טובה, הם משולבים בעלילה כמו שצריך ובסך הכל תורמים לה, ויש כמובן לציין שהם קשורים למגוון תחומי חיים שונים, ואני מוכרח להודות שלטעמי מגוון הוא אחד הדברים החשובים ביותר בקולנוע, בטח ובטח כשזה נוגע לענייני הומור וקומדיה.
אלא שהרפרנסים הללו לא משמשים רק לצחוק - דרך הצחוק הזה הם מצליחים להעביר (במקרה הצורך בלבד, בכל זאת, רפרנסים מסויימים פשוט שם כדי להצחיק אותנו) ביקורות נוקבות למדי, גם כן במגוון נושאים שונים, זאת על ידי שימוש מושכל במזון באופן שבו הוא ייצג אדם בודד או אפילו עם שלם. השימוש הזה היה פשוט מעולה גם כן, והוא הצליח גם להעביר ביקורת וגם להצחיק.
מזון חי - על המשמעות הכפולה של המזון בסרט
ישנה חלוקה די ברורה בנוגע לשתי המשמעויות השונות של המזון בסרט, כאשר מצד אחד יש את המשמעות הקומית יותר ומצד שני ישנה המשמעות היותר רצינית ודרמתית, שנמצאת שם כדי ללמד אותנו דבר מה או שניים, וגם לבקר את הדרך שבה אנו חיים, גם אם בצורה הכי מטורפת שיכולה להיות.
באשר למשמעות הקומית - היא מדברת בעיקר על המזון בסרט כמי שמייצג את עצמו, ואני מוכרח לציין שהיה מאוד משעשע לראות את התמימות המשוועת של כל מרכיבי המזון בנוגע לעתידם לצד בני האדם מחוץ לסופרמרקט. אותה תמימות מובילה מספר סצנות מאוד מצחיקות, ולצד זה היא מצליחה גם להניע את העלילה, כאשר אנו פשוט יושבים ומחכים שמישהו יישבור את הכלים ויאזור אומץ ללמוד על האמת הנוראית מבעד לשערי הסופרמרקט.
אלא שהמשמעות הרצינית יותר (שכן נמצאת שם בשביל להצחיק מעט) קיימת בעיקר על מנת להעביר מספר מסרים וביקורות חברתיות דרך השימוש במזון כמראה לבני האדם, כאשר ההתבוננות באותה מראה מעלה בפנינו די בקלות את הביקורות. מעבר לביקורות ישנם גם מסרים רבים בנוגע לעולם כולו, ואני חושב שהשימוש הזה במזון הועיל מאוד לסרט והעלה את רמתו, כך שהוא ממש לא נמצא שם רק בכדי להצחיק אותנו פה ושם בצורה די גסה, וכן, יש בו פאן שהוא הרבה יותר בוגר ורציני.
סיכום ומסקנות
לסיכום, "מסיבת נקניקיות" הוא לא מה שחשבנו - כן, הוא בהחלט מצחיק בטירוף, לרוב בצורה טיפשית למדי אך גם בצורה מעט מורכבת יותר, אבל זה לא כל מה שיש בו, והמשמעות הכפולה בנוגע למזון בסרט כמו גם הרפרנסים בו הופכים אותו לאחד מן הטובים ביותר שראינו הקיץ, ונחכה ונראה, ייתכן שמבחינה קומית לא הרבה סרטים ייעברו אותו.
