העי"ג - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
סטיבן ספילברג חוזר לבתי הקולנוע עם סרט חדש שיצר יחד עם דיסני, "העי"ג", ובסופו של דבר מדובר בסרט סביר בהחלט, אך כזה שלא מצליח להתעלות לרמה הכה גבוהה שאנחנו רגילים לראות בסרטיו של ספילברג. בסך הכל הדמויות חביבות בהחלט והעלילה נחמדה, אבל הסרט עצמו מרגיש ארוך מידי וגם לא ממש מצליח להעביר מסר מובהק לקהל גדול שאליו הוא מיועד, והוא קהל הילדים. אבל לפני הכל, אציג לכם את העלילה ואסביר את האופן שבו היא יוצאת לפועל בסרט - מה שמשפיע כמובן על מספר גורמים אחרים בהקשר של הסרט.
סטיבן ספילברג חוזר לבתי הקולנוע עם סרט חדש שיצר יחד עם דיסני, "העי"ג", ובסופו של דבר מדובר בסרט סביר בהחלט, אך כזה שלא מצליח להתעלות לרמה הכה גבוהה שאנחנו רגילים לראות בסרטיו של ספילברג. בסך הכל הדמויות חביבות בהחלט והעלילה נחמדה, אבל הסרט עצמו מרגיש ארוך מידי וגם לא ממש מצליח להעביר מסר מובהק לקהל גדול שאליו הוא מיועד, והוא קהל הילדים. אבל לפני הכל, אציג לכם את העלילה ואסביר את האופן שבו היא יוצאת לפועל בסרט - מה שמשפיע כמובן על מספר גורמים אחרים בהקשר של הסרט.
מה הסיפור? - על העלילה והוצאתה לפועל בסרט
הסיפור מציב במרכזו את סופי, ילדה יתומה המתגוררת בעל כורחה בבית יתומים באנגליה. לילה אחד סופי מתקשה להירדם ומפרה את הכלל בבית היתומים האוסר עליה להביט מבעד לחלון בשעות כה מאוחרות. התוצאה? סופי מבחינה ביצור ענקי שמסתובב ברחוב, והחל מהנקודה הזו, סופי כבר לא יכולה לחזור לאחור, והיא נלקחת על ידי אותו יצור ענקי היישר אל המקום ממנו הוא הגיע למסע מופלא.
כפי שניתן לראות, העלילה עוסקת באינטראקציה בין 2 דמויות מרכזיות, ולמען האמת, הדמויות המשניות שאמורות לתבל את הסיפור ולהפוך אותו למעניין יותר, הן פשוט משניות מידי ולא מביאות את עצמן לידי ביטוי מספיק. ישנן סצנות חזקות יותר עם דמויות המשנה בסרט, אבל בשאר הזמן הן לא תורמות לעלילה כמעט בכלל.
בנוסף לכך סצנות מסויימות בעלילה נמשכות על פני פרק זמן גדול מידי עבורן, מה שגורם למצב מרגיז למדי - הסרט מרגיש ארוך יותר ממה שהוא באמת, וישנה אי נינוחות כללית במהלך הצפייה בסרט במצב הזה. ישנה ציפייה לסיום הסרט לאורך דקות ארוכות, אבל הוא לא מגיע.
אלא שמה שמציל את העלילה וכן שומר עליה נחמדה למדי וזו שכן הפקתי הנאה מסוימת מלצפות בה, הם הרעיונות מאחורי העלילה והדמויות. על אף שדמויות המשנה חלשות, העי"ג וסופי הן דווקא דמויות מאוד עמוקות והן מצליחות להכניס גם באופן אישי וגם באמצעות הקשר ביניהן הרבה מאוד עומק לעלילה. סופי מייצגת את הגישה היותר צעירה - היא מלאת רצון להביא לשינוי במצב החיים של העי"ג והיא מנסה לפעול עד כמה שהיא יכולה על מנת להביא לשינוי הזה, ואילו העי"ג מייצג את הגישה היותר בוגרת ומתונה - הוא השלים עם מצב החיים שלו במידה גבוהה והרבה פחות מוכן לשינויים מרחיקי לכת. הדיסוננס בין שתי הגישות מוביל לתוצר מעניין למדי בשלב לקיחת ההחלטות, אבל את החלק הזה אשאיר לצפייה שלכם בלבד ולא ארחיב כדי למנוע ספויילרים.
ובכן, זה מה שאני חושב על העלילה בכללותה, וכעת, מכיוון שמדובר בסרט שמשלב בתוכו הרבה מאוד CGI, אדבר גם על עיצוב הדמויות ועל הטכנולוגיה הזו בסרט.
עיצוב ו-CGI בסרט
נושא ה-CGI הוא אולי השנוי במחלוקת ביותר בסרט הזה, מפני שחלק מן הצופים הרגישו שהוא "השתלט" על הסרט, אלא שאני חושב בדיוק ההיפך - מכיוון שהעבודה סביב כך הייתה כל כך מאסיבית, העניין מורגש על המסך וטכנולוגיית ה-CGI רק מוסיפה לסרט עוד יופי ונדבך שלא גורע ממנו בכלל. כמו כן הדמויות התלת מימדיות מעוצבות בצורה פשוט נהדרות, כאשר בראשן כמובן העי"ג, דמות שעוצבה לפרטים, מן הפנים ועד לקצות האצבעות ברגליים, כולל הלבוש והגוף עצמו, וכך גם כל שאר הדמויות בסרט.
בנוסף לכך הנופים שמובאים בסרט מידי פעם בפעם פשוט יפהפיים והסביבה עצמה מעוצבת בצורה מאוד מדוקדקת וכן מרגישה חיה, כך שהחלק הזה, אשר נוגע בעיצוב והסרט וטכנולוגיית ה-CGI בה הוא משתמש, אפילו לא קרוב ללהיות רעוע בדומה לחלק הבא עליו אדבר כאן, והוא מוסר ההשכל של הסרט.
ומוסר ההשכל הוא... לא ברור - על הבעיה הגדולה ביותר שיכולה להיות לסרט ילדים
בעוד שהעלילה בסך הכל באמת נחמדה וילדים ככל הנראה לא ישתעממו ממנה בכלל, דווקא החלק הכי חשוב בכל סרט ילדים שהוא הולך כאן לאיבוד, והוא המסר שמועבר לילדים באמצעות הסרט. מובן שישנם סרטי ילדים שפשוט באים להסב לקהל קצת הנאה וצחוק מבלי להיכנס לרבדים עמוקים יותר, אבל מובן שלא כך אנו מכירים את סטיבן ספילברג, ואני באופן אישי ציפיתי ממנו להרבה יותר עומק בתחום הזה. המסר שמועבר בסרט נראה קצת כמו סלט. המצרכים: "היה אמיץ ואל תפחד להוציא לפועל את רחשי ליבך", "אל תפחד לחלום חלומות" ו"העז להגשים בחייך". לתיבול קחו עי"ג אחד וגם ילדה יתומה קטנה בשם סופי, וקיבלתם את הסלט הגדול שנוצר בסרט הזה כשמדובר בנסיון להעביר מסר, נסיון שהולך ומסתבך מרגע לרגע לאורך העלילה עד שבסוף הסרט הוא פשוט מתמוטט כמו מגדל קלפים שקורס. ומה עם הסלט הזה? חסר קצת מלח ופלפל, והירקות לא כל כך בשלים.
סיכום כללי על "העי"ג"
כאשר העלילה בסך הכל נחמדה אך לוקה בחסר, עם עיצוב נהדר ו-CGI שלטעמי האישי כן תורם לסרט עצמו ומכניס לו נפח חיובי למדי, הסלט הגדול בנושא העברת המסר פשוט תפל, וטעמיו המרים משפיעים על הסרט כולו והופכים אותו לסרט נחמד ולא יותר מזה, שאני לא בטוח מה הערך שהוא מקנה לכל הילדים שצפו ועוד יצפו בו.