ראצ'ט וקלאנק - ביקורת סרט
מאת: לידור אטיאס
הפרסום של הסרט "ראצ'ט וקלאנק" בארץ הוא פשוט לא ברור - מצד אחד מדובר בסרט שכבר מצפים לו זמן רב והוא מאוד חדש(יצא בימים האחרונים), אלא שמצד שני אתם כנראה לא ראיתם אותו בעמוד הראשי של הסינמה סיטי וגם לא על יותר מידי שלטי חוצות או בפרסומות בטלוויזיה. וכן - הוא מיועד בעיקר למעריצים, אבל גם כך הוא עשוי היה להיות מוקד משיכה גדול מאוד אם עצם קיומו היה מועבר לקהל. אבל בשביל זה אני כאן.
הפרסום של הסרט "ראצ'ט וקלאנק" בארץ הוא פשוט לא ברור - מצד אחד מדובר בסרט שכבר מצפים לו זמן רב והוא מאוד חדש(יצא בימים האחרונים), אלא שמצד שני אתם כנראה לא ראיתם אותו בעמוד הראשי של הסינמה סיטי וגם לא על יותר מידי שלטי חוצות או בפרסומות בטלוויזיה. וכן - הוא מיועד בעיקר למעריצים, אבל גם כך הוא עשוי היה להיות מוקד משיכה גדול מאוד אם עצם קיומו היה מועבר לקהל. אבל בשביל זה אני כאן.
קודם כל ולפני הכל, "ראצ'ט וקלאנק" הוא לא פורמט חדש. מדובר בסרט מצופה לסדרת משחקים שרצה מאז שנת 2002 ועד ימינו אנו. בין היתר מדובר באחת הסדרות האקסקלוסיביות הכי מוצלחות לקונסולות הפלייסטיישן השונות, מפני שהיא רצה על פני המון שנים ומשחקים בסדרה הגיעו ל-PS2, PS3, PSP ו-PS4. משחקי הסדרה דומים מאוד אחד לשני בסגנון ותמיד היה מדובר במשחקי פלטפורמר-אקשן בהם אתם משחקים בגוף שלישי. הייחוד של הסדרה הזו הוא בעיקר בנשקים הלא שגרתיים שמופיעים בה וכמובן בייצורים שמופיעים בה.
הסרט מחזיר אותנו לשנת 2002, בה שוחרר המשחק הראשון בסדרה, Ratchet and Clank. העלילה שלו עובדה לתסריט לסרט ורוב ככל המדבבים המקוריים גויסו לפרוייקט על מנת להעביר לנו תחושה אותנטית במאת האחוזים(בישראל קיימת גרסה מדובבת בלבד, אבל עוד נדבר על זה בהמשך).
מבחינה עלילתית, למי שלא מכיר או לא זוכר, הסרט למעשה מדבר על המפגש בין ראצ'ט וקלאנק. ממפעל לייצור חיילים בורח רובוט בעל מודעות עצמית שמבין עם היווצרותו את מטרת המפעל. הרובוט למעשה בורח בחללית שסופגת אש עויינת מכיוון המפעל וגורמת להתרסקות החללית על הכוכב המדברי בו גר ראצ'ט, לומבקס ערירי וצעיר שעובד כמכונאי. כשראצ'ט חוקר את המקרה הוא מציל את הרובוט ממוות ומחליט לכנות אותו בשם "קאלנק". בסופו של דבר מתגייסים השניים לריינג'רים הגלקטיים כדי להתייצב מול דרק המרושע והצוות שלו, אשר מתכנן לחסל את הריינג'רים האחרים, להסית אותם אחד נגד השני וגם ליצור את הכוכב המושלם על ידי הרס של המוני כוכבים, כולל כאלה המיושבים במיליונים.
בסופו של דבר, העלילה עובדה כמו שצריך לסרט, ובתור מי ששיחק המון בסדרה הזו, אני יכול לומר בפה מלא כי האירועים החשובים באמת נבחרו, לא מורגש פער משמעותי שיגרום לכם להתרגז, והרצף העלילתי הנוצר הוא מצוין. דווקא ברוב העיבודים של גיימינג לקולנוע נעשה שימוש בפורמט בלבד(לצד עלילה מקורית), וכאן זה לא המקרה. המעניין הוא שהמשחקים האלו מכילים בתוכם לרוב לפחות 20 שעות משחקיות(אם לא יותר) ולעבד כמות כזו של שעות לסרט טוב של עד שעתיים זו משימה לא פשוטה בכלל.
אלא שמצד שני, לצערי אני בספק לגבי עד כמה העלילה הזו מתאימה לסרט. היא לא כישלון מוחלט, אבל גם לא סוחפת, כך שאני מעריך אותה במקום טוב באמצע כעלילה פושרת. וכאן נכנס העניין החשוב ביותר - עלילה פושרת ולא סוחפת גורמת לאובדן עניין מיידי, אלא אם אתם מעריצים. בשלב הזה שלולף הצוות את הנשק החזק ביותר שיש לו - רפרנסים, והרבה. הרפרנסים פשוט בלתי נגמרים ומחזירים אותנו בכל רגע אל שעות המשחק הבלתי נגמרות שלנו, וכן, מעלים חיוך ענק על הפרצוף של המעריצים שהתחברו לדמויות ולאלמנטים השונים בסדרה. אלה רפרנסים שרק מעריצים יכולים להבין, ואם אתם לא כאלה, אתם לא תבינו אותם, תראו סרט מונפש עם עלילה פושרת ותצאו מאוד מאוכזבים.
אלא שאלה הם לא האתגרים היחידים בהם נתקל צוות ההפקה. בעולם כמו שלנו, בו חברת דיסני שולטת ללא עוררין בשוק האנימציה ולמעשה מרבית סרטיה אנימציה שמגיעים לקולנוע הם שלה, מאוד קשה להגיע לליבם של הילדים עם אנימציה אחרת, מפני שהדפוס הרווח הוא לחלוטין זה שמציגה דיסני על מסכי הקולנוע. למרות כל זאת, האנימציה של הסרט, שמזכירה כמובן את זו שראינו במשחקים, כמובן עם שיפצורים והתאמות לאנימציה קולנועית, היא נהדרת. מצד אחד היא, כמו שנאמר, מזכירה את האנימציה מהמשחקים, ולכן יש נגיעות לא קטנות בכלל של נוסטלגיה והתרפקות על העבר במידה ואתם כבר לא ילדים, ומצד שני יש גם את ההנאה הרגילה שאנחנו שואבים כבני אדם מאנימציה איכותית וטובה, שפשוט נעשתה בצורה קפדנית ודקדקנית מאוד, ומסתכלת בלבן של העיניים לזו של דיסני.
בנוסף לכך, גם ההומור בסרט נעשה בצורה שמאוד מתאימה לדמויות, הוא משעשע במיוחד וחביב גם למי שפחות מכיר את סדרת המשחקים, ולמעשה קולע בדיוק לאופי הסרט. בזמן שסרטים היום לא תמיד מצליחים בתחום הזה, מבחינתי צוות ההפקה של "ראצ'ט וקלאנק" עשה זאת בגדול ופשוט שיחזר לי את אותו צחוק ילדותי שעלה מגרוני בישיבה מול מסך הטלוויזיה, תוך כדי שאני משחק ב-Ratchet and Clank האהוב עליי במיוחד.
אבל כאן מתחילה הביקורת שלי, והיא לא מופנית לסרט ישירות - מאוד חבל לי שהוא לא הגיע לבתי הקולנוע גם בגרסה האנגלית לצד תרגום, אלא רק בגרסה העברית. בסוף הסרט אתם למעשה תראו את הקרדיטים למדבבים מהסרט, ופשוט לא תאמינו שלא צפיתם בסרט כשהקולות שלהם ברקע. אין לי יותר מידי מילים רעות על הדיבוב הישראלי, הם עשו את ההתאמה כמו שצריך ובסך הכל הקולות התאימו לדמויות, אבל זה לא קרוב ללשמוע את ג'יימס ארנולד טיילור בכבודו ובעצמו על המסך.
בנוסף לכך, פרסום הסרט הזה בארץ הוא פשוט מינימלי, ולכן כאשר צפיתי בסרט ביום ההשקה אני יכול להגיד לכם שהאולם לא היה מלא ולו בעשרה אחוזים מן התכולה המלאה שלו. יכול להיות שאני פשוט מאמין בדמויות הקלאסיות של ראצ'ט וקלאנק יותר מידי, אבל זו דעתי.
לסיכום - מדובר בסרט לא רע בכלל, שעלילה פושרת מאוד מונעת ממנו להיות נהדר, אבל מבחינתי הוא אחד מן הסרטים מבוססי הגיימינג היותר מוצלחים שנראו על המסכים. הוא משחזר בצורה מושלמת את החוויה מן המשחקים, על ידי שילוב אלמנטים קלאסיים, הומור מותאם וגם עיצוב דמויות נהדר. מצד שני, כאן בארץ נעשה לסרט עוול מוחלט, והוא שווה הרבה יותר ממה שהוא קיבל.
וכמה מילים למי שמתכוון לראות את הסרט - אל תיכנעו לתרבות הזוועתית שלנו, שבו על הכיסא, תתרווחו, תהנו, ותניחו את הטלפון שלכם בצד, זה אפשרי, וכך תחסכו עוגמת נפש לצופים אחרים.
ועל מנת שאני לא אעשה עוול חלילה - אם אתם רוצים את החוויה המושלמת, המשחק הראשון מעובד לא רק לסרט, אלא גם למשחק PS4 שכבר יצא.
