זוטרופוליס - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
"זוטרופוליס" של דיסני כבר כאן. מדובר בסרט שעונה על ההגדרה "לכל המשפחה" במלוא מובן המילה - יש בו הומור שמתאים לילדים עם בדיחות משעשעות ומצחיקות, אבל בד בבד הוא פונה גם למבוגרים יותר עם שאלות מוסריות כבדות משקל, ביקורת נוקבת על החברה שלנו, טוב מול רע ושאר ירקות בכל הקשור לערכים מנוגדים שעומדים זה מול זה במבחן התוצאה.
אלא שלפני שאני גולש למסרים העמוקים בסרט ולהומור שלו, אני אסביר בקצרה על העלילה של הסרט באופן עובדתי, וגם אתן כמה מילים של חוות דעת לגביה.
"זוטרופוליס" היא עיר שבה חיים רק בעלי חיים, וכל אותם בעלי חיים הם מכל הזנים והסוגים, אך עדיין חיים יחדיו- זוהי עיר שבה לא חשוב אם אתה הפיל הגדול בעולם או העכבר הקטן ביותר, יש מקום לכולם. אולם כאשר השוטרת ג'ודי הופס מגיעה לעיר היא מגלה שלהיות הארנבת הראשונה בשירות המשטרה לצד חיות גדולות וקשוחות ממנה בהרבה במגוון מובנים, זו אינה משימה פשוטה. נחושה להוכיח את עצמה, היא קופצת על ההזדמנות לפצח תעלומה, גם אם זה אומר להתחבר לשועל חלקלק.
מבחינתי, העלילה הייתה מצוינת ובנויה בדיוק למה שרצו להעביר לצופים, כולל הערכים השונים שרוצים להעביר לנו, הבדיחות הילדותיות יותר, המסרים ובעצם, כל הדברים של דיסני. הבעיה היחידה שאני מצאתי עם העלילה היא שלקראת הסוף קל לאבד אותה בעקבות שינוי כיוון שמתרחש בה, אבל זה מעט מידי בשביל להרוס את הסרט כולו ויתכן שזה לא יקרה לכם, מה גם שהסרט מאוד סוחף ולא איבדתי לרגע עד הקטע הזה.
נעבור למה שמעבר לעלילה וקשור יותר לקטעים העמוקים בסרט. אני נמצא כאן כדי לענות על השאלה "האם הסרט מתאים לי?" בהתייחס לכל סוג קורא. אז בראש ובראשונה, אני מוכרח להגיד שמאוד קשה לי לחשוב על מי שלא יהנה מהסרט הזה, פשוט כי הוא מהווה שילוב מושלם בין מרכיבים שמתאימים לסרטי ילדים ולסרטי מבוגרים כאחד.
בראש ובראשונה, אני באמת חושב שיש ביקורת נוקבת על החברה שלנו בסרט הזה ואני מאוד אוהב את זה, אבל קודם אסביר. כפי שאמרתי, ב"זוטרופוליס" חיים בעלי חיים מכל הסוגים והמינים והם מתחלקים ל-2 קבוצות עיקריות: חיות טורפות וחיות טרף. בסרט יש ביקורת על היכולת שלנו לקבל את השונה וגם על היכולת שלנו לעשות הבחנות בין קבוצות שונות בתוך אוכלוסיה מסויימת. כן, השימוש בחיות מוכיח את עצמו שוב והן המראה הטובה ביותר שלנו על עצמנו, ועד כמה שהביקורת היא כואבת ונוקבת, שמחתי לראות עד כמה היא מועברת בצורה טובה, עניינית ופשוטה - כל אחד יבין שמדובר בביקורת שהיא קצת מעבר לפשט שאנחנו מקבלים מהעלילה כשלעצמה.
בנוסף לכך, בניגוד להרבה סרטים, באופן שהוא פשוט יפייפה, הדמות הראשית היא מודל לחיקוי ומייצגת את הטוב שבעולם, סקרנות וגם קצת מודעות עצמית(עם ביקורת עצמית קשה). בהרבה מאוד מקרים אני נתקל בדמויות טיפשיות לחלוטין(בסרטי אנימציה, דרמה, קומדיה ואקשן כאחד) שאין מה ללמוד מהן בכלל והתכלית שלהן לא ברורה, אבל הדבר הזה פשוט לא נכון לגבי הסרט הזה ולכל דמות יש את התכלית שלה כשכמובן בראש הפירמידה עומדת ג'ודי הופס כמי שמאמינה בבלתי אפשרי ומהווה מודל לחיקוי מושלם עבור הילדים שיצפו בסרט.
הדבר היפה באמת אצל ג'ודי הופס הוא האופן שבו היא עומדת מול ההורים שלה שלמעשה מייצגים את דמויות ההורים הכי סטנדרטיות שאתם יכולים לדמיין - הורים ריאליסטיים שחרדים מאוד לחיי הילדים שלהם, שומרים עליהם ומאוד מקווים שהחלומות של הילדים יוותרו כחלומות והם ישארו לידם בסופו של דבר.
הסרט עצמו גם מפגיש את הרעים מול הטובים כמו תמיד, והוא עושה את זה בצורה מושלמת כולל דמויות שמפתיעות לרעה בצורה מאוד מפתיעה שכפי שהדמויות בסרט לא צפו זאת, כך גם הצופים לא וזה מצליח לרתק עד מאוד. במפגש בין הטוב לרע אנחנו נחשפים לתכונות פנימיות יותר שנפגשות זו מול זו, כמו למשל נחישות ומוסר עבודה אל מול הרוע והרצון לגזור קופון על חשבון מי שעבד קשה באמת.
כל זה עשוי להישמע כבד, אבל זה בעצם לא. משום שכל מה שאמרתי פה על מפגש בין טוב לרע, שינוי אצל דמויות באופן שמתאים יותר לסרטי דרמה מותחים, דמויות מעניינות ומרתקות שאני שמח שהן מודל לחיקוי עבור ילדים, ביקורת נוקבת על החברה בנושאים שונים וכו', כל זה למעשה קורה תחת המעטה המקסים של דיסני ומועבר במסגרת העלילה שמדברת בסופו של דבר על חיות חביבות, סיפור דיסני קלאסי, מפגשים מקריים שהופכים לחברות אמת ושאר הירקות של דיסני. כך שברגע שהמעטה של דיסני מכסה את זה קצת וגם נותן כיוון קצת יותר ילדותי ומתוק לסרט הזה, מדובר פשוט ביצירת מופת שמאפשרת לנו לטעום מכל העולמות ובאמת להתחבר לדמויות, קצת כמו במותחנים, אבל בד בבד גם להנות מבדיחות שנונות וחביבות שבאות להאפיל על המתח שבשטח.
לסיכום - "זוטרופוליס" הוא יצירת מופת של דיסני שאם ירצה הגורל גם תיזכר לדורות כמי שהשפיעה באמת ותהיה זכורה מאוד לילדים שיראו אותה, קצת כמו "מלך האריות" הקלאסי. אבל לא לשכוח לקחת את כל המשפחה - משום שזה באמת סרט שנועד לזה ובנוי בצורה כל כך מושלמת שהצפייה היא פשוט חובה.
"זוטרופוליס" של דיסני כבר כאן. מדובר בסרט שעונה על ההגדרה "לכל המשפחה" במלוא מובן המילה - יש בו הומור שמתאים לילדים עם בדיחות משעשעות ומצחיקות, אבל בד בבד הוא פונה גם למבוגרים יותר עם שאלות מוסריות כבדות משקל, ביקורת נוקבת על החברה שלנו, טוב מול רע ושאר ירקות בכל הקשור לערכים מנוגדים שעומדים זה מול זה במבחן התוצאה.
אלא שלפני שאני גולש למסרים העמוקים בסרט ולהומור שלו, אני אסביר בקצרה על העלילה של הסרט באופן עובדתי, וגם אתן כמה מילים של חוות דעת לגביה.
"זוטרופוליס" היא עיר שבה חיים רק בעלי חיים, וכל אותם בעלי חיים הם מכל הזנים והסוגים, אך עדיין חיים יחדיו- זוהי עיר שבה לא חשוב אם אתה הפיל הגדול בעולם או העכבר הקטן ביותר, יש מקום לכולם. אולם כאשר השוטרת ג'ודי הופס מגיעה לעיר היא מגלה שלהיות הארנבת הראשונה בשירות המשטרה לצד חיות גדולות וקשוחות ממנה בהרבה במגוון מובנים, זו אינה משימה פשוטה. נחושה להוכיח את עצמה, היא קופצת על ההזדמנות לפצח תעלומה, גם אם זה אומר להתחבר לשועל חלקלק.
מבחינתי, העלילה הייתה מצוינת ובנויה בדיוק למה שרצו להעביר לצופים, כולל הערכים השונים שרוצים להעביר לנו, הבדיחות הילדותיות יותר, המסרים ובעצם, כל הדברים של דיסני. הבעיה היחידה שאני מצאתי עם העלילה היא שלקראת הסוף קל לאבד אותה בעקבות שינוי כיוון שמתרחש בה, אבל זה מעט מידי בשביל להרוס את הסרט כולו ויתכן שזה לא יקרה לכם, מה גם שהסרט מאוד סוחף ולא איבדתי לרגע עד הקטע הזה.
בראש ובראשונה, אני באמת חושב שיש ביקורת נוקבת על החברה שלנו בסרט הזה ואני מאוד אוהב את זה, אבל קודם אסביר. כפי שאמרתי, ב"זוטרופוליס" חיים בעלי חיים מכל הסוגים והמינים והם מתחלקים ל-2 קבוצות עיקריות: חיות טורפות וחיות טרף. בסרט יש ביקורת על היכולת שלנו לקבל את השונה וגם על היכולת שלנו לעשות הבחנות בין קבוצות שונות בתוך אוכלוסיה מסויימת. כן, השימוש בחיות מוכיח את עצמו שוב והן המראה הטובה ביותר שלנו על עצמנו, ועד כמה שהביקורת היא כואבת ונוקבת, שמחתי לראות עד כמה היא מועברת בצורה טובה, עניינית ופשוטה - כל אחד יבין שמדובר בביקורת שהיא קצת מעבר לפשט שאנחנו מקבלים מהעלילה כשלעצמה.
הדבר היפה באמת אצל ג'ודי הופס הוא האופן שבו היא עומדת מול ההורים שלה שלמעשה מייצגים את דמויות ההורים הכי סטנדרטיות שאתם יכולים לדמיין - הורים ריאליסטיים שחרדים מאוד לחיי הילדים שלהם, שומרים עליהם ומאוד מקווים שהחלומות של הילדים יוותרו כחלומות והם ישארו לידם בסופו של דבר.
כל זה עשוי להישמע כבד, אבל זה בעצם לא. משום שכל מה שאמרתי פה על מפגש בין טוב לרע, שינוי אצל דמויות באופן שמתאים יותר לסרטי דרמה מותחים, דמויות מעניינות ומרתקות שאני שמח שהן מודל לחיקוי עבור ילדים, ביקורת נוקבת על החברה בנושאים שונים וכו', כל זה למעשה קורה תחת המעטה המקסים של דיסני ומועבר במסגרת העלילה שמדברת בסופו של דבר על חיות חביבות, סיפור דיסני קלאסי, מפגשים מקריים שהופכים לחברות אמת ושאר הירקות של דיסני. כך שברגע שהמעטה של דיסני מכסה את זה קצת וגם נותן כיוון קצת יותר ילדותי ומתוק לסרט הזה, מדובר פשוט ביצירת מופת שמאפשרת לנו לטעום מכל העולמות ובאמת להתחבר לדמויות, קצת כמו במותחנים, אבל בד בבד גם להנות מבדיחות שנונות וחביבות שבאות להאפיל על המתח שבשטח.
