"ג'ון וויק 2" - ביקורת סרט ללא ספוילרים
מאת: לידור אטיאס
לאחר שהרג רבים בעקבות רצח כלבתו האהובה שקיבל במתנה מאשתו המנוחה וגנבת מכוניתו, בפרק השני המתאר את מעלליו של ג'וק וויק אנו נחשפים לחזרתו לעולם הפשע, תוך שהוא מצליח לסבך את עצמו בצרות גדולות יותר מאלו שבהן הוא כבר הסתבך בעבר. אז בשורה התחתונה - האם "ג'ון וויק 2" מספק חוויית אקשן חיוביות ומהנה או לא? התשובה המלאה בביקורת, כאשר את התשובה המקוצרת תוכלו למצוא בסיכום שנמצא בתחתית.
מעבר למהות העלילה עצמה, גם האופן שבו היא מועברת מרגיש יחסית בינוני, כשאירועי הסרט מסודרים בצורה טובה בזו אחר זו, אלא שבחלק מן הזמן מורגש עומס עלילתי כבד למדי, פשוט מאוד פני שעומס האירועים הוא לא לגמרי הגיוני. אלא שמיד תבינו מדוע המאפיין הזה של הסרט, זה שדווקא גורם לעלילה שלו להרגיש כבדה מהנדרש, דווקא משמש גם לטובת הסרט ומצליח להקנות לו אופי ייחודי.
העומס הזה באירועים הוא תת-מאפיין של מוטיב האלימות וההקצנה בסרט - העולם שבו חי ג'ון וויק הוא לא עולם מציאותי והאמינו לי - אתם ממש לא רוצים לחיות בעולם כה קיצוני ואכזרי שמתייחס לאנשים כאל לא יותר מגושי בשר שניתן לירות בהם ביתר חופשיות כל עוד זה לא קורה בשטח מלון "קונטיננטל".
המוטיב הזה, לצד ההקצנה של כל פרט ופרט בעולם של ג'ון וויק, מעניקים לסרט גוון ייחודי מאוד שמבדיל אותו מסרטי אקשן אחרים - לא מדובר בחיקוי של "משימה בלתי אפשרית", "ג'יימס בונד" או "ג'ייסון בורן", אלא בדיוק להפך - העולם הקולנועי של ג'ון וויק עומד בפני עצמו ולא מנסה לחקות את מתחריו.
יחד עם זאת, קשה להגיד שהוא לא מבצע מספר הומאז'ים או אם תרצו מחוות קולנועיות למספר ז'אנרים קולנועיים. ובכל זאת, אלו לא ניסיונות חיקוי אלא פשוט מאוד כלים שמסייעים אף הם להעניק לסרט גוון מאוד מיוחד וכזה שלא תמצאו אותו במדויק במקום אחר.
פרט נוסף שאני מוצא לנכון לציין בהקשר של הייחודיות הקסומה של הסרט היא האירוניה שצועקת מתוכו במשך הרבה מאוד זמן - רצח המוני במקומות הכי לא שגרתיים וכאלו שהדבר האחרון שהם תוכננו למענו הוא זה, דמויות מוקצנות שפולטות טקסטים כה אירוניים מבלי משים עד שזעקת האירוניה מגיעה עד לב השמיים ואיך אפשר ללא החוקים המוזרים בעולם של וויק.
וזו בעצם התורה כולה על רגל אחת בכל הנוגע לייחודיות של הסרט והעלילה שלו - מגוון מוטיבים המאפיינים רק אותו בצורה כל כך מובלטת וחסרת פשרות, כל זאת לצד עולם קיצוני ואכזרי ותוך שימוש באמצעים אמנותיים מאוד ספציפיים, כל אלו הם אשר מעניקים לסרט את הייחודיות שלו, זו שתחזיר אתכם לצפות בו פעם נוספת לפחות ולו רק כדי לטעום מן האמנות הזו בסרט שוב.
היופי הוא שעל אף השילוב של ג'ון וויק בעולם הגיימינג כבר פעמיים כחבילת הרחבה במשחק המחשב Payday 2 לא הצליחה לגמרי למתג את ג'ון וויק ככוכב של משחק ספציפי - הוא קצת כמו סוכן 47 מסדרת משחקי Hitman אבל הוא עשוי להיות ברוטלי ורצחני לחלוטין בדומה לכמה מן המשימות שתבצעו ב-Payday 2.
לאחר שהרג רבים בעקבות רצח כלבתו האהובה שקיבל במתנה מאשתו המנוחה וגנבת מכוניתו, בפרק השני המתאר את מעלליו של ג'וק וויק אנו נחשפים לחזרתו לעולם הפשע, תוך שהוא מצליח לסבך את עצמו בצרות גדולות יותר מאלו שבהן הוא כבר הסתבך בעבר. אז בשורה התחתונה - האם "ג'ון וויק 2" מספק חוויית אקשן חיוביות ומהנה או לא? התשובה המלאה בביקורת, כאשר את התשובה המקוצרת תוכלו למצוא בסיכום שנמצא בתחתית.
עלילת הסרט
לאחר שתיארתי בפתיחת הביקורת את העלילה בצורה יחסית שטחית ומתומצתת, כעת הגיע הזמן להציג את תקציר העלילה -כאשר גנגסטר איטלקי מופיע על מפתן דלתו של המתנקש בדימוס ג'ון וויק ומאלץ אותו לפרוע חוב מעברו, וויק, מתוך כבוד לחוקי הארגון, מקבל על עצמו את המשימה ויוצא למשימה מטעם אותו גנגסטר. הדבר הזה דורש מוויק לחזור לאחר פרישתו לקריירה שלו בתור מתנקש, והאירועים הסבוכים אליהם הוא נקלע לא נעצרים שם.
העלילה של הסרט היא ככל עלילה של סרט אקשן טיפוסי - היא חביבה אך באמת לא מעבר לכך, היא לא מרתקת בשום צורה שהיא ובסך הכל מהווה כלי בידי היוצר בהפקת סרט אקשן (הסרט לא יכול היה לעבוד ללא עלילה סבירה לכל הפחות, מפני שיש צורך בעניין מסוים של הצופה בעלילה).
מעבר למהות העלילה עצמה, גם האופן שבו היא מועברת מרגיש יחסית בינוני, כשאירועי הסרט מסודרים בצורה טובה בזו אחר זו, אלא שבחלק מן הזמן מורגש עומס עלילתי כבד למדי, פשוט מאוד פני שעומס האירועים הוא לא לגמרי הגיוני. אלא שמיד תבינו מדוע המאפיין הזה של הסרט, זה שדווקא גורם לעלילה שלו להרגיש כבדה מהנדרש, דווקא משמש גם לטובת הסרט ומצליח להקנות לו אופי ייחודי.
העומס הזה באירועים הוא תת-מאפיין של מוטיב האלימות וההקצנה בסרט - העולם שבו חי ג'ון וויק הוא לא עולם מציאותי והאמינו לי - אתם ממש לא רוצים לחיות בעולם כה קיצוני ואכזרי שמתייחס לאנשים כאל לא יותר מגושי בשר שניתן לירות בהם ביתר חופשיות כל עוד זה לא קורה בשטח מלון "קונטיננטל".
יחד עם זאת, קשה להגיד שהוא לא מבצע מספר הומאז'ים או אם תרצו מחוות קולנועיות למספר ז'אנרים קולנועיים. ובכל זאת, אלו לא ניסיונות חיקוי אלא פשוט מאוד כלים שמסייעים אף הם להעניק לסרט גוון מאוד מיוחד וכזה שלא תמצאו אותו במדויק במקום אחר.
פרט נוסף שאני מוצא לנכון לציין בהקשר של הייחודיות הקסומה של הסרט היא האירוניה שצועקת מתוכו במשך הרבה מאוד זמן - רצח המוני במקומות הכי לא שגרתיים וכאלו שהדבר האחרון שהם תוכננו למענו הוא זה, דמויות מוקצנות שפולטות טקסטים כה אירוניים מבלי משים עד שזעקת האירוניה מגיעה עד לב השמיים ואיך אפשר ללא החוקים המוזרים בעולם של וויק.
וזו בעצם התורה כולה על רגל אחת בכל הנוגע לייחודיות של הסרט והעלילה שלו - מגוון מוטיבים המאפיינים רק אותו בצורה כל כך מובלטת וחסרת פשרות, כל זאת לצד עולם קיצוני ואכזרי ותוך שימוש באמצעים אמנותיים מאוד ספציפיים, כל אלו הם אשר מעניקים לסרט את הייחודיות שלו, זו שתחזיר אתכם לצפות בו פעם נוספת לפחות ולו רק כדי לטעום מן האמנות הזו בסרט שוב.
היופי הוא שעל אף השילוב של ג'ון וויק בעולם הגיימינג כבר פעמיים כחבילת הרחבה במשחק המחשב Payday 2 לא הצליחה לגמרי למתג את ג'ון וויק ככוכב של משחק ספציפי - הוא קצת כמו סוכן 47 מסדרת משחקי Hitman אבל הוא עשוי להיות ברוטלי ורצחני לחלוטין בדומה לכמה מן המשימות שתבצעו ב-Payday 2.
אקשן בסרט
האקשן בסרט הוא מאפיין נפרד לגמרי מן העלילה וכאן כבר מדובר בעולם תוכן אחר לגמרי. אמנם מדובר בסרט שרבים מכם עשויים למצוא אותו כאלים מידי או ככזה שמציג תכנים קשים מאוד לצפייה, אך מי שיטען כנגד האקשן שבו על רקע חוסר מקצועיות בעריכתו והפקתו פשוט לא יודע על מה הוא מדבר.
האקשן ב"ג'ון וויק 2" הוא מדהים להפליא, ניכרת המחשבה שעומדת מאחורי כל סצנת אקשן בסרט וכל בימוי הסרט בסצנות הללו הוא פשוט מופתי תוך שימוש באפקטים במינון מדויק, מוזיקת רקע נהדרת וכמובן כוראוגרפיה מהוקצעת מאין כמוה המשלבת בין מגוון אמנויות לחימה, כאשר בולטות במינונן ההאבקות והאגרוף.
אם כבר בכוראוגרפיה עסקינן, אני מוכרח לציין לטובה את כל האופן שבו הביאו לידי ביטוי את הקרבות הידניים בסרט ואת משחקו של קיאנו ריבס בחלק הזה ובכלל - הוא מהווה חלק חשוב מאוד בהצלחת הסרט, בטח ובטח שבקטעי האקשן הנהדרים שמוצגים בו.
אני מוכרח לציין בנוסף שהרבה מאוד זמן לא ראיתי איזון כל כך נהדר בין סוגי האקשן השונים בסרט כזה או אחר, וכאשר אתם מקבלים מספר מנות מושלמות של אקשן במינון מדויק, הצפייה בסרט הופכת לסעודה קולנועית במסעדת חמישה כוכבים כשהמנה הראשונה, המנה העיקרית והקינוח מוגשים בדיוק בזמן, לא קרים ולא חמים מידי, ועם טעמים מדויקים.
התוצאה של כל תהליך היצירה הזה, היא לא רק רמה גבוהה מאוד של אקשן שאני בספק אם תראו בקרוב על המסך הגדול או בכלל, אלא שעתיים של הנאה טהורה, וזהו סוג של הנאה שקשה במיוחד להעניק לצופה בצורה כל כך מדויקת.
סיכום ומסקנות
לסיכום, "ג'ון וויק 2" הוא אחד מסרטי האקשן הטובים ביותר שתראו בשנים הקרובות, ובסופי השבוע הקרובים הוא צריך להיות קרוב מאוד לראש מעייני כל חובבי האקשן שמחפשים להעביר ערב מהנה בבית הקולנוע. אל תפספסו.
