סיקור המשחק Mafia III

מאת: לידור אטיאס

מאז ומתמיד נחשב נושא הגזענות לכזה שהוא בעייתי ודי קשה להתעסק בו מבלי להתלכלך. אלא ש-2K החליטה להפשיל שרוולים ולהתכונן להתעסק עם הרבה מאוד לכלוך עם Mafia III. אני לא מדבר על הביקורות השליליות, אלא דווקא על הגדרת המשחק בשנות ה-60, עשור שידוע לא מעט "בזכות" הגזענות שהופצה במהלכו לכל עבר כנגד קבוצות שונות באוכלוסיה כגון אסייתיים, כהי עור, אירים ועוד. כל זה קיים במשחק, משוקף בצורה נהדרת, ומהווה בסיס נהדר לעלילה המצוינת והמתפתחת של המשחק. אבל מה כל זה שווה אם בשביל להתקדם אתם תצטרכו לעשות את אותה משימה שוב ושוב בצורה שחוזרת על עצמה? מיד תבינו.

מה הסיפור? - על עלילת המשחק

השנה היא 1968, ולאחר מספר שנים של לחימה בווייטנאם, לינקולן קליי יודע מה היא משפחה באמת - היא לא זו שאתה נולד בה, אלא זו שאתה תמות למענה. כעת, לאחר שהוא כבר חזר לביתו בניו בורדו, לינקולן מציב לעצמו יעד - לברוח מהעבר הפלילי שלו. אבל כשהמשפחה הפונדקאית שלו, המאפיה של השחורים, נבגדת ואנשיה נרצחים על ידי אנשי המאפיה האיטלקית, לינקולן יוצר לעצמו משפחה חדשה על האפר של זו הישנה והוא גם מתווה נתיב נקמה ברמה צבאית שבו יירצחו האחראים למעשה. 

כמה מאבקים לא פשוטים מחכים לקליי, בדרך והוא יידרש להתנהל בצורה מאוד מלוכלכת לעיתים, תוך שהוא דורך על מספר חסר תקדים של גופות בדרך לראש העולם התחתון של העיר בה הוא חי. כאן אתם נכנסים לתמונה - האם קליי יצליח להשלים את משימתו ולחסל את אנשי המאפיה האיטלקית האחראיים על חיסול משפחתו? הכל תלוי בביצועים ובבחירות שלכם בסופו של דבר.

ובכן, העלילה היא בדיוק כמו שהיא נשמעת - מדובר בעלילה מרתקת וסוחפת המלאה בתלאות ובבעיות שונות עבור הגיבורים בה. האופן שבו העלילה מרתקת את השחקנים הוא פשוט ראוי להערכה וכזה שאנו כמעט ולא נתקלים בו בעולם הגיימינג, עולם בו העלילות המנחות משחקים הן כמעט לעולם לא כאלה ששוות יותר מההגדרה "טובות".

בנוסף לכך, על אף שבעלילה יש מספר כמעט חסר תקדים של דמויות ואישים שונים (ראשיים ומשניים כאחד), כל אחת מהדמויות זוכה לתיאור מספק שלה, תוך הדגשת התכונות הרלוונטיות למשחק ופירוט מתאים בכל הנוגע לפועלה של הדמות בעלילה והאינטרסים שלה בעד או נגד לינקולן קליי. 

באשר לסיפור המקור שבסופו של דבר הוביל את מצב העניינים לזה הנוכחי המתרחש בעלילה עצמה - הוא מסופר כמו שצריך וללא שום פשרות, כולל תיאורים גרפיים מזעזעים למדי, המחשת כלל הגורמים המעורבים בצורה יוצאת דופן וכמובן שיחות ובנייה עלילתית שיטתית שהובילה בצורה די מדויקת לסיפור המסופר במהלך העלילה המשוחקת.

כל זה עשוי להישמע לכם נהדר, אבל לאחר שתשמעו מה קורה בפועל מבחינת המשחקיות והגרפיקה, לא בטוח שעדיין תחשבו כך.

המשחקיות

מבין כל המשחקים שיצאו בשנים האחרונות, Mafia III הוא מועמד רציני ביותר לתואר "המשחק החזרתי ביותר". התחושה הכללית היא בעייתית במיוחד, מפני שהרושם שנוצר מהמשחקיות הוא שישב צוות ב-Hangar 13 (מפתחת המשחק), תכנן משימה אחת, ושכפל אותה כמה עשרות פעמים בסביבות שונות, כך שהתוצר של כל זה היה Mafia III.

לא ראיתי משחק כל כך חזרתי במשך כל השנים האחרונות, מדובר באותה משימה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בסביבות שונות ומטובלת אחת לכמה עשרות משימות באחת כזו שהיא קצת שונה ואחרת. אם אתם חושבים שהתייאשתי כל כך מהמשחק אחרי שעתיים ואלה הדברים שאני אומר לכם בעקבות זה, ובכן, אתה טועים - את הדברים הללו אני כותב אחרי משהו כמו 15 שעות משחקיות במשימות הצד והעלילה כאחד, ונדמה כי העומק בכל נושא המשימות הוא פשוט אפסי ולא קיים.

למה לא הייתי אומר את אותם הדברים אחרי שעתיים? כי בתחילה נדמה כי זו בסך הכל ההתחלה, מן הסתם המצב ישתנה בהמשך המשחק ובסך הכל זה קצת מעצבן בהתחלה ולא יותר מזה. אבל כשאותה משימה מתרחשת שוב ושוב, הזלזול באינטליגנציה של השחקנים מורגש בצורה צורמת מאוד, ממש כאילו ציפו ב-2K ו-Hangar 13 שאנו לא נשים לב למה שקורה.

בסופו של דבר, אותי באופן אישי החוויה הזו הובילה לכעס ולאכזבה גדולה, מפני שפשוט מאוד מצאתי את עצמי נוסע בין מקומות וחוזר על אותה משימה רק בסביבות שונות (במקרה הטוב - במקום לעשות את המשימה בהתגנבות פשוט התפרצתי למקום ויריתי לכל עבר כדי להרגיש שינוי כלשהו), ודבר שכזה לא יכול לעורר כל תחושה או הרגשה חוץ מאכזבה גדולה, במיוחד כשמדובר במשחק מצופה במיוחד בקרב הרבה מאוד שחקנים, ביניהם אני.

אבל כן יש נקודת אור בכל הנושא הזה, מפני שמכניקות המשחק דווקא כן מתפקדות בצורה טובה למדי, הירי מאוד מהנה ומרגיש חי מתמיד, הרבה זמן לא נהניתי לחסל בזה אחר זה כמה מאות אנשי פשע, בין אם בדקירה ובין אם בירי חסר מעצורים, ובסופו של דבר כל מערכת התנועה מתפקדת בצורה סבירה (על אף שהאנימציות בה מקרטעות וכוללות לא מעט באגים, אבל על כך ארחיב בחלק המדבר על הגרפיקה).

בנוסף לכך, ניכר כי מערכת הנהיגה במשחק תוכנתה ונוצרה בצורה מהוקצעת מאוד, הנהיגה מאוד מהנה, קל להרגיש כי מדובר ברכבים לא לגמרי מפותחים מבחינה מוטורית, אבל הפניות בהן בכל זאת נוחות, התנועה עצמה בתוך העיר מלווה בהרבה מאוד תמרונים משוגעים לחלוטין שיסבו לכם הנאה וככלל אתם תיהנו מאוד מהנהיגה במשחק (אל תיסעו בזהירות, זה כל הכיף).

גרפיקה ואנימציות

מדובר בחלק אולי הכי חלש של המשחק, ולא מפני שהגרפיקה במשחק רעה, אלא בדיוק להפך - דווקא הגרפיקה איכותית מאוד, הדמויות השונות מעוצבות בצורה מאוד דקדקנית ומפורטת מכף רגל ועד ראש, הרכבים מודלו בצורה מאוד מקצועית וזכו לטקסטורות איכותיות מאוד ברוח תקופת שנות ה-60.

מעבר לכך העיר עצמה יפהפייה, עם מבנים המעוצבים בצורה מאוד אותנטית מבחוץ ומבפנים כאחד, הסביבות השונות במשחק נוצרו באופן מאוד שיטתי שלא מותיר שום מקום לדמיון, כאשר אפילו התאורה בעיר נוצרה בצורה מדויקת ומאפשרת משחק מהנה גם בשעות החשיכה, אם כי אני מוכרח לציין כי ישנם אזורים כה חשוכים עד שלא ראיתי מה אני עושה ולאן אני הולך.

אז למה בכל זאת מדובר בחלק הכי חלש במשחק? מפני שכמות הבאגים הגרפיים במשחק הזה היא כה גדולה עד שאתם לא תצליחו לברוח מהבאגים. כל אחד מכם שיתעמק מספיק במשחק ויישחק כמה שעות מעבר לסיפור המקור ייתקל בגופות שפשוט מסרבות להישאר יציבות - חלקן פשוט שוקעות אל תוך הרצפה או הקיר, חלקן רוטטות בקצב מבהיל, ובחלק מהמקרים אפילו לינקולן קליי נע בצורה פשוט בלתי טבעית שניכרת על המסך בצורה מאוד בולטת ובלתי חיובית בעליל.

כל נושא האנימציות וחלק מהגרפיקה במשחק הוא פשוט כישלון מוחלט עם כמות חסרת תקדים של באגים, אשר המסקנה הבלתי נמנעת מהחשיפה לכך היא כי המשחק שוחרר בעודו לא מוכן להשקה. אין איך לברוח מזה או לנסות לייפות את פני הדברים, מפני שזה בולט וצורם מאוד - Mafia III בשום פנים ואופן לא אמור היה להגיע לשוק במצב כזה.

לשם ההבנה, דוגמה אישית שלי - אחד הבאגים גרם לגופה של מישהו שחיסלתי בצורה שקטה לרטוט המון ולייצר, בסופו של דבר, אינטראקציה עם הסביבה. מה שקרה הוא שבמקום שהגופה תיוותר שכובה בצורה שקטה, היא ייצרה כל כך הרבה רעש עד שכמה מן האויבים הקרובים נמשכו אל האזור מכל הכיוונים וחשפו את מיקומי, דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת בשום צורה שהיא.

סיכום ומסקנות

ב-Mafia III אתם תחוו את שנות ה-60 במלוא מובן המילה - העיר עצמה כמו גם הדמויות ולבושן (בעיקר) בנויים בצורה אותנטית מאוד ובהתאם לאותן שנים, זאת לצד עלילה מעולה שאף היא נתפרה במיוחד לאותן שנים עם הרבה מאוד גילויי גזענות שונים, אלא שנדמה כי גם המשחקיות הותאמה בצורה מושלמת לשנות ה-60 עם באגים שפשוט לא ניתן לעבור עליהם לסדר היום. המשחק הזה הוא הפספוס הגדול ביותר עד כה של השנה הזו מבחינתי, כאשר לאחר ציפייה רבה, מפח נפש אחד גדול נגלה לעינינו.

ציון סופי: 6 מתוך 10

כרגיל, תודה ל"הד ארצי" על סיפוק עותק הסקירה שאיפשר לי לסקר את המשחק הזה.  
התמונות בעיצוב צולמו על ידי i-bob. מופעל על ידי Blogger.