סוכות בקולנוע: במה צופים ובמה לא?

מאת: לידור אטיאס

לכבוד החג (או שלא) הגיעו מספר סרטים חדשים ארצה, כל אחד מהם שונה ממשנהו כמעט בכל פרמטר - מצד אחד סרט מתח עם עלילה המלאה בטוויסטים, מצד שני קומדיית נעורים ומצד שלישי סרט אנימציה חמוד וצבעוני לכל המשפחה. אז לאן הולכים? הכל תלוי בכם.

"התופת"

ראשית, כפי שאמרתי - "סרט מתח עם עלילה המלאה בטוויסטים", הלא הוא "התופת", סרט בכיכובו של טום הנקס המבוסס על רב המכר מאת דן בראון בעל אותו השם. מדובר בסרט בלשי באורך של שעתיים המגולל את מעקבו של חוקר הסמלים המפורסם פרופסור לנגדון אחר נתיב של רמזים הקשור לדנטה הגדול בכבודו ובעצמו. כאשר לנגדון מתעורר בבית חולים איטלקי ואינו זוכר דבר, הוא חובר לסיינה ברוקס, רופאה אשר לנגדון מקווה שתעזור להשיב לו את זכרונו. ביחד הם במירוץ נגד השעון ברחבי אירופה כדי לטרפד מזימה לשחרור וירוס קטלני שישמיד חצי מאוכלוסיית העולם.

אלא שתיאוריה לחוד ומציאות לחוד - מצד אחד, בתיאוריה העלילה הזו עשויה להישמע נהדרת, והיא אכן נהדרת בספר שחיבר דן בראון. אלא שבסרט, המגמה שונה לגמרי - הטוויסטים הרבים שקיימים בעלילה בתיבול של מעברים רבים (ולא תמיד ברורים) מביאים לכך שהעלילה נהפכת לכאוס אחד גדול ומבלבל במיוחד. הבלאגן מתחיל בשלב יחסית מוקדם כך שהבנת העלילה היא משימה מאוד לא פשוטה לצופה המצוי.

מצד שני - הדמויות עצמן הרבה יותר מובנות מאשר העלילה, הן מתוארות בצורה יחסית טובה וקל מאוד להתחבר אליהן (או לשנוא אותן, תלוי באיזה צד של המתרס אתם נמצאים). מעבר לזה, נוכח הבלאגן הגדול בעלילה, ישנן כמה סצנות מאוד חזקות ומלאות באקשן ודרמה, כאלה שבלתי אפשרי להתעלם מהם.

מה שקורה בפועל הוא דבר כזה - אם יש לכם את היכולת לתמרן ולהבין עלילה מסובכת ומורכבת במיוחד ואתם מתחברים לסרטים בלשיים המלאים בסצנות ורגעי מתח המהולים גם באקשן לא רע בכלל לפרקים, אין סיבה שלא תיהנו מהסרט, אבל זו כמובן רק ההתחלה, כאשר לפנינו עוד 2 סרטים שאפשר לצפות בהם.

"חטיבת הביניים: השנים הגרועות של חיי"

בואו נודה באמת - הציטוט הזה נכון לגבי לא מעט מכם, שכן חטיבת הביניים היא בסך הכל תקופת מעבר מרגיזה למדי מתקופה משמעותית למדי (בית הספר היסודי) לעבר תקופה משמעותית עוד יותר (התיכון). אז אם מדובר בשניים כל כך גרועות, למה שלא נקבל עוד תזכורת לכמה נוראיות הן באמת היו? בדיוק לשם כך ישנה קומדיית הנעורים "חטיבת הביניים: השנים הגרועות של חיי".

מדובר בסרט שכולו נוסטלגיה טהורה, והוא מגולל את סיפורו של רייף, תלמיד בחטיבת ביניים עם דמיון מפותח מאוד ובעיה עם סמכות. 2 התכונות הללו מפריעות לו כשהוא מגיע לחטיבת ביניים עם הרבה חוקים נוקשים. כשהוא מוצף בדברים שמותר ואסור לעשות, וביחד עם חברו הטוב ליאו, הם מתכננים לשבור את כל החוקים של החטיבה. כשמאבקם במנהל מתפוצץ ומגיע לנקודת רתיחה גם בדמיונו של רייף וגם בחיים האמיתיים, רייף מנסה להסתיר את התנהגותו הבעייתית מג'ין, נערת חלומותיו הלחוצה וההישגית ומאביו החורג החדש.

בפועל, מדובר בעלילה קלישאתית למדי שעל אף שהיא אמורה להיות משעשעת - בפועל צחקתי במהלך הסרט מספר מצומצם מאוד של פעמים שבהחלט ייתכן שאפשר לספור על כף יד אחת.

הדמויות בסרט עצמו הן די מגוחכות ובלתי אפשרי להתחבר אליהן (למעט אחת או שתיים) מפני שכל פעולה שמתבצעת בפועל על ידן לא מגובה בהיגיון כמעט אף פעם, הקשר בין הצופה לדמויות אפסי והבסיס הזה בעצמו מספיק כדי להכריז על הסרט ככישלון, אלא שדבר אחד מונע את זה - האנימציה בסרט.

כפי שאמרתי, לרייף יש דמיון מפותח מאוד. הדמיון הזה הוא מה שמניע את רייף לצייר ולשרבט במחברתו במהלך רוב זמנו הפנוי. הוא מצייר מפלצות, מעצב דמויות בחייו באופן שבו הוא באמת רואה אותן ובעיקר בורח מהמציאות. בסרט עצמו חלק מן היצירות קמות לתחייה, ובכלל, ישנם לא מעט קטעי אנימציה בסרט, והם מדהימים. העיצוב והעריכה שלהם, מתחילתם ועד סופם, הם פשוט נהדרים, האנימציה משעשעת, צבעונית וסוחפת, באופן שבו בלתי אפשרי שלא להתאהב בה.

בסופו של דבר - אנימציה פשוט מדהימה ניצבת כמאפיין הטוב במרכזי בסרט הזה כנגד העלילה הקלישאתית שלו והדמויות הנוראיות בו, כך שהתשובה לשאלה "האם לצפות בו?" לגמרי תלויה בכם.

"טרולים"

אז אחרי שעברנו על 2 סרטים שנויים במחלוקת שלא בטוח שכולכם תאהבו, שמרנו עבורכם את הטוב לסוף - "טרולים". מדובר בסרט שלא הגיע כרוח סערה כלל (הטיזר שלו היה אחד מן הגרועים ביותר שראינו) אך בסופו של דבר מעביר כמעט שעה וחצי של כיף לכל המשפחה.

הסרט עצמו למעשה מגולל את סיפור הרקע של הטרולים, אותם צעצועים ספק יפים ספק לא אשר היו מנת חלקם של הרבה מאוד ילדים לפני לא מעט שנים. הסרט עצמו מגולל את תלאותיהם של הטרולים לאחר שנכפה עליהם לעזוב את ביתם במטרה לנסות ולחיות במקום אחר. 

בפועל, העלילה חביבה למדי, לא נמרחת על פני כמות זמן ארוכה מידי ומצליחה למשוך את עיניהם של הילדים הקטנים, ההורים המבוגרים וגם האחים הגדולים. מדובר בחוויה צבעונית לכל המשפחה, כאשר הסרט עצמו הוא לא פחות ולא יותר ממחזמר קולנועי המלא בשירים נהדרים המשולבים בצורה פשוט נהדרת בתוך הסיפור.

בנוסף לכך, יש לציין לחיוב את ההנפשה בסרט. ההנפשה פשוט מדהימה ביופייה, היא מרגישה חלקה מתמיד ורק תורמת ליופיו של הסרט הזה, ולא רק לפרקים אלא לאורך הסרט כולו, עובדה מרשימה במיוחד נוכח העובדה שישנם הרבה מאוד קטעים המלאים בתנועות שונות ומשונות.

אז בין אם אתם מחפשים נוסטלגיה ובין אם אתם רוצים לצאת ולעשות קצת כיף עם כל המשפחה - "טרולים" הוא הסרט בשבילכם לחג הזה.