"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
טים ברטון היה ועודנו אחד היוצרים היותר פרועים בעולם הקולנוע העולמי. הוא נחשב לבמאי מחונן ואחראי על קלאסיקות כמו "חתונת הרפאים" (בשיתוף פעולה עם Laika), "המספריים של אדוארד" (סרט דרמה שנחשב לאחד מן הטובים ביותר של ג'וני דפ כשחקן אם לא הטוב מביניהם) ועוד, אבל יש לי תחושה שאולי הוא לא ידחוף עמוק לבוידם את "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים", אבל לא בטוח שיהיה לו במה להתגאות בסרט הזה בחלוף השנים.
טים ברטון היה ועודנו אחד היוצרים היותר פרועים בעולם הקולנוע העולמי. הוא נחשב לבמאי מחונן ואחראי על קלאסיקות כמו "חתונת הרפאים" (בשיתוף פעולה עם Laika), "המספריים של אדוארד" (סרט דרמה שנחשב לאחד מן הטובים ביותר של ג'וני דפ כשחקן אם לא הטוב מביניהם) ועוד, אבל יש לי תחושה שאולי הוא לא ידחוף עמוק לבוידם את "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים", אבל לא בטוח שיהיה לו במה להתגאות בסרט הזה בחלוף השנים.
מה הסיפור? - על עלילת הסרט
"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" מבוסס על רב מכר בעל אותו השם והוא מגולל את סיפורו של ג'ייק, נער שהוא אאוטסיידר, ללא הרבה חברים ובאופן כללי חייו הם אינם פשוטים. אלא שהיו לו נקודות אור בחייו, והמרכזית מביניהן היא השעות שבילה בחייו לצד סבו האהוב. יום אחד מגלה ג'ייק כי סבו השאיר לו רמזים לתעלומה חובקת עולמות וזמנים שונים, ובעקבות אותם רמזים הוא מוצא מקום קסום המכונה המעון של מיס פרגרין לילדים משונים. המסתורין והסכנה מעמיקים כאשר הוא לומד להכיר את דרי המעון ולומד על הכוחות המיוחדים שלהם ואת האויבים החזקים שלהם. ג'ייק מגלה כי רק המוזרות המיוחדת שלו יכולה להציל את החברים החדשים שלו, ונקרע בין שני העולמות שמהווים חלק מחייו.
בפועל, לצערי הרב, העלילה מהווה את החלק הבעייתי ביותר בסרט הזה, והבעיות שקיימות בה צצות לכל אורכה כפטריות אחרי הגשם, וכאשר העלילה היא חלק כל כך מרכזי בסרט הזה, העובדה הזו הופכת את חוויית הצפייה לבעייתית משהו.
ראשית, לא תמיד המניעים של הדמויות ברורים או הגיוניים מספיק. הטענה הזו עשויה להישמע מגוחכת, שכן מדובר בסרט פנטזיה לכל דבר ועניין, אך מרוב שהעלילה מורכבת ומלאה בבדיות, יצורים מוזרים וכל מיני הסברים מפותלים וארוכים שאנחנו מקבלים על המתרחש, יש צורך עז במעט היגיון בתוך כל הפנטזיה הזו, כדי שהיא תהיה שלמה יותר. בפועל זה כמובן לא קורה, וחוסר ההיגיון (או החוסר בכלל) במניעי חלק מן הדמויות גורם לבלבול אצל הצופה ולהכל חוץ מחיבור לדמויות הבעייתיות.
שנית, חלק מאותם הסברים מפותלים וארוכים עליהם דיברתי בפסקה הקודמת פשוט מאוד יותר מידי מורכבים. ההסברים במקרה זה באים להגדיר את הסיפור על מנת שנבין את בסיסו ונוכל להתחקות אחריו בצורה הטובה ביותר וללא בלבול, אלא שכאשר חלק מן ההסברים לא ברורים, כל התשתית של הסרט איננה יציבה כלל, וההבנה של הסרט הולכת ונפגמת עם ההעמקה בסרט והכניסה לרבדים הרבה פחות שטחיים והרבה יותר עמוקים.
אלא שלאחר ביקורת כה נוקבת על העלילה, אני מוכרח לציין גם את הדברים היותר טובים שאני חושב בנושא הזה.
בניגוד לדמויות שהחלטותיהן הבלתי מובנות הופכות אותן לבינוניות ומטה, דמויות אחדות בסרט דווקא כן מביאות את עצמן לידי ביטוי בצורה מאוד טובה, מנמקות את צעדיהן, המניעים שלהן ברורים ובנוסף לכל הן משוחקות בצורה לא רעה בכלל על ידי צוות השחקנים, כולל הבעות פנים שונות, כניסה כוללת לדמות הבאה לידי ביטוי בקול ובשפת הגוף ועוד.
כמו כן, על אף העובדה שהיא לא מובנת כהלכה, העלילה מקפידה על התקדמות אחידה למדי לכל אורכה, אין בה קיצוניות מוחלטת שעשויה להסיט את הצופה מהאירועים שקדמו למתרחש ואף להשכיח אותם, ובסך הכל יש שימוש בכל היסודות העלילתיים שהסרט הגדיר לעצמו, מורכבים ככל שיהיו.
אותנטיות בסרט
אחד מן הדברים שאני יותר מעריך בסרטים, כידוע לכם כקוראיי, היא האותנטיות שבחלק מהם. במקרה זה הסרט הוגדר בצורה מאוד ברורה בשתי תקופות זמן שונות, דבר שלא תמיד קורה (מרבית סרטי הקיץ האחרון למשל, מוגדרים כמעט כולם בתקופת זמן אחת ויחידה, כך שהאותנטיות שלהם תקפה רק לתקופת הזמן הזו).
אלא שחרף המורכבות הזו, האותנטיות דווקא קיימת בסרט בשתי התקופות השונות וישנן התאמות מיוחדות לכל תקופה ותקופה, כולל ביגוד והלבשה, נופים, מבנים, סמלים ועוד.
אפקטים ומוזיקה בסרט
מכיוון שמדובר בסרט פנטזיה, חלק נכבד מהעבודה על הסרט לאו דווקא מתרחשת בצילום שלו בשטח, אלא דווקא בחדרי העריכה ולצד כלי נגינה שונים.
במקרה של "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים", אני מוכרח להודות שגם האפקטים וגם המוזיקה היו נפלאים ולא הותירו שום מקום לספק - הרבה מאוד עבודה הושקעה עליהם.
במקרה של האפקטים - גם המראה שלהם הוא מאוד איכותי, הם מרגישים כחלק אינטגרלי מהסרט ולא נראים "מודבקים" או ככאלה שהוכנסו לאחר עריכה כלל. הקביעה הזו כוללת כל אחד ואחד מן האפקטים שתראו בסרט ללא יוצא מן הכלל, הם פשוט יקסימו אתכם וגם במקרה הזה מורגשת טביעת האצבע של טים ברטון בסרט הזה ומי מכם שצפה בסרטים שלו מיד יזהה את הסגנון שלו.
באשר למוזיקה - מגוון כלי הנגינה ברקע מורגש, הפסקול של הסרט נעשה בצורה מאוד מדויקת, הוא לא חורג מגבולות הטעם הטוב וכל חלק בו מותאם למתרחש על המסך באופן אישי - סצנות דרמטיות יותר זוכות לקטעי קול דרמטיים אף הם שמושמעים ברקע, כאשר הדבר נכון גם לז'אנרים הקולנועיים האחרים המשולבים בתוך המכלול הזה.
ביקורת חברתית בסרט
לא בטוח בכלל שתהיו מודעים לכך במהלך הצפייה, ויתכן כי במחשבה הראשונה והחטופה שלכם בנושא תחשבו שהטענה שלי מגוחכת, אך בהתחשב בכך שטים ברטון היה ילד מאוד שונה וכזה שנודה לא פעם על ידי סובביו, הוא נוטה להעביר ביקורת חברתית בחלק מסרטיו (ב"חתונת הרפאים" הוא מציג את עולם המתים כצבעוני ויפה, ואילו את העולם האמיתי בו נמצאים החיים כעולם אפרורי ועצוב), וכזה הוא גם המקרה כאן.
הילדים המשונים מוצגים כמוקצים בחברה, כאשר לא פעם מוזכרת הרדיפה שהם חווים רק בעקבות היותם שונים ואחרים, וטענות קיצוניות יותר מושמעות גם כן בהמשך הדרך. במקרה זה טים ברטון מציב מראה לחברה בצורה הכי עקיפה שיכולה להיות, אך הוא דואג לכך שהמראה תהיה נקייה ותציג לצופים את הביקורת שלו בצורה הכי טובה שיכולה להיות, במעין קריאה לקבלת האחר והשונה.
סיכום ומסקנות
"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" הוא בסך הכל סרט סביר שחובבי סרטי טים ברטון ובכלל סרטי פנטזיה כנראה יאהבו יותר, בעוד שאלה מכם שפחות מתחברים לסגנון ככל הנראה יצטערו על הצפייה בסרט. על אף שהחלק השני של הביקורת מלא בשבחים, החלק הראשון הוא הקריטי ביותר מבחינתי והעלילה הפגומה פשוט מאוד לא אפשרה לסרט להתרומם לרמה המגיעה לו.
