"המסתנן" - ביקורת סרט ללא ספויילרים

מאת: לידור אטיאס

סרט הדרמה החדש "המסתנן" בכיכובו של בראיין קרנסטון ("שובר שורות") הגיע היום לבתי הקולנוע לצד עוד מספר סרטים מעניינים כדוגמת "חברי הדרקון אליוט" המשפחתי ו"מסיבת נקניקיות" שנראה מצחיק במיוחד, והגיע הזמן לבחור מה רואים, איך ואיפה. אז לפני שאתם מחליטים, אנחנו כאן בשבילכם עם ביקורת מלאה לסרט הזה.

מה הסיפור? - על עלילת הסרט

במהלך שנות ה-80, סוכן סמוי במחלקה למלחמה בסמים בארה"ב השתמש בזהות בדויה כדי להסתנן לתוך מערכת הלבנת הכספים של הקרטלים הגדולים בעולם, תוך כדי חשיפת עוקץ הסמים הגדול ביותר בהיסטוריה של ברון הסמים פבלו אסקובר. הסיפור כולו מורכב מאוד, כולל לא מעט תלאות בדרך, ובסופו של דבר חייו של הסוכן נמצאים בסכנה כמעט בכל רגע. ואם כל זה לא מספיק, דעו כי למעשה עלילת הסרט מבוססת על סיפור אמיתי לחלוטין.

בפועל העלילה עצמה עוברת תלאות משל עצמה, כאשר הגדרת הדמויות נעשת בצורה מסורבלת ולא ברורה, כזו שמסתעפת ומתפזרת עוד יותר עם התקדמות הסרט והפיכת העלילה ליותר ויותר מורכבת. מאוחר יותר ישנו הסוף שלטעמי הוא די טוב, אבל על מנת להימנע מאי אלו ספויילרים, אני אשמר מפני פליטות פה ואדבר בצורה הכללית ביותר.

ובכן, כפי שכבר הבנתם, מרבית הסרט מרגיש מאוד מסורבל ולא ברור, כאילו מדובר בהרכבת פאזל של 10,000 חלקים בשעתיים, ולא בצפייה בסרט דרמה קיצי. הדבר נובע ממספר גורמים שאינני בטוח אם יש ביניהם קשר, אבל דבר אחד בטוח - התוצאה של כל אלו גם יחד היא הבלגן האדיר בסרט.

בראש ובראשונה דמויות חדשות מופיעות בתדירות לא כל כך נמוכה במהלך הסרט, אלא שלא כולן נקשרות על ידי היוצרים לעלילה הקיימת בצורה מספיק טובה, או שמא הרקע שאנו מקבלים על הדמויות הללו בסרט לא מספיק טוב. לעיתים קרובות סיטואציות מסויימות מוצגות בערפול יתר שמקשה מאוד על ההבנה בדבר המעורבים בדבר, תפקיד הדמות לא מובהר כמו שצריך, כך שקיום דמות שכזו למעשה תלוי באוויר, מחכה לישועה ממקור לא ידוע, כזו שבסופו של דבר לא מגיעה משום מקום, ומה שנותר הוא בלבול אחד גדול ואוסף של שאלות שאני לא בטוח אם מישהו יכול לענות לי עליהן.

שנית, אם כבר דיברנו על קשרים, אז הנה עוד מהם - לא כל הסצנות מקושרות האחת לשנייה בצורה מספקת, וזה מרגיש כמו נסיון להריץ עלילה ארוכה ומסורבלת למדי על גבי המרקע הקולנועי, ולרגעים נדמה שייתכן כי העלילה הזו פשוט לא מתאימה לסרט. כך או כך, התוצאה היא שוב בלבול גדול וחוסר הבנה לגבי המתרחש.

ואם כל זה לא הספיק, אז הרי לכם סיבה נוספת לסרבול הגדול בסרט והקושי הגדול לעקוב אחר המתרחש - מניעי חלק מן הדמויות לא תמיד ברורים, כאשר חלק מהפעולות מעוררות בקרב הצופה שאלות כמו "למה הוא / היא עושה את זה?" / "מה קורה פה?". צפויה לכם התחבטות לא קלה בינכם לבין עצמכם במהלך הצפייה אודות המניעים העומדים מאחורי חלק מן הפעולות שעושות דמויות בסרט, אבל כאן יש חלק מעט חיובי - חלק מן ההתחבטויות יהיו קשורות להיבטים מוסריים או חברתיים, כך שיש כאן מעין עידוד לחשיבה שהיא מעבר לרגע הצפייה הנתון.

אז כפי ששמתם לב, ישנו קושי אדיר במעקב אחר העלילה, היא מסורבלת ובלתי ברורה לאורך רוב שלבי הסרט, אבל לבסוף, דווקא החלק האחרון בסרט מתפקד מעט טוב יותר, הוא ערוך טוב יותר, ברור מאוד מה עולה בגורלה של כל דמות, וכל תהליך התקדמות העלילה נעשה בצורה הרבה יותר סבירה אך גם עוצמתית למדי שמעלה כמה שאלות מוסריות, ואני מוכרח להגיד שחלק מן ההתעסקויות בסרט (בענייני מוסר) יצרה היבט מרתק וחומר למחשבה עבור כל צופה באשר הוא, כזה שדומים לו לא קיבלתי מהרבה סרטים.

שנות ה-80 והאותנטיות בסרט

אחד מן היתרונות הגדולים של הסרט, וכזה שייענג את הצופים המבוגרים יותר בעיקר, הוא האותנטיות הרבה כשזה נוגע להתאמת הסרט להגדרות העלילה. כזכור, עלילת הסרט מתרחשת בשנות ה-80, וכיאה לכך, הסרט כולו מציג ויזואליות מרשימה במיוחד שבמסגרתה הותאמו רוב ככל האלמנטים בסרט לשנות ה-80. האלמנטים המדוברים הם הבגדים, הסביבות, התספורות, כלי הרכב, הדיבור במידה מסויימת, המבנים ובעצם, מה לא?

כשזה נוגע לאותנטיות, נותרתי ללא מילים ואני בטוח שגם אתם תהנו מהעניין עד מאוד, מפני שההשקעה בסרט הזה ניבטת אלינו מבעד לאותה התאמה מיוחדת שעשו לו, ואין ספק שויזואליות היא לחלוטין הצד החזק של הסרט.

ומה עם הדרמה?

ובכן, על אף שמדובר בסרט פשע, קשה להגיד שאתם תצרכו כמות גדולה של אקשן בסרט הזה, אלא יותר דרמה, כיאה לז'אנר שהוגדר לו. הסיבה שבגללה אני מציין את זה היא חיובית למדי - למרות הדרמה הגדולה בסרט, שאלות שממשיכות לקפוץ לראש ללא הרף במטרה להבין לאן נושבת הרוח ושאר ירקות, הרגעים הדרמטיים נותרים דרמטיים מתמיד, לא מעט פעמים הופתעתי ממה שהתרחש בסרט, וכל מה שנוגע לדרמה נעשה בצורה מצויינת.

בנוסף לכך יש לציין כי דרמתיות גדולה מורגשת לאוךר רוב שלבי הסרט והיא רק הולכת ומתחזקת עם כל החלטה גורלית שנלקחת על ידי דמות כזו או אחרת בסרט, וזו עוד נקודה חיובית במיוחד, מפני שהדרמה לא רק נשמרת - היא גם גוברת לה לאיטה ומספקת לנו כמה רגעים עוצמתיים במיוחד.

סיכום ומסקנות

לסיכום, על אף שהכאוס הגדול במהלך הסרט מעלה תהיות בנוגע להאם הסיפור הזה בכלל מתאים לקולנוע, אני בטוח שלסרט היה פוטנציאל עצום, מפני שעם אותנטיות מדהימה ודרמה שנשמרת ואף גדלה לאורך רוב שלבי הסרט, הדבר היחיד שגורע מהסרט עד מאוד הוא הבלאגן הגדול בעלילה, והסיום, שהיה מעט טוב יותר, מצליח למנוע כישלון גדול יותר.

ציון סופי: 6 מתוך 10