"מכסחות השדים" - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
בקיץ הקרוב אנו עתידים לצפות בהרבה מאוד סרטים חסרי מעוף, כאשר את חלקם כבר יצא לנו לראות, אבל אל לכם להחשיב את "מכסחות השדים" כעוד אחד מן הסרטים הללו שאנו נוהגים לכנות "סרטי קיץ". אני בהחלט חושב שזה פורמט שיש בו משהו מעבר ולדעתי אחרי 2 סרטי המשך לא טובים לסרט הראשון והקלאסי במיוחד, כעת גרסת 2016 עם קריסטן ויג, מליסה מקארתי, קייט מקינון ולסלי ג'ונס היא מצוינת ומשעשעת במיוחד. למה? אתחיל כהרגלי מן העלילה ואחבר לאט לאט בין המרכיבים שלטעמי הפכו אותו לאחד מן הסרטים היותר מוצלחים שראיתי לאחרונה, במיוחד בז'אנר הקומדיה.
בקיץ הקרוב אנו עתידים לצפות בהרבה מאוד סרטים חסרי מעוף, כאשר את חלקם כבר יצא לנו לראות, אבל אל לכם להחשיב את "מכסחות השדים" כעוד אחד מן הסרטים הללו שאנו נוהגים לכנות "סרטי קיץ". אני בהחלט חושב שזה פורמט שיש בו משהו מעבר ולדעתי אחרי 2 סרטי המשך לא טובים לסרט הראשון והקלאסי במיוחד, כעת גרסת 2016 עם קריסטן ויג, מליסה מקארתי, קייט מקינון ולסלי ג'ונס היא מצוינת ומשעשעת במיוחד. למה? אתחיל כהרגלי מן העלילה ואחבר לאט לאט בין המרכיבים שלטעמי הפכו אותו לאחד מן הסרטים היותר מוצלחים שראיתי לאחרונה, במיוחד בז'אנר הקומדיה.
מה הסיפור? - על העלילה בסרט
במציאות הלא סטנדרטית של "מכסחות השדים" פעילות על טבעית קיימת 24/7 רק שלפעמים תושבי העולם (ביניהם בכירים למדי) מנסים להתעלם ממנה. אבל כשמגיעים מים עד נפש, חייבים להפשיל שרוולים ולהתחיל לפעול, ומי שלמעשה לוקח על עצמו את המשימה הוא צוות מכסחות השדים שמראה לכולם מי כאן הבוסיות. אלא שכאשר התעצמות הפעילות מתבררת כבעיה גדולה הרבה יותר משכל אחד ציפה, הצלחת מכסחות השדים עומדת בסימן שאלה אחד גדול וכל דבר מעבר לזה כבר יהיה ספויילר.
ובכן, בפועל, העלילה נחמדה בסך הכל ועל אף שהיא כמובן רחוקה מלהיות מדהימה גם על הנייר, אנחנו לא חוזים בה מתרסקת לגמרי על גבי המסך, מפני שבניגוד להרבה סרטים אחרים, אין כאן מריחות מיותרות ואנחנו מקבלים בסופו של דבר זמן מסך מדויק למדי של מכסחות השדים.
אבל אם כבר ציינתי שלעלילה בסיס רעוע למדי וכזה שאפילו על הנייר לא נשמע טוב במיוחד, אלך עד הסוף ואסביר איך היסודות הללו לא קורסים אלא דווקא מוחזקים בידי עמודי תווך אחרים. בראש ובראשונה יש לנו את מערכות היחסים בין הדמויות בסרט - החיבורים בתוך הצוות הם ברורים, לא ממש טריוויאליים אחרי הכל, אבל הכי חשוב - הם מועברים בצורה מצחיקה, וכזו שתהווה מטרד של ממש למיתרי הקול שלכם לאורך כל הסצנות הרלוונטיות בנושא.
בנוסף לכך, כן יש נסיונות כלשהם להפתיע אותנו במהלך העלילה, ורובם דווקא לא ממש נכשלים. הנקודות הללו בעלילה מותירות אותה רלוונטית ועניינית, אך הן כמובן לא גורמות לנו לבלבול או למחשבה על העלילה בנסיון לפצחה, אבל את מי כל זה מעניין כשמדובר, אחרי הכל, בסרט קומדיה-אימה (סרטים משני הז'אנרים הללו הם אלה שהכי פחות ידועים בזכות העלילות המרשימות שמועברות בהם).
אבל אלו, כפי ששמתם לב, הם יסודות יחסית חלשים למדי וכאלו שזקוקים לתמיכה. כאן נכנסים לתמונה שני אלמנטים הרבה יותר מרכזיים בסרט עליהם אני כמובן ארחיב את הדיבור ואפרט עוד יותר כדי שתבינו במה בעצם מדובר - אני מתכוון כמובן לקומדיה בסרט ולאלמנטים האימתיים (שהופכים לאט לאט לחינניים ומשעשעים אף הם, בצורה גאונית למדי).
איזה פחד! - על האימה בסרט
על אף שאני לחלוטין מתעב את ז'אנר האימה, במקרה הזה האלמנט הזה התיישב בצורה פשוט מדהימה עם הרגעים המצחיקים בסרט באופן שבו לא "דחפו" לנו בכוח הרבה מאוד אימה וקטעים מפחידים שלא לצורך.
מה בעצם קורה? האימה בסרט תחילה מפחידה הרבה יותר ומקפיצה למדי, היא מגיעה לעיתים ממקומות צפויים, אבל לרוב ממקומות לא כל כך צפויים, כך שאחרי הכל היא מכניסה את הצופה לאווירה, והאווירה ששוררת באוויר היא סוג של "מדובר בסרט קומדיה, אבל זה סרט קומדיה על רוחות, מה חשבתם? שתוכלו לברוח מזה?"
ובכן, קשה להגיד שאפשר לברוח מהאימה בסרט, אבל היא בהחלט עושה את שלה, ולמעשה לאט לאט הופכת, כפי שכבר ציינתי, לאימה קומית יותר וכזו שמתיישבת יותר עם ז'אנר הקומדיה בסרט יותר מעם ז'אנר האימה. זה מה שמוביל אותי בצורה ישירה למדי אל הדיבור על הקומדיה בסרט.
איזה צחוקים! - על הקומדיה בסרט
שדים, רוחות ושאר ירקות כמובן מופיעים ב"מכסחות השדים" על המרקע הקולנועי כמו גדולים, אבל אחרי הכל, הבטיחו לנו סרט קומדיה - הבטיחו וקיימו.
איך זה עובד כל כך טוב? מספר גורמים מייצרים עבורינו רגעים קומיים ומשעשעים בסרט, וגיוון מהסוג הזה מוכיח את עצמו לאחרונה כחיובי למדי, לאו דווקא בקומדיה, אבל זו הנישה בה נעסוק כרגע.
בראש ובראשונה, כמו תמיד - הדמויות והאינטראקציה ביניהן. הדמויות עצמן בנויות בצורה פשוט מושלמת לסרט קומדיה, זה כולל את ארבעת הבנות המרכזיות בצוות מכסחות השדים, אבל לא רק אותן - בטח שמעתם שכריס המסוורת' משחק בסרט הזה גם כן. ובכן, דמותו היא פשוט הברקה בסרט במיוחד בפאן הקומי ומצליחה לספק לנו כמה רגעים מצחיקים במיוחד, כל זאת בדרכה שלה וללא כל הישענות על דמויות אחרות.
שנית, כפי שכבר ציינתי קודם לכן, האימה הופכת במעין תהליך גאוני ובלתי מוסבר למצחיקה אף היא, כך שהסרט מתחיל מפחיד ומצחיק לרגעים, ולאורך כל העלילה הז'אנרים השונים עוברים מתיחות פנים עד לסוף קיטשי למדי אך הדרך אליו לחלוטין מלאה ברגעים מצחיקים, וחלק לא קטן מהם מגיע מכיוונן של הרוחות ה"מבעיתות" לכאורה.
התפרצויות משעשעות, שילוב מותאם ונהדר בתוך סצנות שנראות דרמתיות למדי ועוד היו מנת חלקן של הרוחות בסרט, ואני מוכרח להגיד שאחד הקטעים הכי מצחיקים בסרט קשור אליהן באופן ישיר, והוא הופיע בסצנה שנשאה אופי אימתי ודרמתי למדי לפניו, כך שלא רק האימה מגיעה ממקומות בלתי צפויים, אלא גם חלק מן הרגעים הקומיים, והאלמנט הזה הופך אותם למשעשעים אפילו יותר ממה שנגזר עליהם להיות על הנייר.
סיכום כללי - אז מה חשבתי על הסרט אחרי הכל
רגעים קומיים נהדרים, רגעים מפחידים במיוחד במידה מדויקת, עלילה לא טובה מידי ודמויות חינניות למדי - כל אלה הם מנת חלקו של הסרט "מכסחות השדים" וכנראה שבגלל זה כל כך אהבתי אותו. אם אתם מחובבי הז'אנר הזה, אתם תצחקו לא מעט, קצת תיבהלו, ואחרי הכל, תהיו מרוצים למדי מחווית הצפייה. ואם בא לכם להתפנק עד הסוף - לכו להקרנת IMAX, זה לגמרי שווה את זה.
