"הג'וב הצרפתי" - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
הקיץ הגיע ובדומה ל"האגדה של טרזן", הוא זימן לנו גם את "הג'וב הצרפתי" שמתפקד, גם הוא, כסרט קיץ לכל דבר ועניין, אבל, לפחות לטעמי האישי, הייתה לו עלילה הרבה יותר מפותחת מזו שראינו ב"האגדה של טרזן" (לא איכותית מידי אחרי הכל), והאקשן היה מתוכנן לפרטים והיה הכי רלוונטי ומעצים שיכול להיות.
במקרה הזה דווקא כן היה קיים פוטנציאל ליצירת סרט איכותי הרבה יותר ממה שמתקבל בסופו של דבר, אך בתוך גשם הסרטים שיורד דווקא בקיץ, לצערי מדובר בעוד אחד מאותם סרטים שקהל הצופים אוהב לכנות, איך לא, "סרטי קיץ", המאופיינים בטון מרענן, מלאים באקשן איכותי, אבל העלילה שלהם? רחוקה מלהיות טובה. מיד אכנס לכל אחד מהרבדים בסרט עליהם אני מדבר, אבל כהרגלי אפתח עם כמה מילים לגבי עלילת הסרט ואסביר איך היא עובדת (או לא) לאורך כל 92 דקות הצפייה.
ובכן, דעתי על העלילה היא חלוקה למדי. מצד אחד יש את העלילה הרציפה בדגש על הקישורים בין הסצנות, ושם זה פשוט לא היה זה. החיבורים לא תמיד היו חזקים, דבר שמעמיד בסכנה ממשית את המיקוד של הצופה בסרט (כזה שנשמר מאוחר יותר בזכות אקשן מדהים למדי וחסר מעצורים בחלקים מסויימים), והעלילה עצמה לא הייתה שלמה, במילים אחרות - היו כמה וכמה חורים בעלילה שעל הצופה לנסות לפתור במהלך הסרט, לרוב לשווא (עוד פגיעה חווית הצפייה ובמיקוד), ולא זכור לי שהגעתי לחדר בריחה.
בקשר ישיר לנאמר בפסקה הקודמת - אם אתם נוטים לחפש פרטים אבודים בעלילה, אתם לא תמצאו אותם ב"ג'וב הצרפתי" ותאלצו להישאר עם החורים בעלילה כמו שהם, וזה באמת חבל. אני סבור בהחלט שאם העלילה הייתה יותר שלמה והרבה פחות מלאה גםבחורים שכאלו, היא הייתה מתעלה לרמה מעט גבוהה יותר, מה שכמובן היה מתעל את חווית הצפייה שלנו וגם היה נותן עוד כמה נקודות לזכות הסרט.
ובכן, מצד אחד העלילה הרציפה, ומה מן הצד השני? מן הצד השני יש את הסצנות עצמן, ושם זה עולם אחר. הסצנות, במיוחד אלה ששילבו בתוכן אקשן, היו מרעננות, מהנות והחשיבה מאחורי כמה מן הסצנות שהוצגו בסרט ניכרת בהחלט. היה תחכום משעשע ומרהיב בכל הנוגע למייקל מייסון (בעיקר כשהוא תפקד ככייס). אמנם סצנות מסויימות כן דרשו יותר מיקוד מהרגיל על מנת לעקוב אחרי קצב התרחשות הדברים, אבל אחרי הכל זה פשוט מתגמל, אין לי מילה אחרת.
הקיץ הגיע ובדומה ל"האגדה של טרזן", הוא זימן לנו גם את "הג'וב הצרפתי" שמתפקד, גם הוא, כסרט קיץ לכל דבר ועניין, אבל, לפחות לטעמי האישי, הייתה לו עלילה הרבה יותר מפותחת מזו שראינו ב"האגדה של טרזן" (לא איכותית מידי אחרי הכל), והאקשן היה מתוכנן לפרטים והיה הכי רלוונטי ומעצים שיכול להיות.
במקרה הזה דווקא כן היה קיים פוטנציאל ליצירת סרט איכותי הרבה יותר ממה שמתקבל בסופו של דבר, אך בתוך גשם הסרטים שיורד דווקא בקיץ, לצערי מדובר בעוד אחד מאותם סרטים שקהל הצופים אוהב לכנות, איך לא, "סרטי קיץ", המאופיינים בטון מרענן, מלאים באקשן איכותי, אבל העלילה שלהם? רחוקה מלהיות טובה. מיד אכנס לכל אחד מהרבדים בסרט עליהם אני מדבר, אבל כהרגלי אפתח עם כמה מילים לגבי עלילת הסרט ואסביר איך היא עובדת (או לא) לאורך כל 92 דקות הצפייה.
מה הסיפור? - על עלילת הסרט ותפקודה בפועל
העלילה מעמידה במרכזה אומן הונאות צעיר בשם מייקל מייסון שנחשב לפושע לו מיוחסות מספר עבירות, אבל העבירה שלשמה הוא נעצר בסופו של דבר ונרתם לסוכן ה-CIA שון בראייר לא דומה לשום כיוס או הונאה. יחד עם נרתמים לעצור את מה שנדמה כאירוע טרור עתיר מימדים שמתוכנן להתרחש ממש ביום הבסטיליה, יום חג בתרבות הצרפתית, ולמעשה יום שמוגדר כיום חג לאומי. לאן יוביל שיתוף הפעולה הביזארי הזה? זאת ועוד תוכלו לראות בסרט, וכמובן שמבחינת פרטי עלילה אני אעצור כאן כדי להימנע מספויילרים.ובכן, דעתי על העלילה היא חלוקה למדי. מצד אחד יש את העלילה הרציפה בדגש על הקישורים בין הסצנות, ושם זה פשוט לא היה זה. החיבורים לא תמיד היו חזקים, דבר שמעמיד בסכנה ממשית את המיקוד של הצופה בסרט (כזה שנשמר מאוחר יותר בזכות אקשן מדהים למדי וחסר מעצורים בחלקים מסויימים), והעלילה עצמה לא הייתה שלמה, במילים אחרות - היו כמה וכמה חורים בעלילה שעל הצופה לנסות לפתור במהלך הסרט, לרוב לשווא (עוד פגיעה חווית הצפייה ובמיקוד), ולא זכור לי שהגעתי לחדר בריחה.
בקשר ישיר לנאמר בפסקה הקודמת - אם אתם נוטים לחפש פרטים אבודים בעלילה, אתם לא תמצאו אותם ב"ג'וב הצרפתי" ותאלצו להישאר עם החורים בעלילה כמו שהם, וזה באמת חבל. אני סבור בהחלט שאם העלילה הייתה יותר שלמה והרבה פחות מלאה גםבחורים שכאלו, היא הייתה מתעלה לרמה מעט גבוהה יותר, מה שכמובן היה מתעל את חווית הצפייה שלנו וגם היה נותן עוד כמה נקודות לזכות הסרט.
ובכן, מצד אחד העלילה הרציפה, ומה מן הצד השני? מן הצד השני יש את הסצנות עצמן, ושם זה עולם אחר. הסצנות, במיוחד אלה ששילבו בתוכן אקשן, היו מרעננות, מהנות והחשיבה מאחורי כמה מן הסצנות שהוצגו בסרט ניכרת בהחלט. היה תחכום משעשע ומרהיב בכל הנוגע למייקל מייסון (בעיקר כשהוא תפקד ככייס). אמנם סצנות מסויימות כן דרשו יותר מיקוד מהרגיל על מנת לעקוב אחרי קצב התרחשות הדברים, אבל אחרי הכל זה פשוט מתגמל, אין לי מילה אחרת.
פיצוצים, מכות ושאר ירקות - על האקשן בסרט
דיברתי על האקשן כבר מספר פעמים עד כה ואם היה נדמה שלא פירטתי מספיק - אז החלק הזה מיד מגיע. בראש ובראשונה אני אומר חד משמעית - רוב ככל חובבי האקשן יהנו מאוד מהנדבך הזה של הסרט, וזה יקרה, כמו תמיד, לא מסיבה אחת, אלא ממספר סיבות.
קודם כל, ולפני הכל, הדבר החשוב ביותר הוא שהאקשן בסרט מגוון, אפילו מגוון מאוד. אנחנו מקבלים פיצוצים, מכות, מרדפים רגליים, מרדפים בכבישים ויריות, ובאופן כלשהו - הכל במידה הנכונה. במקום שבו נגמר סוג מסויים של אקשן בסרט, הוא באמת מיצה את עצמו ואתה לא מצפה וגם לא רואה עוד כמותו בשלבים מאוחרים יותר בסרט. הגיוון הזה הופך את הסרט לצבעוני יותר במובן של האקשן, כך שהנפח של האקשן בסרט הוא מאוד גדול וגם מאוד חיובי.
בנוסף לכך סצנות האקשן עשויות בצורה מאוד טובה ואיכותית עד שכמעט בלתי אפשרי שלא להתחבר או להנות מהן עד מאוד. העוצמות שמועברות לקהל הצופים והאופן שבו האקשן הוא פשוט חסר מעצורים בסצנות מסויימות ובמינון מדויק (כפי שכבר ציינתי קודם) פשוט הופך את הסרט למהנה מאוד לצפייה, אך בד בבד לצד העלילה הרציפה היחסית חלשה במהלך הסרט, גם "הג'וב הצרפתי" זכה בקלות רבה בתואר "סרט קיץ", וחבל, כי יש עוד הרבה מאוד סרטים מהז'אנר הזה לפנינו, והם יוצגו לאורך כל שלבי הקיץ ואף מאוחר יותר, ככל הנראה עד שנרצה להוקיע אותם מתוכינו (נו טוב, לפחות עד הקיץ הבא שיבוא עלינו לטובה).
סיכום כללי - אחרי הכל, מה אני חושב על הסרט?
"הג'וב הצרפתי" הוא עוד סרט קיץ שכן היה טמון בו פוטנציאל להיות סרט איכותי יותר, אך הפוטנציאל הזה יורד לטמיון בכל רגע ורגע בו עוד פריט מידע בעלילה נותר לא ברור ומעורפל. אבל אחרי הכל, האקשן לטעמי האישי כמעט מושלם, והוא מהנה לצפייה עד מאוד, כך שאתם לא תישארו אדישים, וכפי שכבר אמרתי - אם אתם חובבי אקשן, הסיכוי שלא תהנו הוא נמוך מאוד.
