אנגרי בירדס הסרט - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
הציפורים העצבניות מגיעות אל המסך הגדול בסרט, שלמרבה האירוניה, הוא פשוט חסר מעוף. וזה לא שלא טמון בו פוטנציאל, אלא בדיוק להיפך - והוא פשוט לא ממומש. יחד עם זאת, עדיין מדובר בסרט חביב בהחלט שעשוי לשעשע ילדים רבים ולשבות את ליבם של מעריצי סדרת המשחקים.
מה הולך? - על העלילה
מבחינה עלילתית, אי אפשר להגיד שהעלילה נלקחה מאחד המשחקים מפני שלא הייתה להם עלילה מעבר ל"ציפורים נגד חזירים(מסיבה לא ממש ברורה)". מצד שני - הסרט למעשה בא להסביר את הטריגר שהוביל למלחמה בין שני הצדדים ביקום האלטרנטיבי בו מתרחש כל הסיפור, ולכן אפשר להגיד שהוא משמש כפריקוול למתרחש בסדרת המשחקים.
ובכן, בסופו של דבר, הסרט לוקח אותנו לאי המאוכלס כולו בידי ציפורים המאושרות וחסרות מעוף – ובכן, כמעט כולו. בגן העדן הזה רד(ג'ייסון סודיקיס "אנחנו המילרים", "איך להיפטר מהבוס"), ציפור עם מזג חם ופתיל קצר, ספידי צ'אק (ג'וש גאד "לשבור את הקרח", "שושבין להשכרה"), ובומב (דני מקברייד "סוף"), תמיד היו אאוטסיידרים. אבל כשחזירים ירוקים מסתוריים מגיעים לאי, הכל תלוי בחבורת בעלי הכנף המנודה לגלות מה החזירים מתכננים, שמא חורבן אדיר ייגרם באי המאושר.
הבעיה היא כזו - העלילה מאוד מבולגנת ומתקדמת בקצב מאוד לא אחיד, והדרך לנקודת שיווי המשקל שמגיעה בסוף הסרט היא רצופת פקקים מצד אחד, ומצד שני, היא נראית כמו המרחבים הפתוחים ב"מקס הזועם", וההתקדמות הבלתי אחידה מעיבה מאוד על העלילה, שהיא גם ככה לא שיא היצירתיות ולא מעבר לבסדר.
Mission accomplished - גרסת תלת מימד לציפורים
האתגר הראשון שעמד בפני היוצרים, עוד לפני עלילה זורמת ומשעשעת, הוא למעשה להמיר את הציפורים והחזירים מעולם הדו מימד המוכר לכם כל כך מן הטלפונים הניידים וסדרת הטלוויזיה שלהם, אל העולם התלת מימדי שמתאים למסך הגדול. אני מניח שהרבה מאוד עבודה אומנותית עומדת מאחורי העניין ובין היתר גם קונספטים אומנותיים, אבל בסופו של דבר אפשר בהחלט לומר כי המשימה הושלמה בהצלחה רבה.
כמו כן, אני לא מתכוון לחסוך במחמאות מהאנימציה עצמה, מפני שעם המודלים התלת מימדיים הכל טוב ויפה, אבל הם גם צריכים לנוע ולייצר אינטראקציות שונות. בהחלט אפשר להגיד שלצד הנוף הפסטורלי והיפייפה של האי, האנימציה עובדת כמו שצריך ולגמרי מצליחה לשעשע אותנו כשמדובר בהבעות הפנים או בפעולות שונות ומשונות של הציפורים העצבניות ובראשן רד.
זה מוכר לי - רפרנסים והתייחסויות למשחקים
מכיוון שמדובר בסרט המבוסס על סדרת משחקים, מן הסתם קיימים בו רפרנסים והתייחסויות שונות למאפיינים מרכזיים של סדרת המשחקים. מכיוון שהביקורת הזו היא נטולת ספויילרים, אני לא אדבר מילה וחצי מילה שתפרט לכם מעבר למה שתראו בטריילרים ופשוט אביע את דעתי לגבי הרפרנסים שמופיעים בסרט.
לפי דעתי האישית, הרפרנסים בסרט הם נהדרים, הם לא נכנסים לדקויות של המשחקים כדי לא להתיש אותנו במחשבה על מה מקורם, ובסך הכל, מי שקצת מכיר את המשחקים ויצא לו להתקדם קצת מעבר לשלבים הראשונים בלפחות אחד מהם, מאוד יהנה מהנדבך הזה בסרט, מפני שהוא פשוט יגרום לכם לחייך, מה שבהחלט מעלה את ערכה של חווית הצפייה בסרט.
ומוסר ההשכל הוא? - הבעייתיות הגדולה בסרט
ובכן, כבר הבנתם שיש מספיק רפרנסים משעשעים ומרעננים, אנימציית תלת מימד נהדרת כשזה נוגע לציפורים ולחזירים כאחד, ועלילה שאמנם לא סוחפת יותר מידי ומתקדמת בצורה לא אחידה, אך היא עדיין נשארת ברמה הסבירה-בינונית. אז מה בכל זאת הופך את הסרט הזה ל"עוד סרט אנימציה"?
אם תחפשו את המכנה המשותף של רוב ככל סרטי האנימציה שבאמת נחשבים אגדיים בעיני ילדים ומבוגרים כאחד, תמצאו מוסר השכל חשוב שמלווה את הילדים, כמו גם דמויות עגולות ומעניינות שמהוות מודל לחיקוי עבור הילדים. ובכן, לא מוסר השכל וגם לא דמות מעניינת עומדים במרכז כל הסרט הזה. רד הוא בסך הכל רגזן ואין בו דבר וחצי דבר שיש בו מן הפוטנציאל להפוך דמות למודל אמיתי לחיקוי עבור הילדים. בנוסף לכך, לא עומד מאחורי הסיפור בסרט שום מסר מעניין או חשוב שעשוי ללוות את הילדים מעבר לכמה שעות לאחר הצפייה, דבר שכבר לוקח את הציפורים כמה צעדים לאחור במקום להתקדם קדימה, ובדיוק מזכה את הסרט בהגדרה חסר מעוף.
בואו נסכם
לסיכום - "אנגרי בירדס הסרט" הוא סרט שטמון בו המון פוטנציאל אך מצד שני, הוא מפחד למצות אפילו חצי ממנו. למרות אנימציה טובה ויופי פשוט מרהיב, העלילה מתקדמת בצורה בלתי רגילה ואין בסרט שום דבר שעשוי היה להפוך אותו לאגדי או למשנה תודעה מבחינת ילדי העולם, ובגדול - חבל, אולי נקבל פיצוי בסרט ההמשך.
