TrackMania Turbo - סיקור משחק המירוצים של יוביסופט
מאת: לידור אטיאס
TrackMania Turbo הוא אמנם משחק מירוצים שמוגדר כך, אבל הוא ממש לא מה שאתם חושבים. מדובר במשחק מירוצים שונה שמנסה לעשות דברים אחרת, ולמי שלא יודע - TrackMania היא למעשה סדרת משחקי מירוצים. אז מה חדש? הפעם קיבלנו כל מיני סוגים של מפות, ואני מוכרח להודות שזה דבר שמאוד משדרג את המשחק.
אז כמו שאמרתי - לא מדובר במשחק מירוצים שיגרתי. זהו משחק בסגנון מאוד ארקיידי שמושפע רבות ממשחקי המירוצים של שנות ה-90 ואם תרצו, מבחינת הריאליזם - הוא ההיפך המוחלט מאוד משחק מירוצים חדש שיצא לאחרונה, הלא הוא DIRT Rally.
איך כל זה בא לידי ביטוי בפועל? המסלולים הם אינם מסלולים רגילים, סביר להניח שהאתגרים שבהם תיתקלו כן יהיו דומים בחלק מהמקרים למשחקי המירוצים הרגילים, אך יהיו גם אתגרים שונים מהרגיל, כמו התחמקות ממכשולים והשלמת לופ ברכבת הרים בצורה מושלמת.
בנהיגה עצמה אין הרבה פונקציות ואפשר להגיד שאם מסתכלים ברוטו על הנהיגה בתוך המשחק(מעבר לכפתורים שמשמשים לעצירת המשחק, הפעלה מחדש וחזרה לצ'ק פוינט האחרון) יש 4 כפתורי משחק, והם למעשה החיצים. איך זה יכול להיות? הילוכים לא קיימים, אין אפשרות לשדרג את הרכב כך שאתם לא יוצרים לעצמכם אפשרויות חדשות, אבל הדבר הכי יפה בכל זה הוא שזה לא הופך את המשחק לפשוט יותר, ואם להגיד יותר מזה - איכשהו, המשחק בנוי דווקא לפרפקציוניסטיים.
עכשיו כשמבנה המשחק יותר ברור לכם, אני אתחיל לדבר על המשחקיות עצמה. המסלולים שתשחקו בהם הם לרוב די קצרים(20-40 שניות) אבל לא תאמינו מה מכניסים לכם בתוך הזמן הקצר הזה. לרוב, מכשולים מסוגים שונים שדורשים ממכם לתמרן את הרכב בצורה יעילה יותר ויותר, בוסטים שמגיעים רגע לפני פניות ולכן אתם נדרשים לביצוע ברמה מאוד גבוהה של דריפטים ופניות חדות(חלק מהמסלולים ממש מבוססים על הפטנט הזה) ואפילו רמפות שמספיק שתסובבו את הרכב מעט ימינה או שמאלה לפניהן ואתם עפים מחוץ למסלול באופן שלא ניתן לניתוח מבחינה פיזיקלית. ובונוס קטן למי שאוהב להתעסק בעיצוב אישי - ניתן לבנות מסלולים בהתאמה אישית ואני מוכרח להודות שמדובר בחוויה די מהנה ומשעשעת.
העיקרון הזה של הנהיגה חוזר על עצמו בכל מיני דרכים מעניינות ושונות תוך כדי שילוב של אתגרים יחודיים יותר בכל מפה ומפה(מסלולי עפר שמקשים על שמירת יציבות הרכב או מסלול של רכבת הרים), אלא שיש עוד סוג אחד של נהיגה - 2 נהגים על רכב אחד. מה זה בעצם אומר? התנועה שיבצע הרכב בפועל היא הממוצע של שני הקלטים השונים משני השחקנים, לדוגמה - אם שחקן 1 לוחץ על הגז בשיא העוצמה ושחקן 2 לוחץ על הברקס בשיא העוצמה, הרכב ישאר במקום. גם את החוויה הזו ניסיתי במשחק ואני מוכרח להגיד שהיא מהנה ומצחיקה, אני ממליץ בחום בעיקר עם חברים ובני משפחה.
המולטיפלייר שונה בתכלית ממה שאתם מכירים והאופן שבו הוא עובד הוא קצת שונה ממה שאתם מכירים - אין אפשרות להתנגש אחד בשני וכל אחד מקבל אך ורק את המסלול ורואה את שאר המתחרים שנמצאים לידו בזמן אמת כמכוניות שקופות והן נמצאות שם אך ורק כדי שהשחקן יוכל לקבל פרופורציה לגבי האופן שבו הוא מבצע את המסלול ולפעמים אפילו לקבל רעיונות חדשים לגבי איך כדאי לנסוע במסלול.
מוקצות 5 דקות לכל מסלול ובחמש הדקות הללו כל השחקנים יכולים לנסות את המסלול כמה פעמים שהם רוצים. בסופו של דבר - בכל פעם ששחקן מסיים את המסלול מתחילתו עד סופו התוצאה שלו תירשם ומה שיכנס לטבלה הוא הזמן הטוב ביותר, ואת המיקום ניתן לראות על פני המסך בכל עת.
הדבר הבאמת יפה עם המולטיפלייר הוא שמצד אחד כן יצא לי להיתקל בבאגים פה ושם, אבל עדיין לא היו תקיעות או בעיות בחיבור כמו שקורה בדרך כלל עם משחקי Ubisoft ולכן אני מסיר את הכובע בפני החברה ומקווה שמגמת השיפור הזו רק תיצמח ותספק לנו השחקנים חווית מולטיפלייר טובה ומהנה.
אלא שקיים גם מולטיפלייר לוקאלי, דבר שהוא נדיר מאוד יחסית למשחקי מירוצים, בטח בעקבות עליית מנויי המולטיפלייר של של הקונסולות בשנים האחרונות. ניתן לשחק במסך מפוצל או לעלות למסלול אחד אחרי השני כך שכל אחד משחק בתורו.
אז זו הייתה המשחקיות, עכשיו אדבר בכמה מילים על הגרפיקה והמוזיקה במשחק ולאחר מכן אסכם את הכל.
הגרפיקה של המשחק מאוד דומה לגרפיקה של שאר משחקי הסדרה, היא לא משתדרגת יותר מידי עם השנים ומאוד מזכירה את הדור הקודם עם שדרוגים קלים. אלא שבדיוק כמו במשחקי ה-LEGO, גם כאן הדבר לא ממש מפריע והגרפיקה בסך הכל חביבה וכן הולמת את המשחק. בסופו של דבר יש כל מיני דגמים של רכבים במשחק, ניתן לעצב אותם באופן אישי, ללא יותר מידי תוספות חיוצניות אלא יותר במראה ובטקסטורה, ובגדול זה מספיק.
המוזיקה עצמה גם כן די חביבה והיא ממלאת את התפקיד שלה כמו שצריך - היא מכניסה אותך לאווירה הארקיידית והמעט ילדותית של המשחק ומאפשרת באמת להתחבר לאלמנטים השונים של המשחק. גם הצלילים הם די משעשעים וחמודים, ואני מניח שחובבי הז'אנר בהחלט יהנו מהסאונד.
לסיכום - TrackMania Turbo הוא משחק מירוצים בלתי שגרתי בעליל - מצד אחד ארקיידי ומצד שני מתאים לפרפקציוניסטיים שינסו כל מסלול 500 פעמים עד שיצליחו להשלים אותו בצורה המושלמת ולזכות במדליית זהב. הסאונד והגרפיקה מוסיפים לעניין אף על פי שהם לא מדהימים ומצב המולטיפלייר של המשחק מפתיע לטובה אך לא חף מבאגים.
תודה רבה ל"הד ארצי" על סיפוק העותק לסקירה.
TrackMania Turbo הוא אמנם משחק מירוצים שמוגדר כך, אבל הוא ממש לא מה שאתם חושבים. מדובר במשחק מירוצים שונה שמנסה לעשות דברים אחרת, ולמי שלא יודע - TrackMania היא למעשה סדרת משחקי מירוצים. אז מה חדש? הפעם קיבלנו כל מיני סוגים של מפות, ואני מוכרח להודות שזה דבר שמאוד משדרג את המשחק.
אז כמו שאמרתי - לא מדובר במשחק מירוצים שיגרתי. זהו משחק בסגנון מאוד ארקיידי שמושפע רבות ממשחקי המירוצים של שנות ה-90 ואם תרצו, מבחינת הריאליזם - הוא ההיפך המוחלט מאוד משחק מירוצים חדש שיצא לאחרונה, הלא הוא DIRT Rally.
איך כל זה בא לידי ביטוי בפועל? המסלולים הם אינם מסלולים רגילים, סביר להניח שהאתגרים שבהם תיתקלו כן יהיו דומים בחלק מהמקרים למשחקי המירוצים הרגילים, אך יהיו גם אתגרים שונים מהרגיל, כמו התחמקות ממכשולים והשלמת לופ ברכבת הרים בצורה מושלמת.
בנהיגה עצמה אין הרבה פונקציות ואפשר להגיד שאם מסתכלים ברוטו על הנהיגה בתוך המשחק(מעבר לכפתורים שמשמשים לעצירת המשחק, הפעלה מחדש וחזרה לצ'ק פוינט האחרון) יש 4 כפתורי משחק, והם למעשה החיצים. איך זה יכול להיות? הילוכים לא קיימים, אין אפשרות לשדרג את הרכב כך שאתם לא יוצרים לעצמכם אפשרויות חדשות, אבל הדבר הכי יפה בכל זה הוא שזה לא הופך את המשחק לפשוט יותר, ואם להגיד יותר מזה - איכשהו, המשחק בנוי דווקא לפרפקציוניסטיים.
העיקרון הזה של הנהיגה חוזר על עצמו בכל מיני דרכים מעניינות ושונות תוך כדי שילוב של אתגרים יחודיים יותר בכל מפה ומפה(מסלולי עפר שמקשים על שמירת יציבות הרכב או מסלול של רכבת הרים), אלא שיש עוד סוג אחד של נהיגה - 2 נהגים על רכב אחד. מה זה בעצם אומר? התנועה שיבצע הרכב בפועל היא הממוצע של שני הקלטים השונים משני השחקנים, לדוגמה - אם שחקן 1 לוחץ על הגז בשיא העוצמה ושחקן 2 לוחץ על הברקס בשיא העוצמה, הרכב ישאר במקום. גם את החוויה הזו ניסיתי במשחק ואני מוכרח להגיד שהיא מהנה ומצחיקה, אני ממליץ בחום בעיקר עם חברים ובני משפחה.
המולטיפלייר שונה בתכלית ממה שאתם מכירים והאופן שבו הוא עובד הוא קצת שונה ממה שאתם מכירים - אין אפשרות להתנגש אחד בשני וכל אחד מקבל אך ורק את המסלול ורואה את שאר המתחרים שנמצאים לידו בזמן אמת כמכוניות שקופות והן נמצאות שם אך ורק כדי שהשחקן יוכל לקבל פרופורציה לגבי האופן שבו הוא מבצע את המסלול ולפעמים אפילו לקבל רעיונות חדשים לגבי איך כדאי לנסוע במסלול.
מוקצות 5 דקות לכל מסלול ובחמש הדקות הללו כל השחקנים יכולים לנסות את המסלול כמה פעמים שהם רוצים. בסופו של דבר - בכל פעם ששחקן מסיים את המסלול מתחילתו עד סופו התוצאה שלו תירשם ומה שיכנס לטבלה הוא הזמן הטוב ביותר, ואת המיקום ניתן לראות על פני המסך בכל עת.
אלא שקיים גם מולטיפלייר לוקאלי, דבר שהוא נדיר מאוד יחסית למשחקי מירוצים, בטח בעקבות עליית מנויי המולטיפלייר של של הקונסולות בשנים האחרונות. ניתן לשחק במסך מפוצל או לעלות למסלול אחד אחרי השני כך שכל אחד משחק בתורו.
אז זו הייתה המשחקיות, עכשיו אדבר בכמה מילים על הגרפיקה והמוזיקה במשחק ולאחר מכן אסכם את הכל.
המוזיקה עצמה גם כן די חביבה והיא ממלאת את התפקיד שלה כמו שצריך - היא מכניסה אותך לאווירה הארקיידית והמעט ילדותית של המשחק ומאפשרת באמת להתחבר לאלמנטים השונים של המשחק. גם הצלילים הם די משעשעים וחמודים, ואני מניח שחובבי הז'אנר בהחלט יהנו מהסאונד.
לסיכום - TrackMania Turbo הוא משחק מירוצים בלתי שגרתי בעליל - מצד אחד ארקיידי ומצד שני מתאים לפרפקציוניסטיים שינסו כל מסלול 500 פעמים עד שיצליחו להשלים אותו בצורה המושלמת ולזכות במדליית זהב. הסאונד והגרפיקה מוסיפים לעניין אף על פי שהם לא מדהימים ומצב המולטיפלייר של המשחק מפתיע לטובה אך לא חף מבאגים.
