סיקור המשחק For Honor
מאת: לידור אטיאס
בקול תרועה רמה, אולי הרמה ביותר, ב-E3 2015 הוכרז משחק אקשן ומלחמה חדש של חברת Ubisoft והוא For Honor. כבר בהכרזתו הוצג דמו של המשחקיות שלו לצד טריילר CGI והוא היה נראה מבטיח במיוחד. השיא היה עם ההכרזה על כך שהוא יתמוך במסך מפוצל, דבר שנחשב לנדיר וכזה שכמעט לא נצפה במשחקי AAA מודרניים. אלא שדבר הוביל למשנהו, התמיכה במסך מפוצל (כתכונה מרכזית במשחק, חשוב לזכור את זה) בוטלה ונותר כל השאר. מה חשבתי על המשחק אחרי הכל, האם המשחקיות שלו טובה או נוראית ומה עם הגרפיקה? כל זה בסיקור המלא שלהלן.
בקול תרועה רמה, אולי הרמה ביותר, ב-E3 2015 הוכרז משחק אקשן ומלחמה חדש של חברת Ubisoft והוא For Honor. כבר בהכרזתו הוצג דמו של המשחקיות שלו לצד טריילר CGI והוא היה נראה מבטיח במיוחד. השיא היה עם ההכרזה על כך שהוא יתמוך במסך מפוצל, דבר שנחשב לנדיר וכזה שכמעט לא נצפה במשחקי AAA מודרניים. אלא שדבר הוביל למשנהו, התמיכה במסך מפוצל (כתכונה מרכזית במשחק, חשוב לזכור את זה) בוטלה ונותר כל השאר. מה חשבתי על המשחק אחרי הכל, האם המשחקיות שלו טובה או נוראית ומה עם הגרפיקה? כל זה בסיקור המלא שלהלן.
עלילת המשחק והקמפיין
בתפריט הראשי של המשחק בולט מאוד מצב משחק בשם Story Mode המהווה את הקמפיין של המשחק. לאחר שהעמקתי בסיפור הרגשתי רע עם השם של הקמפיין. הסיפור של המשחק לא מהוקצע, כתוב רע וניכר מאוד שהוא שם אך ורק כדי לשרת מטרה גדולה יותר ממנו.
קשה לי בכלל לקרוא לקמפיין הזה סיפורי - הדמויות מוצגות בצורה מאוד יבשה, פורצות אל קדמת הבמה ללא קשר מהותי לעלילה ואך ורק על מנת לאפשר לשחקנים להתנסות עמן. ההתנסות אמנם לא כה שלילית, אבל האופן שבו הן מוכנסות לעלילה משום מקום פשוט מקשה מאוד על החיבור אליהן, ודווקא במשחק כל כך הרסני שמאפשר פגיעה ברמה הגבוהה ביותר בגוף האדם, מצופה מהשחקן להביע מעט סימפטיה ולו במעט כלפי הדמות שלו. אבל זה, כאמור, פשוט בלתי אפשרי.
הדמויות עצמן אמנם חלשות מאוד, אבל לא אחסוך ביקורת גם מהסיפור עצמו - כבר בתחילת הדרך ובשלב מאוחר יותר - לאורך הדרך כולה, מורגש כיצד הסיפור מועבר בצורה הכי יבשה שיכולה להיות, הקריינית הראשית כלל לא מחוברת לדמות העוצמתית שהיא מגלמת ופשוט מדקלמת טקסט בלי שום זיקה אליו. מבחינה עלילתית, יש פה כישלון צורם.
אלא שכשחשבתי שכבר ראיתי הכל, הגיעו האויבים היותר משמעותיים והבוסים במשחק. אופן ההצגה שלהם היה מביש כשלעצמו. שוב, משום מקום, קיומה של דמות רעה וזדונית כלשהי נקבעת ובשלב מסוים אנו פוגשים אותה לדו קרב בו היא מפגינה את כישורי הלחימה שלה אל מולנו עד לסוף המר של הקרב. שום מאפיינים מיוחדים מבחינה אישיותית, שום התייחסות עמוקה מעבר לזו השטחית ביותר (הצגת קיומה של הדמות).
למה כל זה? ההערכה שלי היא שהקמפיין נוצר כדי לערוך היכרות של השחקנים עם הדמויות השונות איתן יוכלו לשחק במולטיפלייר ובמיוחד על מנת לאפשר לשחקנים לשחק בו במסך מפוצל על גבי אותה קונסולה. מכשבוטלה התמיכה במסך מפוצל ונותר רק המולטיפלייר, תכלית הקמפיין הצטמצמה באופן משמעותי וגם זה ניכר לעין של גיימר מנוסה בקלות יתרה. במידה ולא הייתה מתבטלת התמיכה עוד ניתן היה להבין את העניין הזה, מפאת ההשקעה במשאבים טכנולוגיים לטובת תכונה משמעותית במיוחד.
מולטיפלייר ומשחקיות
ללא שום ספק, זה החלק המשמעותי ביותר של המשחק בו תעבירו ככל הנראה לפחות 80% מזמנכם איתו. כל הקמפיין הנוראי של המשחק מוביל אל המולטיפלייר ועורך היכרות עם הדמויות השונות איתן תוכלו לשחק, ואין ספק שזו הייתה התכונה המצופה של המשחק הזה.
אלא שגם פה נשקפת אכזבה רבה - מצד אחד, המולטיפלייר והמשחקיות של המשחק בכלל הם לא נוראיים כלל ודווקא ידידותיים למי שמוכן להשקיע זמן ולהתמקצע במשחק (מיד אסביר את הטענה הזו), אך מצד שני קשה מאוד למצוא משחק הולם בכל אחד ואחד ממצבי המשחק במולטיפלייר, אולי הדבר הכי מרגיז שיכול לקרות לגיימר שמגיע לשחק במשחק משמעותי שהוא השקיע עליו סכום כסף מכובד.
אתחיל מהטענה הראשונה ובכלל מהמשחקיות - המשחק עצמו מהנה מאוד אך בד בבד דורש התמקצעות והשקעה של שעות משחק לנושא ההתמקצעות בלבד - אתם לא תשחטו בשעות המשחק הללו גופות רבות אלא פשוט מאוד תצטרכו להקדיש זמן ללימוד כל התמרונים והקומבואים האפשריים במסגרת המשחקים שלכם, עד שתגיעו לרמה מספקת.
כאן באה לידי ביטוי חיסרון שהוא גם יתרון במשחק - אם אתם לא מוכנים להתמקצע ומחפשים לשחק כמה דקות ביום או בצורה שהיא לא לגמרי רצינית ובכל זאת לא להיות לגמרי גרועים - זה לא המשחק בשבילכם, מה שמוביל אותי לקהל היעד הייעודי של המשחק.
For Honor הוא משחק למי שמוכן להשקיע זמן ומעוניין לשחק ברצינות מספר די גדול של שעות משחק על מנת להפוך לשחקן טוב באמת. אלא שבדיוק בנקודה הזו אני מוצא לנכון לדבר על החיסרון הכי גדול של המולטיפלייר, חיסרון שאני באופן אישי חוויתי לאורך מספר ימים עד שהגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שנכון לרגע כתיבת שורות אלו הוא רלוונטי ביותר.
החיסרון שאני מדבר עליו הוא חוסר האפשרות למצוא משחק ראוי בכל מצבי המשחק. אתם יכולים להמתין דקה, 2 דקות, 5 דקות וגם 10 דקות. בהרבה מאוד מהמקרים לא יעזור לכם כלום וגם אם תמצאו משחק כלשהו שדורש 8 שחקנים, סיכוי לא רע בכלל שהוא מלכתחילה יוגדר עם כמות גדולה של בוטים.
המשחקים הסולידיים יותר שמיועדים למספר קטן יותר של שחקנים עוד מתאפשרים בצורה סבירה, אבל כך נוצרה מציאות בלתי אפשרית - המגוון הלא לגמרי גדול של המשחק הזה קטן עוד יותר והופך למצומצם. התוצאה של זה, ולא משנה באיזה גיימר עומד מאחורי השלט, היא עזיבה מיידית של המשחק לטובת כותרים אחרים, יש מספיק כאלו בשוק.
בסופו של דבר, למה כל זה הוא פספוס אחד גדול? מפני שהמשחקיות ממש לא גרועה ואפילו מהנה, לא סתם היא דורשת התמקצעות והשקעה אמיתית בלימוד המשחק לעומק.
מגוון האפשרויות שיש לכם במסגרת מערכת הקרב הוא רחב והרבה מעבר למכה מהירה וקלה או מכה איטית וכבדה. לכל דמות קומבואים משלה המייחדים אותה, כאשר כל אפשרות כמובן תואמת את סגנון הלחימה של הקבוצה מתוכה מגיע הלוחם הזה, דבר שניכר מאוד מבחינה אנימטורית.
בעניין התנועה אתם כלל לא מוגבלים ומסוגלים ללכת, לרוץ, לקפוץ, להתגלגל, לנוע בתנועות חדות ועוד, דבר שהופך את המשחק למהנה ואיכותי מפני שאף אחד מאיתנו לא מעוניין להרגיש מוגבל תנועתית או פיזית בעודו משחק במשחק, אלא בדיוק להפך - אנחנו מבקשים להיכנס לנעליהם של לוחמים אדירים שיכלו לעשות כל דבר בהקשר של מלחמה.
גם ההגנות מסייעות מאוד למערכת הקרב של המשחק ואין ספק כי יש בידיכם את כל הכלים להתמודדות עם כלל המכות שעוד יופעלו כנגדכם במשחק, בין אם מדובר במכות כבדות, מכות חלשות, קומבואים או מכות בלתי ניתנות לחסימה.
בסופו של דבר, אין הרבה מעבר לזה במשחקיות והדבר האחרון עליו כן אשבח את המשחק הוא כל נושא האנימציות, נושא שנחשב למורכב כשמדובר במשחקים כאלה. מכיוון שמגוון המכות הוא גדול אבל בכל זאת מדובר במשחק AAA מכובד, ישנה תשומת לב לכל האנימציות במשחק ובמיוחד לאלו של המכות השונות, כך שכולן יהיו מדויקות מכל הבחינות תוך כדי עמידה בלוחות זמנים וסיפוק של מגוון רחב מספיק של מכות. אין ספק שיש הצלחה בנושא הזה וכי אין מה לחסוך בשבחים בעניין.
גרפיקה ואפקטים
כשלא נותר כבר מה לומר על המשחקיות, אשמח לציין לטובה את הגרפיקה של For Honor. היא אמנם לא מיטבית על גבי הקונסולות (הגרסה שאני שיחקתי), אך היא לחלוטין מציגה יופי חסר תקדים במשחק מהסוג הזה.
המפות מעוצבות למופת עם נופים נהדרים, צמחייה עשירה בחלק מהמקרים, מבנים שעוצבו בדיוק בהתאם לרוח התקופה וכמובן קונספט אמנותי אחיד שנקבע ויושם בפועל בקפידה רבה תוך השמת דגש על מאפיינים משמעותיים יותר שבאים לידי ביטוי בגרפיקת המשחק.
מעבר למפות, ישנם כמובן לוחמי המשחק, וגם מהמראה שלהם לא אחסוך שבחים - הדמויות עוצבו למופת עם שריונות מתאימים תוך הקפדה על הפרטים הקטנים והגדולים ממש עד אחרון הפרטים, כל זאת תוך שמירה על המראה אופייני של כל קבוצת לוחמים במשחק והדבר היפה באמת הוא שניתן להבין רק ממבט חטוף על דמות לאיזו קבוצה היא משתייכת.
מעבר לכך, גם האפקטים השונים אשר נעשה בהם שימוש במשחק עוצבו למופת ומוצגים בצורה נהדרת על גבי מסכי הטלוויזיה ולבטח המחשב - אש, פיצוצים ועוד, כל אלו עיצבו את המשחק מבחינה אמנותית והופכים אותו לייחודי ומיוחד בפני עצמו.
סיכום ומסקנות
לסיכום, אני מוכרח לציין כי רציתי מאוד לאהוב את המשחק הזה, עקבתי אחר כל הטריילרים, שיחקתי בבטא ולא הפסקתי לקרוא בעניינו. אלא שלמרות המשחקיות הטובה (אך הלא לגמרי עשירה) והגרפיקה, חוסר האפשרות למצוא משחקים ראויים במולטיפלייר והקמפיין המחפיר מעיבים על המשחק ומעל הכל, בעיניי, ישנו הביטול של תמיכת המסך המפוצל. הביטול הזה גרע מאוד מאיכותו של המשחק, אפשר היה ממש להרגיש את זה ביום ההכרזה על כך, אני יודע שאני הרגשתי כך. חבל, בסך הכל מדובר בפספוס של משחקיות לא רעה בכלל.
ציון סופי: 6.5 מתוך 10
תודה רבה למפיצת המשחק "הד ארצי" על סיפוק עותק הסקירה של For Honor בו נעשה שימוש לצורך הסיקור הזה.