"הכחשה" - ביקורת סרט ללא ספוילרים
מאת: לידור אטיאס
השואה היא אירוע שמסיבה לא ברורה עדיין נחשב למעורר מחלוקת ואנשים ברחבי העולם מבקשים להכחיש את קיומה ולטעון כנגד העדויות הקיימות (על אף הטיוח הנרחב מצידם של הנאצים הארורים). כחלק מהתופעה הבזויה הזו, בשנת 1998 נדרשו כמה אנשי משפט לנושא כשתיק של תביעת דיבה (תיק פשוט לכאורה) גרם להעמדת השואה לדין, כאשר במרכז העניינים שאלת קיומה של שואת היהודים והאם היא בכלל התקיימה.
למעשה, עד אותה שנה לא נערך מחקר מדעי מעמיק שהיה קביל מבחינת בית המשפט, כך שאותם משפטנים שעסקו בשאלה הזו בבית המשפט נאלצו לערוך את החקר הזה בעצמם, לחזור לאזור ההתרחשות וממש לחקור את ההריסות מטווח אפס במטרה ללקט כל פרט קטן כגדול שיאפשר את הוכחת קיומה של השואה. את ההתרחשויות האלה עד להכרעת בית הדין מגולל הסרט החדש "הכחשה", סרט שמבקש להציג את האירועים הללו מנקודת מבט פנימית יותר תוך התייחסות עמוקה לקשיים שניצבו בדרך.
השואה היא אירוע שמסיבה לא ברורה עדיין נחשב למעורר מחלוקת ואנשים ברחבי העולם מבקשים להכחיש את קיומה ולטעון כנגד העדויות הקיימות (על אף הטיוח הנרחב מצידם של הנאצים הארורים). כחלק מהתופעה הבזויה הזו, בשנת 1998 נדרשו כמה אנשי משפט לנושא כשתיק של תביעת דיבה (תיק פשוט לכאורה) גרם להעמדת השואה לדין, כאשר במרכז העניינים שאלת קיומה של שואת היהודים והאם היא בכלל התקיימה.
למעשה, עד אותה שנה לא נערך מחקר מדעי מעמיק שהיה קביל מבחינת בית המשפט, כך שאותם משפטנים שעסקו בשאלה הזו בבית המשפט נאלצו לערוך את החקר הזה בעצמם, לחזור לאזור ההתרחשות וממש לחקור את ההריסות מטווח אפס במטרה ללקט כל פרט קטן כגדול שיאפשר את הוכחת קיומה של השואה. את ההתרחשויות האלה עד להכרעת בית הדין מגולל הסרט החדש "הכחשה", סרט שמבקש להציג את האירועים הללו מנקודת מבט פנימית יותר תוך התייחסות עמוקה לקשיים שניצבו בדרך.
עלילת הסרט
הסרט "הכחשה" מתאר את סיפור מאבקה המשפטי של הפרופסור האמריקנית והיהודייה דבורה ליפשטדט על האמת ההיסטורית נגד דיוויד אירוינג. אירוינג האשים אותה בהוצאת דיבה נגדו, כשהכריזה עליו כמכחיש שואה וכגזען. במערכת המשפט הבריטית, במקרים של הוצאת דיבה, חובת ההוכחה היא על הנתבע. לכן, נדרש היה מליפשטדט וצוות המשפטנים שלה, בראשותו של ריצ'ארד רמפטון, להוכיח את האמת הבסיסית שהשואה אכן התרחשה.
ראשית, העלילה אמנם מרגישה ארוכה יותר ממה שהוא תוך פריסת אירועים מסוימים על זמן מסך שהוא ארוך מידי עבורם, אך בסופו של דבר היא מצליחה לעמוד בכל יעדיה - היא מרתקת, דרמתית, אובייקטיבית אך גם מבקרת, ולא רק צד אחד.
אירועי הסרט מרגישים משמעותיים מאוד תוך שכל אחד ואחד מהם מקדם את העלילה ו/או מעמיק אותה עוד יותר מנקודת מוצאה, כך שבסיום הסרט אנו נדרשים ללא מעט מחשבה על מה שראינו תוך ניתוח האירועים, ואין ספק שמרבית הסרטים שהגיעו השנה לא גרמו לנו למחשבה כה עמוקה כמו הסרט הזה.
אלא שבניגוד לאירועים המשמעותיים, לצערי הרב הדמויות זכו למעט מאוד פירוט, תוך שכל דמות או קבוצת דמויות מייצגת שכבה אחרת באוכלוסיה. מעט מאוד שינויים מהותיים מבחינה אישיותית ניכרים לעין בקרב הדמויות, כאשר לא תמיד עומדים מניעים החלטיים וחזקים מספיק מאחורי החלטות ופעולות מסוימות של הדמויות.
אפשר בהחלט לטעון שמדובר בסיפור אמיתי ולפיכך לא ניתן לעוותו רק לטובת איכות קולנועית, אך מצד שני אני רואה את זה אחרת - הבחירה צריכה להיות מושכלת ואת החסרונות האפשריים יש לקחת בחשבון, כך שבסיפור הזה החיסרון בא לידי ביטוי בדמויות החלשות.
ובכל זאת, עלילת הסרט, מעל הכל, פשוט מרתקת. היא לוקחת אותנו למסע סוחף דרך המאבק על האמת ההיסטורית לגבי קיומה של שואת היהודים המחרידה. היא יודעת לתעל כל סיטואציה לטובת המטרה הזו, וגם אם הדמויות לא עגולות ומשמשות בסך הכל ככלי משחק בידי היוצרים עדיין ניכר כי התוצר הסופי לחלוטין שווה את הוויתורים בדרך.
מוזיקה בסרט
לדעתי, אנו עשויים להמעיט מערכה האמיתי של מוזיקת הרקע בסרטים, תוך אי התייחסות לחולשה או לחוזקה שלה בחלק מהמקרים. בסרט כמו "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" המוזיקה הצילה את הסרט מכישלון קולנועי מוחלט תוך שהיא הופכת אותו לקונצרט צבעוני ואינטראקטיבי של ממש.
במקרה של "הכחשה" המקרה הוא הפוך - לאחר שעקבתי אחרי הנושא לכל אורך הסרט אני יכול להגיד בפה מלא כי מוזיקת הרקע בסרט הזה מאוד לא דומיננטית ומרגישה חלשה וכמעט נטולת השפעה. במקום להשתמש בה ככלי מרתק שיעורר את ערנות ורגשות הצופים, היוצרים רואים אותה כנטל ולמעשה ייצרו פסקול שטחי וחלש מאוד שממש לא מספק בסרט כה משמעותי שכזה.
ביקורת חברתית בסרט
כפי שציינתי בהתחלה, העלילה מצטיינת לא רק בריתוק הצופה כי אם בהעברת ביקורת חברתית על מספר נושאים. כבר מתמליל תקציר העלילה ניתן לקבל רמז מטרים לגבי הביקורת הראשונה - מכיוון שבמשפט הבריטי על הנאשם להוכיח את חפותו במשפט של תביעת דיבה, למעשה שאלה כל כך גדולה כמו שאלת קיומה של השואה נידונה במסגרת של משפט יחסית פשוט ושטחי שמעניק לה מעמד מאוד לא ראוי - תביעת דיבה. למעשה, בגלל "עלבון" של אדם כלשהו, נידונה שאלה כל כך גדולה במסגרת של תיק מאוד שולי שלא מצדיק זאת כלל, כמעין ביקורת על מערכת המשפט בבריטניה.
בנוסף לכך, הסרט לא חוסך ביקורת מ-2 הצדדים השונים בחברה בעת התרחשות האירועים. כשהמשפט יצא לדרך, ניאו-נאצים ותומכי היהודים (והיהודים עצמם) התפצלו עוד יותר והשסע ביניהם העמיק כאשר כל צד תפס את הצד המתאים לו במשפט. במסגרת עלילת הסרט הוצג כיצד כל אחד מן הצדדים לא חוסך באלימות מילולית ולעיתים גם פיזית כנגד הצד הנגדי, במטרה להעביר ביקורת על העניין - זו לא הדרך ולא הצורה להתנהל בנושאים כה מהותיים ולמעשה לא הדרך בשום עניין, גדול או קטן ככל שיהיה.
סיכום ומסקנות
"הכחשה" הוא סרט מתח ודרמה שמצליח לרתק ולעניין את הצופה תוך ניצול מרבי של אירועי הסרט וזמן המסך (לעיתים ניצול עודף), הוא מצליח גם להעביר ביקורת נוקבת על מערכת המשפט הבריטית ועל 2 הצדדים בחברה, אך הוא לא חף מבעיות ופגמים כגון פסקול חלש מאין כמותו ודמויות מאוד לא מפורטות שמשמשות בעיקר ככלי משחק לפיתוח העלילה. בסופו של דבר, התוצר הסופי הוא טוב אך איננו מצליח להתעלות מעל זה.
