"מנצ'סטר ליד הים" - ביקורת סרט ללא ספוילרים

מאת: לידור אטיאס

2016 הייתה שנה גרועה מאוד לקולנוע כאשר רק כמה סרטים בודדים הצליחו להתבלט.  כעת, לאחר שקיבלנו את "חיות הפלא ואיפה למצוא אותן" המצוין, הגיע גם "מנצ'סטר ליד הים", סרט שעשה הרבה פחות רעש, אך לאו דווקא פחות טוב. מדובר בסרט דרמה חדש ומלא בחומר למחשבה על החיים ועל ערך המשפחה. בתקופה האחרונה הוא אפילו עלה כמי שעשוי להיות מועמד למספר פרסי אוסקר שונים, ובדיוק בנקודה הזו אני נכנס לתמונה עם הביקורת הזו - האם באמת מדובר בסרט שיכול לרוץ לאוסקר? התשובה נמצאת ממש בהמשך.

העלילה

במרכז העלילה ניצב סיפורם של שני האחים למשפחת צ'נדלר – משפחה ממעמד הפועלים האמריקאי המתגוררת במסצ'וסטס. לאחר שהאח הבכור למשפחה, ג'ו, נפטר בפתאומיות, הופך לי, האח הצעיר, לאפוטרופוס של פטריק - בנו היתום של ג'ו. האחריות החדשה מאלצת את לי להתמודד מחדש עם עברו הטרגי ועם הטראומה שגרמה לו להיפרד מאשתו, רנדי.

בפועל, מדובר באחת העלילות הכי עוצמתיות ומרגשות שאתם תראו בתקופה הקרובה. אופן העברת הסיפור הוא מיוחד מאוד (על אף העובדה שהוא יכול היה להפוך בקלות למבולגן ובלתי ברור) וכמה מן הסצנות נערכו ובוימו בצורה כה טובה עד שהן היו מדמיעות, ולא רק בקרב הרגישים מביניכם, אלא באמת בקרב מי שבלבו חמלה אמיתית כלפי חיי אדם.

יש לציין כי עלילת הסרט מאוד לא לינארית, יש בה הרבה מאוד דילוגים כאלה ואחרים, אך באופן קסום ומיוחד, הדילוגים הללו מגדירים את הסרט והופכים אותו לחיובי מאוד, כאשר הם אף מצליחים להסביר לנו על הצד הטוב ביותר כמה מן התכונות והמאפיינים הבולטים ביותר שאנו רואים בקרב הדמויות השונות בסרט.

כידוע, אלמנט מרכזי בכל סיפור הוא כמובן כל הנוגע לדמויות בו. הדמויות בסיפור שמסופר ב"מנצ'סטר ליד הים" מאוד עגולות, הן מקבלות סיפורי מקור מתאימים, מאפיינים ומשמעותיים מתמיד ללא עודפי מידע או חוסר מידע רלוונטי, כך שהעלילה נותרת שלמה, חסרת חורים ומובנת לחלוטין.

אפקט נוסף של היצירה השיטתית והמושלמת של דמויות הסרט הוא כמובן העובדה שמניעי כל אחד ואחת מן הדמויות ברורים לחלוטין, דבר שמסייע עד מאוד בקידום העלילה, מפני שאפילו אם דמות מסוימת מחליטה לקחת שורה של החלטות באופן די מהיר, זה לגמרי מובן וברור לכל הצופים. 

כמו כן, הדמויות העגולות והמשמעותיות הללו שאתם תראו בסרט יביאו אתכם לסערת רגשות של ממש, כאשר חלקן עשויות לעורר בכם סימפטיה כלפן במקרה אחד, אך לפתע אתם תמצאו את עצמכם כועסים וזועמים על אותה דמות ממש רגע אחרי, מפני שהסיפור כולו דינמי ומלא בתהפוכות ככל שהעלילה הולכת ומתפתחת, אין רגע של דריכה במקום ורוב ככל סצנות הסרט משמשות לקידום ופיתוח העלילה בצורה רבגונית למדי, אם כי בכל זאת - קלישאתיות מסוימת כן כלולה בתוך כל העלילה.

חשוב לציין כי עלילת הסרט לחלוטין מעוררת מחשבה ומספקת כמות אדירה של חומר למחשבה לכל הצופים, מפני שאפילו אם מדובר בסיפור טרגי למדי, אמנם לא מצופה מכם להסיק מסקנות מן הסיפור באופן ישיר על חייכם במלואם, אבל כן ניתן למצוא אלמנטים מסוימים שידברו אליכם ויובילו אתכם לחשוב על מה שראיתם, דבר נדיר במיוחד בסרט קולנוע מודרני, מפני שיש לא מעט סרטים שמנסים לעשות זאת, אך מעטים מאוד מתוכם יובילו אתכם לחשוב בצורה כזאת או אחרת אחרי הסרט ומעטים עוד יותר הם הסרטים שיישארו אתכם לאורך זמן. "מנצ'סטר ליד הים" הוא לא סרט שיישאר עם כל אחד ואחת מכם בשנים הבאות, אבל הוא בהחלט עשוי לגעת בכמה מכם, במי יותר ובמי פחות.

המשחק בסרט

לאחר שדיברתי על העלילה, הגיע הזמןשאגש לדבר על מאפיין נוסף שבולט מאוד בסרט והופך אותו לאחד מן הסרטים היותר טובים של השנה הזו - המשחק בסרט.

ראשית, השחקן הראשי הוא כמובן קייסי אפלק. מדובר בשחקן שפעיל כבר לא מעט שנים ושיחק במספר סרטים לא רעים (בין אם כשחקן ראשי ובין אם כשחקן משני), אבל זו לחלוטין הפריצה הרשמית שלו - הופעתו של אפלק ב"מנצ'סטר ליד הים" הופכת אותו להרבה יותר מ"אח של" - מדובר באחת ההופעות הכי טובות של שחקן ראשי השנה, עם מימיקה מדויקת, שפת גוף מושלמת וכניסה טוטלית לנעליה של דמותו, כזו שלא ראיתי כבר הרבה מאוד זמן.

מעבר לכך, מרבית השחקנים האחרים עושים את עבודתם נאמנה ומצליחים בהחלט לרגש, לעצבן, לשמח, להעציב, להכעיס ולעורר בנו סימפטיה כלפי דמויותיהם. גם במקרה זה ההצלחה הגדולה באה לידי ביטוי במימיקה, שפת הגוף והדיבור.

סיכום ומסקנות

"מנצ'סטר ליד הים" הוא הוכחה ניצחת לכך שסרט לא באמת צריך כמות בלתי נגמרת של אפקטים כדי לעשות סרט טוב - מדובר באחד מסרטי הדרמה הטובים של התקופה האחרונה וכזה שמעלה על המרקע סיפור בלתי נשכח, כזה שמרגש ומעציב בעת ובעונה אחת, אך לא מפספס גם את הדמויות ובמיוחד לא את הקהל, אשר יוצא ממנו עם לא מעט חומר למחשבה. בהחלט לא אופתע לראות את הסרט הזה רץ ליותר מפרס אוסקר אחד.

ציון סופי: 8.5 מתוך 10