"סאות' פארק" עונה 20 פרק 5 ו-6 - ביקורת טלוויזיה
מאת: נהוראי כחלון
קשה לדעת או להבין כיצד עונתה הנוכחית של "סאות' פארק" תיזכר. היא ה-20 בסדרה, מספר בהחלט מיוחד, כך שהציפיות כלפיה מצד הצופים היו גבוהות ורבות. אך כסדרו של עולם, הגיע דבר אחר לחלוטין מן המצופה. לא עוד הומור חסר מעצורים, חריף ושנון שלא חוסך באמצעים, במילים ובתיאורים, אלא סאטירה שבועית בעלת אופי מעודן ופחות וולגרי. יש שיאהבו, ויש שלא; אני למשל, לא.
אבל אי-אפשר לכעוס על ה"עידן החדש", או להפנות אצבע מאשימה כלפי טריי פארקר ומאט סטון על כך שבכלל יצרו אותו. הסדרה רצה על גבי המרקע כבר שני עשורים, ובשלב מסוים היה צפוי שהתעורר אצל יוצריה רצון לשינוי ורענון, יצירת דבר חדש שטרם נעשה קודם. וכך נולד לעולם משחק ההמשכיות, ההפיכה לסאטירה בעלת אופי המורכב מדרמה ומתח, עם עלילה מקורית לחלוטין וסיומי קליפ-האנגר.
חלק דווקא אוהבים את ה"עידן החדש", ודואגים לשבח אותו בכל פורום אפשרי. אני מבין אותם, כי במובנים מסוימים מדובר דווקא בשינוי לא רע בכלל בעל פוטנציאל רב. אך אישית, אני בכלל לא אוהב אותו (אף על פי שבהתחלה דווקא כן אהבתי). בעיניי, מדובר אכן בדבר בעל פוטנציאל רב, אם כי הוא לא ממומש. העלילה אמנם כן מקורית לחלוטין, אך היא טיפשית למדי, לא מובנת בעליל, איטית ומרוחה. סימני ההיכר של הוולגריות נעלמו ועידון רב החל להתאפיין בסדרה, אשר כוללת פחות ופחות מילים גסות ותיאורים גסים. על זה אני סולח, כי אני בהחלט מעדיף הומור בוגר. אך למעשה אין בכלל הומור.
בדיחות ספורות בלבד נמנות בכל פרק, ורובן כלל אינן מצליחות להצחיק. זה חוסר, רציני למדי, שלא מצליח להיעלם מאז החלה העונה. הסדרה מעדיפה, ככל הנראה, להתמקד בפיתוח העלילה. וזה היה לחלוטין בסדר, אם היא רק הייתה מתפתחת. העלילות השונות והלא קשורות, נמרחות בצורה ניכרת, אשר גורמת לצופה להתעייף ולחוש צורך בנמנום. כבר שישה פרקים עברו, ורק כעת, אחרי כחודשיים, העניינים מתחילים לזוז, ובאמת לעניין.
העונה הנוכחית מרגישה כמו הר תלול: רע, טוב, רע, בינוני, משתפר, רע. פעם ככה, פעם ככה. וזה די מעצבן, כי מילא הכל היה "רע", אבל זה לא. העונה לא מצליחה למצוא קו אחיד ללכת עליו והיא מזגזגת בצורה מעצבנת למדי.
וכל אלו, חמש הפסקאות הללו, מתאפיינות בצורה הטובה ביותר בשני הפרקים האחרונים עד כה, ה-5 וה-6. העלילה טיפשית, איטית מרוחה יתר על המידה ונזכרת רק קרוב לסופה להתחיל לרוץ; העלילות אינן מתקשרות, יוצרות בלבול ומתבטאות בעומס ניכר; ההתקדמות האיטית גורמת לשעמום ועייפות; ההומור חסר בצורה ניכרת ואפילו המסרים החדים בהן הצליחה הסדרה להצטיין בשלושת פרקיה הראשונים נעלמו.
אבל כן, ישנו ציון חיובי אחד: ההנפשה. אחרי 20 שנים, עדיין אפשר לחדש, מסתבר. הדמויות נראות טוב יותר, ובמיוחד סביבתן (מקומות, רקעים וכו'). ואפילו אפשר לומר את המילה "אפקטים" מבלי להתבייש. וזה, ורק זה, הדבר הטוב היחיד שניתן לומר.
אבל אי-אפשר לכעוס על ה"עידן החדש", או להפנות אצבע מאשימה כלפי טריי פארקר ומאט סטון על כך שבכלל יצרו אותו. הסדרה רצה על גבי המרקע כבר שני עשורים, ובשלב מסוים היה צפוי שהתעורר אצל יוצריה רצון לשינוי ורענון, יצירת דבר חדש שטרם נעשה קודם. וכך נולד לעולם משחק ההמשכיות, ההפיכה לסאטירה בעלת אופי המורכב מדרמה ומתח, עם עלילה מקורית לחלוטין וסיומי קליפ-האנגר.
חלק דווקא אוהבים את ה"עידן החדש", ודואגים לשבח אותו בכל פורום אפשרי. אני מבין אותם, כי במובנים מסוימים מדובר דווקא בשינוי לא רע בכלל בעל פוטנציאל רב. אך אישית, אני בכלל לא אוהב אותו (אף על פי שבהתחלה דווקא כן אהבתי). בעיניי, מדובר אכן בדבר בעל פוטנציאל רב, אם כי הוא לא ממומש. העלילה אמנם כן מקורית לחלוטין, אך היא טיפשית למדי, לא מובנת בעליל, איטית ומרוחה. סימני ההיכר של הוולגריות נעלמו ועידון רב החל להתאפיין בסדרה, אשר כוללת פחות ופחות מילים גסות ותיאורים גסים. על זה אני סולח, כי אני בהחלט מעדיף הומור בוגר. אך למעשה אין בכלל הומור.
בדיחות ספורות בלבד נמנות בכל פרק, ורובן כלל אינן מצליחות להצחיק. זה חוסר, רציני למדי, שלא מצליח להיעלם מאז החלה העונה. הסדרה מעדיפה, ככל הנראה, להתמקד בפיתוח העלילה. וזה היה לחלוטין בסדר, אם היא רק הייתה מתפתחת. העלילות השונות והלא קשורות, נמרחות בצורה ניכרת, אשר גורמת לצופה להתעייף ולחוש צורך בנמנום. כבר שישה פרקים עברו, ורק כעת, אחרי כחודשיים, העניינים מתחילים לזוז, ובאמת לעניין.
העונה הנוכחית מרגישה כמו הר תלול: רע, טוב, רע, בינוני, משתפר, רע. פעם ככה, פעם ככה. וזה די מעצבן, כי מילא הכל היה "רע", אבל זה לא. העונה לא מצליחה למצוא קו אחיד ללכת עליו והיא מזגזגת בצורה מעצבנת למדי.
וכל אלו, חמש הפסקאות הללו, מתאפיינות בצורה הטובה ביותר בשני הפרקים האחרונים עד כה, ה-5 וה-6. העלילה טיפשית, איטית מרוחה יתר על המידה ונזכרת רק קרוב לסופה להתחיל לרוץ; העלילות אינן מתקשרות, יוצרות בלבול ומתבטאות בעומס ניכר; ההתקדמות האיטית גורמת לשעמום ועייפות; ההומור חסר בצורה ניכרת ואפילו המסרים החדים בהן הצליחה הסדרה להצטיין בשלושת פרקיה הראשונים נעלמו.
אבל כן, ישנו ציון חיובי אחד: ההנפשה. אחרי 20 שנים, עדיין אפשר לחדש, מסתבר. הדמויות נראות טוב יותר, ובמיוחד סביבתן (מקומות, רקעים וכו'). ואפילו אפשר לומר את המילה "אפקטים" מבלי להתבייש. וזה, ורק זה, הדבר הטוב היחיד שניתן לומר.
העונה ה-20 של "סאות' פארק" ממשיכה לאכזב ולהוכיח עד כמה היא גרועה, ונראה שהיא קרובה למדי לזכות בתואר "העונה הגרועה ביותר" של הסדרה. נחכה ונראה, אולי עוד נזכה לשיפור כזה או אחר ונופתע.
