באטמן נגד סופרמן - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
אתם ללא ספק תראו בסרט קרבות מרהיבים, אפקטים עשויים היטב וגם תשמעו מוזיקה עוצמתית וחדה שמרגישה מתאימה בכל נקודה ונקודה. אבל מה כל אלה שווים אם העלילה כל כך מסורבלת ולא רציפה?
אם כבר הזכרתי את העלילה כגורם מרכזי לשליליות של הסרט, מוטב שאתחיל מלדבר עליה. העלילה כמובן מגוללת את סיפורו של באטמן (בן אפלק) אשר לא מאמין כי כוונותיו של סופרמן (הנרי קאביל) טהורות, ובמהירות רבה יריבות אכזרית,עיקשת ומרה מתפתחת בין השניים. אלא שבד בבד, העולם כולו מתחבט בשאלה "האם יש להאמין באופן עיוור לחלוטין בגיבורי העל שהם למעשה בעלי כוח כמעט בלתי מוגבל או שצריך לרסן ולאזן אותם מידי פעם?"
אם זה לא מספיק, אז בנוסף לכל זה מפלצת חייזרית בדמות "יום הדין" הנוצרת על ידי לקס לות'ר (ג'סי אייזנברג) מאיימת על המשך קיומה של האנושות יותר מתמיד. על מנת לעצור את המפלצת באטמן וסופרמן חייבים ליישב את הסכסוך ביניהם ולחבור לוונדר וומן (גל גדות) על מנת לחסל את המפלצת בצוותא ולהציל את האנושות כולה.
כמו ששמתם לב מדובר בתמליל ארוך במיוחד יחסית לתמלילים אחרים שכתבתי כאן לגבי סרטים אחרים, פרט שמצביע על הבעייתיות של העלילה. קודם כל, עלילה טובה היא כזו שיש קשר ברור בין כל 2 סצנות סמוכות. מספיק קשר אחד לא ברור(דבר שדווקא יכול לקרות ממספר סיבות) כדי לבלבל את הצופה ובמקרים יותר גרועים גם לגרום לו לאבד את העלילה לגמרי. אבל למה אני מספר לכם את זה? כי ב"באטמן נגד סופרמן" אין קשר אחד בעייתי, גם לא שניים. הוא רצוף בהמון קשרים כאלה שבלבלו לגמרי את הצופים וכבר הספקתי לשמוע דיונים רבים בין צופים על פרטים פשוטים יחסית בסרט שלא נבעו מחוסר יכולת להבין אלא בדיוק מאותו חוסר.
זה עשוי להישמע כללי, ולכן אני אפרט עוד קצת כדי שתבינו יותר. הדוגמה הכי קלאסית היא דילוג משמעותי מידי בזמן מבלי להסביר בצורה טובה מספיק מה קרה בזמן הזה. זה בדיוק מה שקורה בתחילת הסרט ואני מוכרח להגיד שזה נראה כמו נסיון להאריך אותו שלא לצורך משום שמבחינתי זה היה קטע די מיותר בסרט.
עוד סוג כזה של בעייתיות נוצר בסרט בדילוג מהיר מידי בין מקומות וגם בין מושגים שלא תמיד ברורים וגם זה קורה ב"באטמן נגד סופרמן".
אבל שלא תבינו אותי לא נכון - אני לא יוצא נגד אורך העלילה, משום שעלילות ארוכות היו מאז ומתמיד ובמקרים מסויימים הן כמובן מצליחות. אבל כשסרט באורך של שעתיים וחצי מלביש על עצמו קטעים שלא ממש הכרחיים והמון מעברים מעורפלים מידי בין סצנות, הוא לא יכול להצליח מבחינה עלילתית בשום אופן.
לצערי העלילה היא לא הדבר היחיד שרע בסרט הזה. עוד בעיה היא שמדובר בסרט מאוד כבד וארוך. בסרטים כאלה חובה לספק לקהל קצת הומור פה ושם על מנת לרענן את האווירה, משום שמעטים מאוד האנשים שמסוגלים לקלוט סרטים ארוכים, אפלים וכבדים, גם אם יש בהם מסר, ללא כל הומור.
רוצים להבין באמת את חומרת הדבר? כלל הצופים באולם צחקו לאורך כל השעתיים וחצי פעם אחת בלבד. זהו נתון בלתי הגיוני ולא ברור לי איך ציפו בצוות ההפקה שהעניין יתקבל על ידי הצופים, פשוט כי לא מדובר בהומור דלוח, אלא בחוסר נסיון להצחיק מידי פעם, דבר שלדעתי גרוע אף יותר במידה והוא נדרש.
אז כן, נדבך מאוד משמעותי כמו העלילה פשוט רע בסרט הזה, ולמרות שהעלילות של סרטי גיבורי על לא ידועות בעומקן או באיכותן, זה עדיין מתחת לרף המצופה. אבל זה לא אומר שהסרט הוא כישלון מוחלט ויש הרבה דברים ליהנות מהם בסרט.
דבר ראשון - הקרבות בסרט עוצמתיים, מותחים ומעניינים. מה שיפה בהם הוא שהם דווקאכן מתפרסים על אורך נורמלי ומציגים לנו בדיוק את החוזקות והחולשות של כל דמות בלי למרוח את העניין מעבר לצורך. גם כמות הקרבות היא נורמלית והסרט עצמו לא בנוי רק מקרבות(וחבל שהעלילה שבין הקרבות לא נבנתה טוב יותר, מי יודע מה הייתה יכולה להיות התוצאה?) על מנת למנוע אובדן עניין מצד הצופים. האפקטים בקרבות הם מרהיבים ויפיפיים, והם מאוד מסייעים לקרבות להיות עוצמתיים עוד יותר, והם גם מעצימים סצנות מסוגים אחרים בסרט.
בד בבד, גם מוזיקת הרקע בסרט נהדרת. המוזיקה משדרגת את הרמה של הסרט בכמה דרגות והופכת אותו להרבה יותר טוב. כל מנגינה שמושמעת מתאימה בדיוק למה שקורה על המסך והיא מצליחה להבליט את המאפיינים של כל סצנה בדיוק כמו שרצו היוצרים. לצערי, המוזיקה יוצרת בעיקר מתח, מתח שהוא בלתי נסבל בשלב מסויים כשאין אפילו טיפת הומור בסרט, אבל זו לחלוטין לא אשמת מי שהיה אמון על המוזיקה ולכן אני מסיר את הכובע בפני האחראים על מוזיקת הרקע.
דבר אחד שהוא דווקא רשות אבל כן יכול להעצים עבורכם את הסרט ולהפוך אותו לחוויה קצת יותר מהנה היא חווית ה-IMAX. אני לא יכול להעיד על גרסת ה-4DX משום שלא בה צפיתי, אבל אני יכול להגיד שגרסת ה-IMAX מצויינת ועשוייה כמו שצריך, כולל סאונד שמגיע ממספר כיוונים שונים באולם, מסך ענק שמקרין את הסרט באיכות אדירה וגם תלת מימד שמשלב אתכם כצופים ממש בתוך הסרט.
לסיכום - אילולא העלילה הייתה נבנית בצורה סבירה לצד כל אותם אפקטים מרהיבים, קרבות עוצמתיים וגם המוזיקה הנהדרת, "באטמן נגד סופרמן" יכול היה להיות באמת מדהים. אלא שכרגע בעיקר מעלה בי חלחלה העובדה שגרסת הבלו ריי של הסרט ארוכה יותר מ-3 שעות(כלומר חצי שעה נוספת) ולא ברור לי איך מישהו יוכל לצפות בזה.
אתם ללא ספק תראו בסרט קרבות מרהיבים, אפקטים עשויים היטב וגם תשמעו מוזיקה עוצמתית וחדה שמרגישה מתאימה בכל נקודה ונקודה. אבל מה כל אלה שווים אם העלילה כל כך מסורבלת ולא רציפה?
אם כבר הזכרתי את העלילה כגורם מרכזי לשליליות של הסרט, מוטב שאתחיל מלדבר עליה. העלילה כמובן מגוללת את סיפורו של באטמן (בן אפלק) אשר לא מאמין כי כוונותיו של סופרמן (הנרי קאביל) טהורות, ובמהירות רבה יריבות אכזרית,עיקשת ומרה מתפתחת בין השניים. אלא שבד בבד, העולם כולו מתחבט בשאלה "האם יש להאמין באופן עיוור לחלוטין בגיבורי העל שהם למעשה בעלי כוח כמעט בלתי מוגבל או שצריך לרסן ולאזן אותם מידי פעם?"
אם זה לא מספיק, אז בנוסף לכל זה מפלצת חייזרית בדמות "יום הדין" הנוצרת על ידי לקס לות'ר (ג'סי אייזנברג) מאיימת על המשך קיומה של האנושות יותר מתמיד. על מנת לעצור את המפלצת באטמן וסופרמן חייבים ליישב את הסכסוך ביניהם ולחבור לוונדר וומן (גל גדות) על מנת לחסל את המפלצת בצוותא ולהציל את האנושות כולה.
כמו ששמתם לב מדובר בתמליל ארוך במיוחד יחסית לתמלילים אחרים שכתבתי כאן לגבי סרטים אחרים, פרט שמצביע על הבעייתיות של העלילה. קודם כל, עלילה טובה היא כזו שיש קשר ברור בין כל 2 סצנות סמוכות. מספיק קשר אחד לא ברור(דבר שדווקא יכול לקרות ממספר סיבות) כדי לבלבל את הצופה ובמקרים יותר גרועים גם לגרום לו לאבד את העלילה לגמרי. אבל למה אני מספר לכם את זה? כי ב"באטמן נגד סופרמן" אין קשר אחד בעייתי, גם לא שניים. הוא רצוף בהמון קשרים כאלה שבלבלו לגמרי את הצופים וכבר הספקתי לשמוע דיונים רבים בין צופים על פרטים פשוטים יחסית בסרט שלא נבעו מחוסר יכולת להבין אלא בדיוק מאותו חוסר.
זה עשוי להישמע כללי, ולכן אני אפרט עוד קצת כדי שתבינו יותר. הדוגמה הכי קלאסית היא דילוג משמעותי מידי בזמן מבלי להסביר בצורה טובה מספיק מה קרה בזמן הזה. זה בדיוק מה שקורה בתחילת הסרט ואני מוכרח להגיד שזה נראה כמו נסיון להאריך אותו שלא לצורך משום שמבחינתי זה היה קטע די מיותר בסרט.
עוד סוג כזה של בעייתיות נוצר בסרט בדילוג מהיר מידי בין מקומות וגם בין מושגים שלא תמיד ברורים וגם זה קורה ב"באטמן נגד סופרמן".
לצערי העלילה היא לא הדבר היחיד שרע בסרט הזה. עוד בעיה היא שמדובר בסרט מאוד כבד וארוך. בסרטים כאלה חובה לספק לקהל קצת הומור פה ושם על מנת לרענן את האווירה, משום שמעטים מאוד האנשים שמסוגלים לקלוט סרטים ארוכים, אפלים וכבדים, גם אם יש בהם מסר, ללא כל הומור.
רוצים להבין באמת את חומרת הדבר? כלל הצופים באולם צחקו לאורך כל השעתיים וחצי פעם אחת בלבד. זהו נתון בלתי הגיוני ולא ברור לי איך ציפו בצוות ההפקה שהעניין יתקבל על ידי הצופים, פשוט כי לא מדובר בהומור דלוח, אלא בחוסר נסיון להצחיק מידי פעם, דבר שלדעתי גרוע אף יותר במידה והוא נדרש.
אז כן, נדבך מאוד משמעותי כמו העלילה פשוט רע בסרט הזה, ולמרות שהעלילות של סרטי גיבורי על לא ידועות בעומקן או באיכותן, זה עדיין מתחת לרף המצופה. אבל זה לא אומר שהסרט הוא כישלון מוחלט ויש הרבה דברים ליהנות מהם בסרט.
בד בבד, גם מוזיקת הרקע בסרט נהדרת. המוזיקה משדרגת את הרמה של הסרט בכמה דרגות והופכת אותו להרבה יותר טוב. כל מנגינה שמושמעת מתאימה בדיוק למה שקורה על המסך והיא מצליחה להבליט את המאפיינים של כל סצנה בדיוק כמו שרצו היוצרים. לצערי, המוזיקה יוצרת בעיקר מתח, מתח שהוא בלתי נסבל בשלב מסויים כשאין אפילו טיפת הומור בסרט, אבל זו לחלוטין לא אשמת מי שהיה אמון על המוזיקה ולכן אני מסיר את הכובע בפני האחראים על מוזיקת הרקע.
דבר אחד שהוא דווקא רשות אבל כן יכול להעצים עבורכם את הסרט ולהפוך אותו לחוויה קצת יותר מהנה היא חווית ה-IMAX. אני לא יכול להעיד על גרסת ה-4DX משום שלא בה צפיתי, אבל אני יכול להגיד שגרסת ה-IMAX מצויינת ועשוייה כמו שצריך, כולל סאונד שמגיע ממספר כיוונים שונים באולם, מסך ענק שמקרין את הסרט באיכות אדירה וגם תלת מימד שמשלב אתכם כצופים ממש בתוך הסרט.
