סיקור המשחק South Park: The Fractured but Whole
|מאת: לידור אטיאס|
וואו. כל כך הרבה זמן חיכיתי בציפייה למשחק החדש של "סאות' פארק". אחרי שנים של מעקב וצפייה אדוקה בפרקי הצפייה, כעס ועצב על כל דחייה או דיבור על פגמים אפשריים במשחק החדש, סוף כל סוף זה קרה ותוצר ההמשך של South Park: The Stick of Truth המדהים הגיע. גיבורי העל של העיר הבדיונית סאות' פארק שוב איתנו, והפעם זה לא עוד פרק על עלייתו של מיסתריון או על קון וחבריו שבאים להציל את העיר, זה משחק באורך מלא (מאוד) והוא South Park: The Fractured but Whole.
ההתרגשות והציפייה לקראת המשחק מצד המעריצים האמיתיים שלא עזבו את הסדרה למרות זמנים קשים, ובכן, הרקיעו לשחקים. במקרה שלי, אני לא חושב שיכולתי להמתין למשחק הזה יותר, גם לאחר שנפעמתי מהאיכויות הנדירות של המשחק הראשון, אבל גם לאחר שצפיתי בכל הטריילרים והסרטונים האפשריים שהראו לאן אנחנו דוהרים.
אחרי שפרקתי כאן תחושות של חודשים ארוכים, הגיע הזמן להפסיק ללכת סחור סחור ולגשת לעניין - מה בעצם קיבלנו בתמורה להמתנה האדירה (וכמה מאות שקלים). במקרה הזה אני פשוט לא יכול להתאפק ואספר לכם כבר בנקודה זו שמדובר במשחק פשוט מופתי. קשה לי לומר האם הוא מתעלה על קודמו, אך הוא בהחלט לא נופל ממנו בהרבה מאוד מובנים.
אם יש מוטיב שחוזר על עצמו בסדרה בשנים האחרונות (תרצו או לא) הוא מוטיב ההמשכיות העלילתית. בין אם מדובר בהמשכיות קלה שמורגשת רק לעיתים ובין אם מדובר בהמשכיות מובנת ומורגשת, היא קיימת. לכן, הנקודה בה שוחרר המשחק הרגישה טבעית בהחלט כך שהוא פשוט מאוד ממשיך דרכה של הסדרה במובן הזה.
אבל היה פה גם חשש מסוים - ברור לכל כי ההמשכיות העלילתית המובנת והשיטתית לא עשתה חסד עם הסדרה והביקורות עליה גם מצד הקהל וגם מצד המבקרים היו פשוט עצומות. עד כה ההמשכיות הזו עבדה רק במסגרת של טרילוגיות מאוד מסוימות שעבדו עליהן בקפידה בסטודיו ההפקה של הסדרה, וכמובן במשחק הראשון South Park: The Stick of Truth. אז יש לי חדשות בשבילכם - יש לנו מקרה אחד נוסף בו ההמשכיות עובדת והסיפור קולח - South Park: The Fractured but Whole.
ייתכן בהחלט כי הסיפור הוא חסר היגיון בנקודות מסוימות, אך הוא כל כך משעשע ומסקרן באופן ההתפתחות שלו, שבינג' של משחק הוא פשוט בלתי נמנע עבור אלו בעלי השעות העודפות. מורגשת כתיבה מאוד מוקפדת במסגרת הסיפור אשר מפתחת ומתעלת אותו גם לטובת דרמה ורגעי שוק, וגם לטובת קומדיה כמיטב המסורת של הסדרה המוצלחת.
העלילה, למקרה שלא חשבתם על זה כך, אחרי הכל, גם מספקת תשובות לשאלות שלא נענו במשך הרבה מאוד שנים, פותרת בדרך תעלומות, ולמעשה אם אתם צופים בסדרה וחושבים לדלג על המשחק, פשוט חבל, כי אתם תפסידו הרבה מאוד בדרך.
עכשיו כשברור מה סדר הגודל של ההצלחה במישור העלילתי, בואו נדבר קצת על המשחקיות, כי ברור שהמטרה פה היא לא לייצר סרט אינטראקטיבי אלא חוויית משחק של ממש, כזו שתתאים גם לשחקנים וגם למעריצים של הסדרה (אני יכול להעיד על עצמי כי נמשכתי במקור לסדרה הרבה מאוד בזכות South Park: The Stick of Truth, כאשר לפניו ראיתי רק פרקים ספורים).
המשחקיות עצמה לא ממש שודרגה, אלא שונתה לחלוטין. במקום משחק נטול אסטרטגיה וכזה המבוסס על ההישגים שלכם מלפני שעת הקרב ועל המתקפות שסיגלתם לעצמכם, הפעם אנחנו מקבלים משחק שדורש מחשבה ואסטרטגיה. לא בכדי אתם מקבלים את האפשרות לשחק את המשחק בדרגות קושי שונות, וההבדל מורגש בין הרמות בעיקר בדרישה לשימוש במחשבה, כי הכלים שתשיגו לא משתנים.
הפעם קיבלנו משחק בסגנון Might and Magic, לוח משובץ המחולק כמלבן מכיל בתוכו את כלל השחקנים ומאפשר לכל אחד, בתורו, תנועה, מכה, שתיית שיקויים ועוד. הדרישה לאסטרטגיה היא מבורכת והופכת את המשחק לצבעוני, עמוק ואפילו מצחיק יותר.
למעשה, הקרבות הפכו למעניינים וכאלה שדורשים מכם הרבה יותר מסתם לשחרר מתקפות - אנחנו מקבלים סוגים שונים של מכות, השונות אחת מהשנייה מבחינות שונות ומשונות, אבל כיאה לכך יש גם משפטים חדשים וקריאות קרב, ואלה הופכים את הקרב למשעשע הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות.
מבחינה גרפית, יש נאמנות גדולה מאוד למקור ואין כאן עיוותים, אפילו לא קלים. יתרה מכך, כאשר יש פנייה לגרפיקה שהיא מעט שונה בעיצובה מהעיצוב הסטנדרטי של "סאות' פארק" (מי שכבר שיחק מבין) גם שם הדבר נעשה בצורה מאוד מוקפדת ששומרת על שלמות העיצוב והמשחק בהחלט מרגיש כמו מקשה אחת שלמה בהיבט הגרפי, ממש מלאכת מחשבת.
התוצר של כל אלו, אחרי הכל, הוא הנאה גדולה לשחקנים השונים, והסיבה היחידה שבגינה אני מוצא לנכון שלא להעניק למשחק הזה ציון מושלם, היא באגים שונים ומשונים שצצים בו לאורך הדרך (אולי לא תיתקלו בהם תחילה, אבל מאוחר יותר תגיעו אליהם).
וואו. כל כך הרבה זמן חיכיתי בציפייה למשחק החדש של "סאות' פארק". אחרי שנים של מעקב וצפייה אדוקה בפרקי הצפייה, כעס ועצב על כל דחייה או דיבור על פגמים אפשריים במשחק החדש, סוף כל סוף זה קרה ותוצר ההמשך של South Park: The Stick of Truth המדהים הגיע. גיבורי העל של העיר הבדיונית סאות' פארק שוב איתנו, והפעם זה לא עוד פרק על עלייתו של מיסתריון או על קון וחבריו שבאים להציל את העיר, זה משחק באורך מלא (מאוד) והוא South Park: The Fractured but Whole.
אחרי שפרקתי כאן תחושות של חודשים ארוכים, הגיע הזמן להפסיק ללכת סחור סחור ולגשת לעניין - מה בעצם קיבלנו בתמורה להמתנה האדירה (וכמה מאות שקלים). במקרה הזה אני פשוט לא יכול להתאפק ואספר לכם כבר בנקודה זו שמדובר במשחק פשוט מופתי. קשה לי לומר האם הוא מתעלה על קודמו, אך הוא בהחלט לא נופל ממנו בהרבה מאוד מובנים.
אם יש מוטיב שחוזר על עצמו בסדרה בשנים האחרונות (תרצו או לא) הוא מוטיב ההמשכיות העלילתית. בין אם מדובר בהמשכיות קלה שמורגשת רק לעיתים ובין אם מדובר בהמשכיות מובנת ומורגשת, היא קיימת. לכן, הנקודה בה שוחרר המשחק הרגישה טבעית בהחלט כך שהוא פשוט מאוד ממשיך דרכה של הסדרה במובן הזה.
אבל היה פה גם חשש מסוים - ברור לכל כי ההמשכיות העלילתית המובנת והשיטתית לא עשתה חסד עם הסדרה והביקורות עליה גם מצד הקהל וגם מצד המבקרים היו פשוט עצומות. עד כה ההמשכיות הזו עבדה רק במסגרת של טרילוגיות מאוד מסוימות שעבדו עליהן בקפידה בסטודיו ההפקה של הסדרה, וכמובן במשחק הראשון South Park: The Stick of Truth. אז יש לי חדשות בשבילכם - יש לנו מקרה אחד נוסף בו ההמשכיות עובדת והסיפור קולח - South Park: The Fractured but Whole.
ייתכן בהחלט כי הסיפור הוא חסר היגיון בנקודות מסוימות, אך הוא כל כך משעשע ומסקרן באופן ההתפתחות שלו, שבינג' של משחק הוא פשוט בלתי נמנע עבור אלו בעלי השעות העודפות. מורגשת כתיבה מאוד מוקפדת במסגרת הסיפור אשר מפתחת ומתעלת אותו גם לטובת דרמה ורגעי שוק, וגם לטובת קומדיה כמיטב המסורת של הסדרה המוצלחת.
העלילה, למקרה שלא חשבתם על זה כך, אחרי הכל, גם מספקת תשובות לשאלות שלא נענו במשך הרבה מאוד שנים, פותרת בדרך תעלומות, ולמעשה אם אתם צופים בסדרה וחושבים לדלג על המשחק, פשוט חבל, כי אתם תפסידו הרבה מאוד בדרך.
עכשיו כשברור מה סדר הגודל של ההצלחה במישור העלילתי, בואו נדבר קצת על המשחקיות, כי ברור שהמטרה פה היא לא לייצר סרט אינטראקטיבי אלא חוויית משחק של ממש, כזו שתתאים גם לשחקנים וגם למעריצים של הסדרה (אני יכול להעיד על עצמי כי נמשכתי במקור לסדרה הרבה מאוד בזכות South Park: The Stick of Truth, כאשר לפניו ראיתי רק פרקים ספורים).
המשחקיות עצמה לא ממש שודרגה, אלא שונתה לחלוטין. במקום משחק נטול אסטרטגיה וכזה המבוסס על ההישגים שלכם מלפני שעת הקרב ועל המתקפות שסיגלתם לעצמכם, הפעם אנחנו מקבלים משחק שדורש מחשבה ואסטרטגיה. לא בכדי אתם מקבלים את האפשרות לשחק את המשחק בדרגות קושי שונות, וההבדל מורגש בין הרמות בעיקר בדרישה לשימוש במחשבה, כי הכלים שתשיגו לא משתנים.
הפעם קיבלנו משחק בסגנון Might and Magic, לוח משובץ המחולק כמלבן מכיל בתוכו את כלל השחקנים ומאפשר לכל אחד, בתורו, תנועה, מכה, שתיית שיקויים ועוד. הדרישה לאסטרטגיה היא מבורכת והופכת את המשחק לצבעוני, עמוק ואפילו מצחיק יותר.
למעשה, הקרבות הפכו למעניינים וכאלה שדורשים מכם הרבה יותר מסתם לשחרר מתקפות - אנחנו מקבלים סוגים שונים של מכות, השונות אחת מהשנייה מבחינות שונות ומשונות, אבל כיאה לכך יש גם משפטים חדשים וקריאות קרב, ואלה הופכים את הקרב למשעשע הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות.
מבחינה גרפית, יש נאמנות גדולה מאוד למקור ואין כאן עיוותים, אפילו לא קלים. יתרה מכך, כאשר יש פנייה לגרפיקה שהיא מעט שונה בעיצובה מהעיצוב הסטנדרטי של "סאות' פארק" (מי שכבר שיחק מבין) גם שם הדבר נעשה בצורה מאוד מוקפדת ששומרת על שלמות העיצוב והמשחק בהחלט מרגיש כמו מקשה אחת שלמה בהיבט הגרפי, ממש מלאכת מחשבת.
התוצר של כל אלו, אחרי הכל, הוא הנאה גדולה לשחקנים השונים, והסיבה היחידה שבגינה אני מוצא לנכון שלא להעניק למשחק הזה ציון מושלם, היא באגים שונים ומשונים שצצים בו לאורך הדרך (אולי לא תיתקלו בהם תחילה, אבל מאוחר יותר תגיעו אליהם).
ציון סופי: 9.5 מתוך 10
ברצוני להודות ל"הד ארצי" על סיפוק עותק הסקירה למשחק הזה
