"אלים אמריקאים" פרק 6 - ביקורת טלוויזיה
|מאת: איתמר אקסלרד|
לאחר הפסקה של כמה שבועות מכתיבת סקירה על הסדרה הנהדרת הזו, התיישבתי לראות את הפרק החדש של "אלים אמריקאים", השישי של העונה, שראה אור שלשום בשירות הווידאו של אמזון. בקצרה - היה כיף אדיר. נהניתי מכל רגע. בהרחבה? תדעו מיד. שימו לב לספוילרים שעשויים להופיע בהמשך, רצוי לצפות קודם בפרק.
הפרק המשיך בדיוק באותה נקודה בה הסתיים קודמו, בו שאדו ומר. וונסדיי נחלצו מהעימות האלים עם האלים החדשים, כאשר נתקלנו לראשונה במנהיג שלהם - מר עולם (קריספין גלובר הנהדר אשר מתאים כמו כפפה ליד בליהוק שלו בתפקיד הזה).
בנוסף, סוויני ולורה בדיוק סיימו את העימות החד צדדי שלהם כאשר ידה של לורה היתה לחלוטין על העליונה. כבר מהרגעים האחרונים של הפרק הקודם ניתן היה לחוש ולקבל מושג על הדינמיקה הנהדרת בין הדמויות. פבלו שרייבר (סוויני) ואמילי בראונינג (לורה) עובדים נהדר אחד מול השני. הכימיה על המסך עובדת מצוין.
לאורך כל הסדרה עד עכשיו, הכלי המרכזי שעשו בו שימוש לקידום העלילה היה באמצעות המסעות ברחבי אמריקה של שאדו ומר. וונסדיי - The Road Trip. לאחר כמה פרקים מעט סטטיים ובעלי תנועה מינימלית, אך כאלו שנתנו הצצה עצומה על הדמויות ההיקפיות בסדרה - מבט לתוך מוחה ומחשבותיה של לורה מון, והצצה להיררכיה ולדינמיקה הקבוצתית של האלים החדשים, קיבלנו פרק קלאסי.
קלאסי במובן של חזרה לדינמיקות הבסיסיות של הסדרה - שאדו ומר. וונסדיי אשר ממשיכים במסע שלהם לגייס עוד כוח במאבק שלהם, בעוד לורה וסוויני חוברים יחד למסע בדרכים משלהם, כאשר לכל אחד אינטרס אישי.
יוצרי הסדרה מנצלים את הבמה שניתנת להם כאן דרך הסדרה להעביר מסר על תרבות הנשק באמריקה - ההשתעבדות וההערצה העיוורת לכלים ההרסניים האלה. קל לראות למה הסדרה בחרה לתת לה במה ולייחס לוולקן מעמד של אל ישן (אל האש / הרי געש) שמושחת ברגע שניתן לו האקדח ומקבל מעמד של אל חדש - אל הנשק.
מבלי להיכנס יותר מדי לתוכן עצמו של הפרק, הבגידה של וולקן במר. וונסדיי תחת מסווה של שיתוף פעולה מסתיימת היטב. עלילת העיירה מסתיימת בסגירת מעגל נהדרת לסצנת ההגעה לעיירה. פשוט, עצמתי ויפה.
*ראוי לציון שבסצנת הפתיחה של הפרק ניתן להבחין בבירור שעל הקליעים הרבים שמשמשים לחיסול המהגרים הלא חוקיים ממקסיקו ע"י חבורת ה-rednecks על גדות הנהר, חרוט השם וולקן. שם אנחנו גם פוגשים את ישו המקסיקני, שם הוא מוצא את מותו הסמלי עם קליעים בכפות הידיים וצורת הצלב במותו.
סוויני, שמגולם ע"י פסלו שרייבר, ממשיך להצדיק את תואר הדמות ההיקפית האהובה עליי בסדרה. הישירות שלו וגישת ה"לא שם זין" על אף אחד פשוט מוצלחת בצורה אחרת מבחינתי.
זה היה עוד פרק שקידם במעט את העלילה ואנחנו כעת 2 פרקים לסיום העונה הנהדרת הזו. לאנשים שמאוכזבים מהקצב של הסדרה יש לי בעיקר דבר אחד לומר - זה לא ישתנה כנראה גם בשניים האחרונים. הסדרה ויוצריה יודעים מה הם עושים. הם לוקחים את הזמן שלהם ובונים אותה בשלבים. וזה מצוין בעיני.
השירות ניתן בעלות של 2 דולרים בחודש למשך חצי שנה ראשונה ולאחר מכן ב-6 דולרים לחודש.
לאחר הפסקה של כמה שבועות מכתיבת סקירה על הסדרה הנהדרת הזו, התיישבתי לראות את הפרק החדש של "אלים אמריקאים", השישי של העונה, שראה אור שלשום בשירות הווידאו של אמזון. בקצרה - היה כיף אדיר. נהניתי מכל רגע. בהרחבה? תדעו מיד. שימו לב לספוילרים שעשויים להופיע בהמשך, רצוי לצפות קודם בפרק.
בנוסף, סוויני ולורה בדיוק סיימו את העימות החד צדדי שלהם כאשר ידה של לורה היתה לחלוטין על העליונה. כבר מהרגעים האחרונים של הפרק הקודם ניתן היה לחוש ולקבל מושג על הדינמיקה הנהדרת בין הדמויות. פבלו שרייבר (סוויני) ואמילי בראונינג (לורה) עובדים נהדר אחד מול השני. הכימיה על המסך עובדת מצוין.
ועכשיו - למופע המרכזי - הפרק השישי של "אלים אמריקאים"
קלאסי במובן של חזרה לדינמיקות הבסיסיות של הסדרה - שאדו ומר. וונסדיי אשר ממשיכים במסע שלהם לגייס עוד כוח במאבק שלהם, בעוד לורה וסוויני חוברים יחד למסע בדרכים משלהם, כאשר לכל אחד אינטרס אישי.
חזית שאדו ומר. וונסדיי
הפעם הגיעו השניים לעיירה תעשייתית בשם וולקן, המתמקדת בייצור קליעים. הצגת העיירה נעשתה באופן מרהיב בסצנה בהגעה לעיירה - הטקסיות הזו שמוצגת בעיירה לאחר "תאונת העבודה" / קורבן לראש העיירה - האל וולקן (נוצר במיוחד לסדרה ואינו מופיע כדמות בספר) והדגשת ההערצה לנשק שמאפיינת חלק נכבד מארה"ב.יוצרי הסדרה מנצלים את הבמה שניתנת להם כאן דרך הסדרה להעביר מסר על תרבות הנשק באמריקה - ההשתעבדות וההערצה העיוורת לכלים ההרסניים האלה. קל לראות למה הסדרה בחרה לתת לה במה ולייחס לוולקן מעמד של אל ישן (אל האש / הרי געש) שמושחת ברגע שניתן לו האקדח ומקבל מעמד של אל חדש - אל הנשק.
מבלי להיכנס יותר מדי לתוכן עצמו של הפרק, הבגידה של וולקן במר. וונסדיי תחת מסווה של שיתוף פעולה מסתיימת היטב. עלילת העיירה מסתיימת בסגירת מעגל נהדרת לסצנת ההגעה לעיירה. פשוט, עצמתי ויפה.
*ראוי לציון שבסצנת הפתיחה של הפרק ניתן להבחין בבירור שעל הקליעים הרבים שמשמשים לחיסול המהגרים הלא חוקיים ממקסיקו ע"י חבורת ה-rednecks על גדות הנהר, חרוט השם וולקן. שם אנחנו גם פוגשים את ישו המקסיקני, שם הוא מוצא את מותו הסמלי עם קליעים בכפות הידיים וצורת הצלב במותו.
לורה וסוויני
גם בחזית הזו יש מסע בדרכים כאשר נוצר הסכם בין לורה וסוויני שישרת את שניהם. על מנת לצאת לדרך הם נאלצים למצוא רכב - כאן נכנס לתמונה "סמיר / לא סמיר" אשר ראינו בחצי הראשון של העונה לאחר הרומן הקצרצר שלו עם הג'יני בעל העיניים הבוערות. הנסיעה שלהם לאל ספק מהווה את הפן הקומי של הפרק, עם חילופי דברים עוקצניים ומשעשעים בין השלושה. תחומי השיחה העולים נעים בעיקר על נושאי דת, החיים והמוות.סוויני, שמגולם ע"י פסלו שרייבר, ממשיך להצדיק את תואר הדמות ההיקפית האהובה עליי בסדרה. הישירות שלו וגישת ה"לא שם זין" על אף אחד פשוט מוצלחת בצורה אחרת מבחינתי.
זה היה עוד פרק שקידם במעט את העלילה ואנחנו כעת 2 פרקים לסיום העונה הנהדרת הזו. לאנשים שמאוכזבים מהקצב של הסדרה יש לי בעיקר דבר אחד לומר - זה לא ישתנה כנראה גם בשניים האחרונים. הסדרה ויוצריה יודעים מה הם עושים. הם לוקחים את הזמן שלהם ובונים אותה בשלבים. וזה מצוין בעיני.
ציון סופי: 8 מתוך 10
*אלים אמריקאים מוקרנת בישראל דרך שירות הוידאו של אמזון כל יום שני על הבוקר.השירות ניתן בעלות של 2 דולרים בחודש למשך חצי שנה ראשונה ולאחר מכן ב-6 דולרים לחודש.
