"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" - ביקורת סרט ללא ספוילרים
מאת: לידור אטיאס
בעולם המשוגע בו אנו חיים, עם כל הפוליטיקה, הטרור, ההרג ההמוני, הגזענות ושאר ירקות רקובים, לכולנו נדרשות אתנחתאות מן המציאות לטובת מציאות חלופית כלשהי, תהיה אשר תהיה. לאורך השנים, הרבה מאוד אנשים נהנו עד מאוד להתמסר לעולם של "מלחמת הכוכבים", עולם שהוא אמנם מלחמתי ומיליטנטי ללא שום צל של ספק, אך הוא מלא ביופי מהפנט, דמויות אגדיות וקסומות וכמובן מקומות נפלאים.
כעת, סרט ספין-אוף חדש בסדרת "מלחמת הכוכבים" יוצא, הלא הוא "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים". האם הוא מצליח לשמר ולשפר את האיכויות הכה רבות של הסרטים המוצלחים בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים"? את התשובה המלאה והמנומקת תגלו בביקורת, אבל עוד קודם לכן אעשה לכם ספוילר ואומר שלא. מיד תראו למה.
בעולם המשוגע בו אנו חיים, עם כל הפוליטיקה, הטרור, ההרג ההמוני, הגזענות ושאר ירקות רקובים, לכולנו נדרשות אתנחתאות מן המציאות לטובת מציאות חלופית כלשהי, תהיה אשר תהיה. לאורך השנים, הרבה מאוד אנשים נהנו עד מאוד להתמסר לעולם של "מלחמת הכוכבים", עולם שהוא אמנם מלחמתי ומיליטנטי ללא שום צל של ספק, אך הוא מלא ביופי מהפנט, דמויות אגדיות וקסומות וכמובן מקומות נפלאים.
כעת, סרט ספין-אוף חדש בסדרת "מלחמת הכוכבים" יוצא, הלא הוא "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים". האם הוא מצליח לשמר ולשפר את האיכויות הכה רבות של הסרטים המוצלחים בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים"? את התשובה המלאה והמנומקת תגלו בביקורת, אבל עוד קודם לכן אעשה לכם ספוילר ואומר שלא. מיד תראו למה.
עלילת הסרט
במרכז העלילה ניצבת ג'ין ארסו, גיבורה חדשה שטרם נראתה עד כה באי אלו סרטי "מלחמת הכוכבים". לאחר שאנו מתוודעים לסיפור המקור שלה בקצרה, אנו נחשפים להווה הבעייתי שלה - חירות מעורערת ובלתי יציבה ורדיפות כאלה ואחרות. בסופו של דבר, המקום ממנו היא באה והידע שיש לה מובילים אותה להתלוות לחבורת מורדים שמבקשת להילחם באימפריה ובמזימה האחרונה שלה - "כוכב המוות".
ראשית כל, העלילה כשלעצמה, אם אגדיר אותה בקצרה, היא בסך הכל בסדר. בתחילת הסרט מועברת אלינו אינפורמציה רבה ממגוון מקומות שונים ובמעברים חדים (בחלק מהמקרים חדים מידי) ואנו צריכים לעשות סדר בבלאגן כשהרבה מאוד שמות של אנשים ומקומות על הפרק.
אלא שלאחר שהאינפורמציה הזו מועברת ונוצר סדר מסוים, ההתקדמות של העלילה נעשית מובנת ופשוטה יותר להבנה באופן כללי, כך שניתן ליהנות ממנה הרבה יותר מאשר בשלב האקספוזיציה.
אך אל תטעו - העובדה שהעלילה נעשית פשוטה להבנה בשלב סביר בסרט לא הופכת אותה למדהימה, אלא בדיוק להפך - אין בה דבר או חצי דבר מהפכני, היא לא מורכבת או מעניינת מאוד בשום צורה שהיא ובסך הכל מתקדמת בצורה מאוד לינארית ומעט שטחית (למעט קטעים בודדים מאוד, אך הכמות שלהם קטנה מידי בכדי שתהיה להם השפעה כלשהי על המתרחש).
אכזבה גדולה מאוד מבחינתי של העלילה היא הדרמה - מה שקורה בסרט הזה, לצערי הרב, היא התאמה לפורמט המודרני יותר של הקולנוע - הרבה יותר אקשן ופחות דרמה. כן נעשים ניסיונות כלשהם לעורר דרמה ומתח באשר למתרחש על המרקע, אך כמעט כולם נכשלים בקלות רבה ולא מתאמצים להתעלות על הכישלון הזה בהמשך.
דמויות הסרט
על אף שסרטי "מלחמת הכוכבים" מאז ומעולם התבססו על דמויות מאוד סימפתיות שחלקן כבר מזמן נהפכו לאגדיות ואהובות על כולן, דווקא "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" מציג דמויות שהן ההפך המוחלט ממה שראינו עד כה - רוב ככל הדמויות הן מאוד שטוחות, המניעים שלהן בחלק מהמקרים ממש לא ברורים והדבר האחרון שנוצר בין הצופים לדמויות הוא חיבור אמיתי.
יתרה מכך - לא מתעוררת שום סימפתיה כלפי דמות כזו או אחרת, ועל אף שנעשים ניסיונות רבים לעורר בנו רגשות של כעס, זעם, שמחה, עצב, אושר ועוד, הניסיונות הללו לא צולחים בגלל חוסר היכולת להתחבר לדמויות, שחלקן אף מאוד שטחיות וחסרות כל הקשר.
במקום שנוכל לחגוג את הרגעים המאושרים של הדמויות, לכאוב את כאבן, להשתתף בעצב שלהן ולהרגיש בעצם כל מה שהן מרגישות, אין לנו דבר מזה ואתם תמצאו את עצמכם מהר מאוד אפטיים ואדישים כלפי המתרחש, מפני שזה פשוט בלתי נמנע נוכח עיצוב הדמויות הכושל בסרט הזה.
אקשן בסרט
אם חשבתם שבאתי לפרט לכם כאן אך ורק את כל הסיבות לכישלון של הסרט הזה, אתם טועים. בסופו של דבר, אחרי הכל, חיבבתי אותו, והאקשן הוא אחד מן הגורמים שהביאו לכך שזה יקרה.
סצנות האקשן בסרט הן אולי המהוקצעות ביותר שראיתי השנה מבין כל הסרטים שהגיעו ארצה וניסו להקפיץ אותנו מן הכיסא. הצילום בהן הוא נפלא, הוא עובר בין דמות לדמות או בין קבוצה אחת של דמויות לקבוצה אחרת בצורה מדויקת, ויש לציין כמובן שהמינון בו הוא מציג את המורדים והמינון בו הוא מציג את האימפריה יחסית מדויק ועושה חסד עם 2 הקבוצות המרכזיות הללו.
כמו כן, האפקטים בסרט כמובן מוסיפים הרבה מאוד לאיכות של האקשן וליופיו של הסרט בכלל (והוא מאוד יפה) - כל הפיצוצים מצליחים להיות מדהימים ביופיים בצורה כזו או אחרת, הם מוסיפים לצבעוניות הסרט ובסך הכל אנחנו אמנם מקבלים המון כאלו, אבל מנת הפיצוצים מרגישה מספקת. מטעמי ספוילרים לא אפרט על אפקטים אחרים שמופיעים או לא מופיעים בסרט כדי לא לחשוף כלום, אך כן אציין שהסרט מצטיין גם בהם והם שווים את הזמן שלכם.
מוזיקה בסרט
אני לא יודע איזה תשבוחות לא הרעיפו עד היום על המוזיקה ונעימות הרקע בסרטי "מלחמת הכוכבים", אבל נוכח המוזיקה העוצמתית ב"רוג אחת: מלחמת הכוכבים", יהיה זה מחדל של ממש אם לא אציין אותה לטובה.
אז כפי שכבר הבנתם - המוזיקה בסרט היא נפלאה. כמה נפלאה? מבחינתי היא נוגעת בשלמות והופכת את הסרט לקונצרט אינטראקטיבי וצבעוני של ממש בו נעימות הרקע מענגות והופכות את המתרחש על המסך לטוב באלפי מונים יותר ממה שהוא באמת, מפני שהן מוסיפות נפחים שונים לסרט. אם היה שלב שבו הצטמררתי בעקבות המתרחש על המסך, זה היה שלב שבו המוזיקה פרצה אל המסך ועשתה את הקסם שלה.
2 דברים מאוד יפים במוזיקה הזאת. הדבר הראשון הוא שמדובר במוזיקה שהיא מגוונת מאוד, מייצגת רגשות חיובים ושליליים כאחד, וכל נעימה מותאמת לסצנות ולרגעים בהן היא מתנגנת בצורה מדויקת, הכל בהתאם לקונוטציה שלה. הדבר השני שאני מאוד אוהב הוא מגוון כלי הנגינה שנעשה בהם שימוש - יש כל כך הרבה מה לשמוע, עד שהחוויה הזו נעשית פשוט יוצאת דופן, וכפי שכבר אמרתי - זה מרגיש כמו להגיע לקונצרט במחיר של כרטיס לקולנוע, פשוט ככה.
סיכום ומסקנות
לסיכום, "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" הוא לא הסרט לו אני ציפיתי (אולי אתם כן) - העלילה שלו אך ורק בסדר והדמויות החלשות שמוצגות בה רק מנמיכות את הרמה. ובכל זאת, האקשן הנהדר והמפוצץ לצד המוזיקה המשגעת ונעימות הרקע המדויקות והכה הומוגניות מצליחים לשמר לסרט הזה מעמד של סרט חביב בהחלט. שווה אפילו יותר ב-IMAX, שם חווית השמע מועצמת עד מאוד וכל הפיצוצים יהיו יפים עוד יותר.
