"לא לנשום" - ביקורת סרט ללא ספויילרים
מאת: לידור אטיאס
מותחנים אימתיים הם מנת חלקו של הקולנוע כבר לא מעט זמן, ועל כן ישנו קושי רב לחדש עם סרט חדש בז'אנר הזה. אם נשים את הקלפים על השולחן - קשה להגיד שאחוז גבוה מן הקהל מצפה לחידושים בז'אנר הזה. בסופו של דבר, סרט מפחיד ומותח כאחד המשלב בתוכו דמויות שהן לא מגוחכות מידי וכזה שמרתק את הקהל במידת מה, גם אם הוא עושה שימוש באלמנטים הנחשבים למסורתיים ונדושים בעיניהם של צופים ותיקים יותר, נחשב למתקבל על הדעת ואפילו טוב. כזה הוא "לא לנשום".
מותחנים אימתיים הם מנת חלקו של הקולנוע כבר לא מעט זמן, ועל כן ישנו קושי רב לחדש עם סרט חדש בז'אנר הזה. אם נשים את הקלפים על השולחן - קשה להגיד שאחוז גבוה מן הקהל מצפה לחידושים בז'אנר הזה. בסופו של דבר, סרט מפחיד ומותח כאחד המשלב בתוכו דמויות שהן לא מגוחכות מידי וכזה שמרתק את הקהל במידת מה, גם אם הוא עושה שימוש באלמנטים הנחשבים למסורתיים ונדושים בעיניהם של צופים ותיקים יותר, נחשב למתקבל על הדעת ואפילו טוב. כזה הוא "לא לנשום".
מה הסיפור? - על עלילת הסרט
במרכז עלילת הסרט ניצבים שלושה חברים הפורצים לביתו של בחור מתבודד ועיוור. רוקי, האישה שבחבורה, נחושה להימלט מאמא מתעללת כדי להציל את עצמה ואת אחותה הקטנה מהקיום העלוב והבלתי נמנע שלהן תחת קורת גג משותפת אחת למשפחה כולה. היא ושני חבריה אלכס ומאני מבינים את משמעות הפריצה - אם תהיה הצלחה בדבר יהיה בידיהם סכום כסף מספק על מנת לסייע להם להשלים את המעבר שלהם מביתם המקורי, זאת במטרה להתחיל חיים חדשים. אלא שעל אף שהשלושה חשבו כי מדובר בעבודה קלה ורווחית, הם נקלעים בסופו של דבר למאבק כנגד אותו אדם, מאבק שבו גורלם יחרץ - מי לחיים ומי למוות? האם בכלל מישהו יזכה לחיים? כל התשובות בסרט. האם שווה לחפש את התשובות? את זה כבר תמצאו בביקורת.
בפועל, דעתי מאוד חצויה לגבי הסיפור - מצד אחד הדמויות בו מוגדרות בצורה מאוד לא טובה כך שהחיבור אליהן הוא מינימלי. הדבר נכון גם לגבי האדם שנשדד וגם לגבי הפרוטגוניסטים בסיפור - כל אחד ואחד מהם זוכה לתיאור מאוד שטחי וכזה שאין דרך אחרת לתארו מאשר "על הנייר", ואין כל גורם ויזואלי שיגרום לנו, באופן כלשהו, להתחבר אל אחת מהדמויות מעבר לההיכרות הראשונית והשטחית ביותר שעשויה להיווצר בין 2 בני אנוש.
אלא שמצד שני, העלילה והסיפור שהיא מגוללת מהווים עמוד תווך משמעותי מאוד שמוביל את הסרט להיות מפחיד ומותח כאחד וכמצופה ממנו. הגדרת הסיפור היא אמנם לא משהו שלא ראינו לפני כן (מיקוד באירוע מאוד ספציפי אשר סביבו סובב הסרט ברובו), אבל היא, בסופו של דבר, כן מובילה אותנו בדרך הבטוחה לבהלה, פחד ותחושות שונות של מתח במהלך הסרט.
במילים אחרות - בבסיס הסיפור עומד עיקרון שראינו לא פעם, הדמויות בו מאוד שטחיות וכלל לא מעוררות סימפטיה, אבל אחרי הכל מדובר בסיפור לא רע (יחסית למגבלות שהוצבו לו) שבהחלט ממלא את המטרה שלשמה הוא נכתב - הוא מעורר תחושות לא מעטות בקרב הצופה, תחושות של פחד ומתח, אך גם תחושות שונות של ניכור, שכן לא נוצר כל עניין באשר לגורל הדמויות נוכח השטחיות שאופפת את הגדרתן בסרט.
מתח בסרט
ובכן, מכיוון שהסרט מוגדר כמותחן אימתי, אסקר כל חלק בנפרד ואנתח את מידת הצלחתו בסרט. לאחר שצפיתי בסרט נוכחתי לראות כי המתח הוא חלק משמעותי יותר מן האימה בסרט, ועל כן אני מוצא לנכון לנתח אותו קודם.
ב"לא לנשום" המתח כמעט ולא נגמר, החל מתחילת הפריצה ועד לסוף הסרט, דבר המעיד על הצלחתו המוחלטת בסרט. הצלחת המתח, כמו במקרים רבים בעבר, מבוססת מאוד על סאונד עוצמתי ומותח, כמו גם על משחק מצוין וצילום מזוויות שונות ומגוונות.
אימה בסרט
האימה בסרט, בניגוד למתח, חוזרת על עצמה ומבוססת לא מעט על "Jumpscares" שעם התקדמות הסרט מרגישים יותר ויותר יבשים. כך יוצא מצב שבו האימה בסופו של דבר חוזרת על עצמה, ואם היא הוגדרה מראש כמשנית, אז כעת היא עוד יותר משנית ובסך הכל גם לוקה בחסר.
העניין הזה מוביל אותי לכך שחובבי אימה שמחפשים את הז'אנר הזה עם גיוון מסוים בסופו של דבר לא ימצאו את זה ב"לא לנשום", ולכן אין פלא שקהל מסוים פחות התחבר לסרט בעקבות קטעי האימה הרפטטיביים החוזרים על עצמם שוב ושוב.
סיכום ומסקנות
לסיכום ולעניין - "לא לנשום" הוא מותחן אימתי טוב אך לא חף מבעיות - מצד אחד המתח בו מושלם, הסיפור מניח את התשתית להצלחת הסרט כולו והסרט כולו, על אף האימה החזרתית, כן מפחיד ומבעית לעיתים, אלא שמעבר לכך שהאימה חוזרת על עצמה ישנן הדמויות, והן החיסרון הגדול ביותר של הסרט הזה בהיותן שטחיות מאוד וכמעט חסרות זהות ממשית, כך שהחיבור אליהן הוא בגדר בלתי אפשרי.
